בראש יהדות ונציה ויהדות פירנצה
Sharing the legacy of Jewish Italian liturgy: the extraordinary challenge dedicated to Leo Levi - Pubblicato in Culture • News il 4 April 2022 - 3 ניסן 5782
Leo Levi at the Italian synagogue in Jerusalem
שיתוף במורשת הליטורגיה היהודית האיטלקית: האתגר יוצא הדופן המוקדש לליאו לוי
Pubblicato in Culture • News il 4 באפריל 2022 - 3 ניסן 5782
ההיסטוריה של המוזיקה של יהודי איטליה היא עשירה ומורכבת. כל קהילה יהודית באיטליה, גדולה או קטנה, שמרה על מסורת מוזיקלית משלה עד תחילת המאה ה-19. זוהי מורשת מגוונת ביותר ששורדת בפורמטים מגוונים מאוד וברמות שימור שונות המשתרעות על קהילות שנעלמו לחלוטין ושאת המוזיקה שלהן ניתן למצוא רק בתעתיקים בודדים ובלחנים בודדים לקהילות שבהן המסורת הליטורגית עדיין חיה מאוד. תוסס.
הגנה על מורשת זו, העדפת השימוש בה ושיתוף בה הוא האתגר של התזאורוס המקוון של מוזיקה איטלקית יהודית, מסד נתונים המציע גישה שיטתית להקלטות, תעתיקים ותווים שמעריכים גם ארכיונים ומשאבים שכבר קיימים.
מאזן שנת הפעילות הראשונה של הפרויקט, שמקדם המרכז הבינלאומי ליאו לוי בתמיכת מוסדות ישראלים, אמריקאים ואיטלקיים יוקרתיים, הומחש לאחרונה בפירנצה בנוכחות רבנים, חזנים ותלמידי חכמים. הפגישה הייתה גם הזדמנות לזכור את ליאו לוי (1912-1982), הגיבור יוצא הדופן של יהדות איטליה לו מוקדשת יוזמה זו.
אתנומוסיקולוג איטלקי, הוא הראשון שחקר את המסורת המוזיקלית בעל פה של יהודי איטליה. נכדו של רב, ניסיונו להגיש תזה דוