|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
Tell en Nasbeh - במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1865 המיקום במפה משוער
שער העיר בתל א נצבא המקור:האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל
תל אל-נצבא נמצא בדרך ההר, מערבית מהדרך, 12 ק"מ מירושלים, מוזהה לדעת החוקרים עם מצפה המקראית. העיר מוזכרת בספר שופטים כמקום כינוס של בני ישראל לקראת המערכה נגד שבט בנימין על נושא "פלגש בגבעה" :וַיֵּצְאוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד--אֶל-ה', הַמִּצְפָּה" (כ', א').
בספר שמואל כמקום בו נהגו בני ישראל להתכנס למלחמה וכן למקום המשפט של שמואל הנביא: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, קִבְצוּ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה; וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֶל-ה'. ו וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה', וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ שָׁם, חָטָאנוּ לַה'; וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּמִּצְפָּה" (ז',ה'-ו')
גם בספר מלכים המקום נחשב לאתר איסטרטגי :"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת-כָּל-יְהוּדָה, אֵין נָקִי, וַיִּשְׂאוּ אֶת-אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת-עֵצֶיהָ, אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא; וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא, אֶת-גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת-הַמִּצְפָּה" (א, ט"ו, כ"ב), ומספר מלכים ב' וירמיהו אנו למדים כי היה זה מקום מושבו של גדליהו בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל לאחר חורבן הבית, שם גם שהה הנביא ירמיהו (מלכים ב' כ"ה, כ"ג וספר ירמיהו מ' ח').
מבט על האתר[]
תל א-נצבה נמצאת על גבעה המוקפת בשלוש גאיות ורק מצד צפון הוא קשור באוכף לגב ההר. שטחו של התל, בתחומי החומה הגדולה 32 דונם. צורת האתר היא סגלגלה. במקום הגבוה ביותר היא נמצאת 784 מטר מעל פני הים.
חשיבותה במיקומה על דרך ההר הראשית, העוברת לרגליה מזרחה. היותה בגבול הצפוני של נחלת שבט יהודה היקנה לה את החשיבות בתור אתר הגנה. ביצורי העיר נשמרו היטב.
חפירות ארכיאולוגיות בתל נצבה[]
האתר נחפר על-ידי בית הספר הפסיפי ברקלי קליפורניה בחמש עונות בין 1926 - 1935. תל א-נצבה נחפר כמעט בשלמותו. חשיבות החפירה היא בכך שנחפרה עיר ישראלית עד תומה.
מראשית התקופה הישראלית, המאה ה-11 לפני הספירה, נתגלה רק קטע של חומה, שני מגדלים ושרידי כמה בתים פרטיים. החומה נראית כאילו היתה בנויה בצורת "חומת סוגריים" ולא ניתן להבדיל אותה מהבתים הנשענים עליה.
הממצא העיקרי היה "החומה הגדולה" באורך של 600 מטר, במבנה של קדמות ונסוגות ולה עשרה מגדלים וגובה משוער בצד החיצוני של 12- 14 מטר. בחפירה התגלו שלושה קטעים של חפיר, היחידים מהתקופה הישראלית. בניית החומה אינו רצוף ומניחים כי נבנתה על-ידי תושבים שחוייבו לעשטת כן, אולי בימי המערכה של אסא נגד בעשא (ראו לעיל).
אתר מרשים הוא שער העיר (ראו תמונה למעלה). הוא נשמר היטב, אולי יותר מכל שער בארץ ישראל. אמנם הכניסה נראית ישירה, אך הכניסה אליו היא בזוית ישרה, כך שהבא לעיר חושף עצמו בפני המגינים.
ליאזניהו עבד המלך[]
בחפירות נמצאו טביעות רבות על החותמך "למלך" האופייניות ליהודה (בבית אל השוכנת 3 ק"מ צפונה) לא נמצאו טביעות כאלו. מימצא נוסף הוא 68 טביעות חותם שיפה שבהם הוא "ליאזניהו עבד המלך" - אולי אחד מפקידי גדליהו בן אחיקם. צילום מפורט באתר מוזיאון ישראל
עודד בוסתני וישראל רונן בחוברת הקורס ממלכת יהודה של האוניברסיטה הפתוחה העלו את ההשערה כי אולי מדובר ב"יאזניהו בן המעכתי" הנזכר כאחד מ"שרי החילים" שלא הוגלו לבבל, ואשר התקבצו אל גדליהו בן אחיקם, שהופקד בידי מלך בבל על ארץ יהובה (מלכים ב' כ"ה, כ"ג וספר ירמיהו מ' ח'). היות והחותמת נמצאה במבנה של קבר הועלתה ההשערה שיאזניהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה ונקבר במצפה יחד עם חותמו. המקור
המקור[]
- מ. ברושי (עורך), האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל