קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
ארכיון שפילברג נכנס למשכנו הקודם במרתף בנייו המשפטים, אוגוסט 1972. בתצלום, המתעד את טקס חנוכת הארכיון, נראים חמישה מן המייסדים (משמאל לימין): פרופ' משה דייוויס, התורם אברהם פ' רד (Abraham F. Rad), נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיhttp://images.wikia.com/common/__cb41041/extensions/wikia/WikiaMiniUpload/images/button_wmu.pngטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון)
ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מנוהל בשיתוף בין המכון ליהדות זמננו[1] באוניברסיטה והארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית.
רקע היסטורי[]
הארכיון נוסד בשלהי שנות השישים בידי קבוצת היסטוריונים מן האוניברסיטה העברית, בראשותו של פרופ' משה דייוויס. בתחילה נקרא בשם "ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש ראד" למשך מספר שנים. בשנת 1973 העניקה ההסתדרות הציונית לארכיון מעמד של ארכיב רשמי. החל משנת 1988 נקרא הארכיון על שמו של יוצר הקולנוע היהודי-אמריקאי סטיבן שפילברג, שקרן מטעמו מממנת חלק ניכר מפעילות הארכיון עד היום. בשנת 1996 עבר הארכיון למשכנו הנוכחי, הנמצא בפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תכולת האוסף[]
בארכיון כשישה-עשר אלף סרטים. מתוכם מקוטלגים כ-4,500 כותרים של סרטי פילם, מעל 9,000 כותרים בפורמטים שונים של וידאו ועוד 600 סרטים על גבי תקליטורי DVD. האוסף מכיל סרטים העוסקים בנושאים יהודיים שונים: היסטוריה יהודית, תקומת מדינת ישראל והעלייה ארצה, קהילות יהודיות בעולם, והקשרים בינן לבין הציבור בארץ.
מקורם של הסרטים מגוון: סרטים רבים הגיעו מההסתדרות הציונית ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהארכיון פועל כארכיב רשמי שלהן. בנוסף לאלו, מכיל האוסף סרטים של גופים ציבוריים כמו קרן קיימת לישראל או של אנשים פרטיים, שחלקם תורמים את הסרטים לארכיון, וחלקם מעוניינים בהפקדת אוספיהם ובקיטלוגם – בעיקר יוצרי קולנוע דוקומנטרי. כמו כן מצויים מספר אוספים של יומנים מצולמים שהופקו בידי קיבוצים שונים. הארכיון מחזיק בזכויות היוצרים על הסרטים שהופקו בידי הגופים שייסדו אותו, קרי - ההסתדרות הציונית והאוניברסיטה העברית – והוא המוסמך מטעמם למכור את זכויות השימוש עליהם לגופי שידור, לחברות הפקה ולכל מי שמעוניין בכך.
הסרטים נשמרים במחסנים בעלי מערכת בקרת אקלים, המאפשרת את שימורם בתנאים אופטימליים ככל האפשר. לצורך הצפייה בסרטים עומדים לרשות הארכיון כמה מכשירים מתאימים – מכונות צפייה לסרטי 16 מ"מ ו-35 מ"מ, וכן מכשירי וידאו המתאימים לקלטות מסוגים שונים – U-Matic, Beta, VHS, DV ו-mini DV.
סרטים[]
המעיין בסרטים השונים יקבל תמונה מוחשית ורחבה של התפתחות העם היהודי ומדינת ישראל לאורך המאה העשרים עד ימינו אלה. האוסף מגוון ועשיר ומכיל כמה רגעים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל העם היהודי בתפוצות: כך למשל קיים הסרט הראשון בארץ ישראל, המראה את החיים בארץ בתקופה העות'מאנית בשנת 1911; הסרט חמש ערים, אשר צולם בשנת 1939 בחמש קהילות מרכזיות של יהודי פולין, ממחיש את החיים היהודיים התוססים שהתקיימו שם חודשים ספורים לפני השואה; הסרט בא היום, המתאר את הקמת מדינת ישראל, מכיל את הסצנה המפורסמת על הכרזת המדינה בידי דוד בן-גוריון; וישנו גם סרט המציג את שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קורע בזעם את החלטת העצרת הכללית המשווה את הציונות לגזענות.
בסרטים של הגופים המיישבים מטעם ההסתדרות הציונית ניתן לראות את העלייה לקרקע של יישובים שונים, לפני קום המדינה ולאחר מכן. סרטים של ההסתדרות הציונית הדסה מציגים את הרפואה המתפתחת בארץ. סרטים שהפיקה האוניברסיטה העברית לאורך השנים יראו, מלבד את התפתחותה של האוניברסיטה, גם את פניה המשתנות של ירושלים. הסרט מפאתי מערב מביא תמונות של יהודי מרוקו, כולל סצנות מרגשות של קהילה שלמה העוזבת כפר קטן בהרים בדרכה ארצה. פרט לכל זאת, ניתן לראות דמויות בעלות השפעה בעם היהודי במאה השנים האחרונות, כמו הרב אברהם יצחק קוק, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן ואחרים.
בידי הארכיון עותקים מקוריים של משפט אייכמן שנמסרו לו בידי החברה האמריקאית שצילמה את המשפט, וגנזך המדינה אף העניק לו את זכויות ההפצה של החומר הזה, לאחר שהחומר המקורי הועבר בארכיון לקלטות דיגיטליות.
פרויקטים בולטים[]
- שימור ושיקום - סרטי פילם ופורמטים שונים של וידאו דורשים תנאי איחסון אפטימליים על מנת שישתמרו שנים רבות. כאמור, הסרטים מוחזקים בתנאים המאפשרים זאת. הסרטים עוברים ביקורת אחת לכמה שנים לוודא כי לא לקו בבעיות כימיות הפוגעות בהם, כמו תסמונת חומץ. ברשות הארכיון כמה סרטים פגועים כאלה, חלקם בעותק יחידי, הדורשים שיקום ושחזור, ומדי פעם – על פי הצורך והיכולת התקציבית – הם עוברים תהליך שיקום המציל את המידע הגלום בהם לטובת הדורות הבאים.
- דיגיטציה, נגישות וקולנוע וירטואלי - כדי להפוך את הסרטים המצויים באוסף לנגישים יותר לקהל הרחב, עובד הארכיון בשנים האחרונות בכמה כיוונים; ראשית, סרטים נבחרים וחשובים הנמצאים בפורמט פילם עוברים תהליך של דיגיטציה, כך שניתן להעתיקם על גבי די וי די או להעלותם לאינטרנט. בנוסף לכך, פיתח ארכיון שפילברג בעשור האחרון את פרויקט הקולנוע הווירטואלי שלו, המכיל כחמש מאות מהסרטים המובחרים המצויים ברשותו. הסרטים עברו דיגיטציה והועלו לאתר אינטרנט הפועל כיום כערוץ בתוך אתר יוטיוב. ניתן לצפות בסרטים באופן חופשי, ולקרוא את המידע הבסיסי עליהם (שנת הפקה, משך הסרט, תקציר כללי ופרטים טכניים נוספים). הסרטים מחולקים למספר קטגוריות: קהילות יהודיות, השואה ומלחמת העולם השנייה, לפני קום המדינה, ומדינת ישראל באספקטים שונים (אמנות, בריאות, עלייה וקליטה, תקומה וביטחון, ערים ויישובים כפריים). מימון הפרויקט התאפשר באמצעות תרומה נדיבה שהעניק ארגון שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות הברית לכבודו של ג'ק וולנטי, לשעבר יו"ר איגוד חברות הסרטים האמריקאי. חיפוש ומציאת סרטים אפשרי בקלות יחסית הודות לקטלוג המקוון של האתר, המאפשר חיפוש לפי שם הסרט, שם היוצר, או מילות מפתח הקשורות בו. בסרטי הקולנוע הווירטואלי ניתן גם לפתוח את הסרט לצפייה מקוונת באמצעות קישור המופיע בדף הקטלוג.
- מחקר סרטים – ספריית מאטיס - האוסף ע"ש דוד מאטיס מכיל קטעי עיתונות, צילומים ותעודות שונות הקשורים בהפקתם של סרטים יהודיים וישראליים שנעשו לאורך השנים, וביוצרים יהודיים וישראליים מתחום הקולנוע. הוא כולל אוספים נוספים של חומר מודפס ומצולם, ובתקופה האחרונה עבר סריקה והועלה על גבי מאגר נתונים מקוון באתר ארטליד.
- הפקת סרטי תצוגה – ארכיון שפילברג מחויב להפיק סרטים מתוך החומר המצוי ברשותו. כמה סרטים כאלה הופקו בשנים האחרונות:
- עדים במשפט אייכמן, מציג כמה קטעי עדויות מתוך משפטו של הפושע הנאצי;
- ירושלים של אור, שהופק לרגל ארבעים שנה לאיחוד העיר, מכיל קטעים מסרטים שונים שצולמו לאורך המאה העשרים ומראים את צמיחתה של ירושלים מזוויות שונות;
- העיר הלבנה, אשר הופק לרגל תשעים שנה להקמת העיר תל אביב ומציג צילומים מהעשורים הראשונים לקיומה.
פרסומים[]
- ויהי מה – פרקים בדברי ימי הסרט הארצישראלי, מאת יוסף הלחמי. ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, תשנ"ה. קובץ מאמרים על ראשית הקולנוע בארץ ישראל, מסוף המאה התשע עשרה ועד לראשית שנות השלושים.
- Films of the Holocaust – An Annotated Filmography of Collections in Israel, by Sheba F. Skirball, ניו יורק, הוצאת גרלנד; ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, האוניברסיטה העברית בירושלים-ההסתדרות הציונית העולמית. פילמוגרפיה של סרטים בנושאי שואה המצויים בארכיונים שונים בישראל.
- Israel Newsreel Collection – 1932-1956. עורכים: וונדי לוטרמן והילל טרייסטר, ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, האוניברסיטה העברית בירושלים: המכון ליהדות זמננו, הארכיון הציוני המרכזי. קטלוג של יומני הקולנוע שהופקו בידי נתן אקסלרוד.
- Israel Before Israel: Silent Cinema in the Holy Land, מאת הילל טרייסטר, ירושלים, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, המרכז ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית בירושלים והארכיון הציוני המרכזי, 1995. על התפתחות תעשיית הקולנוע בארץ מראשית המאה העשרים.
- רוח רעננה – פרשת הסרט הציוני הראשון בארץ ישראל 1902-1899, מאת יוסף הלחמי. ירושלים, כרמל, תשס"ט 2009. הספר שיצא בתמיכת ארכיון שפילברג עוסק בניסיון הראשון להפיק סרטי תעמולה ציוניים בתחילת דרכה של התנועה הציונית.
קישורים חיצוניים[]
- סרטים
- בא היום, על הקמת המדינה
- יום בוורשה, מתוך הסדרה חמש ערים
- עדים במשפט אייכמן
- ירושלים של אור
- מפאתי מערב
- תל אביב היפה בחורף, תמונות בצבע של העיר בראשית ימי המדינה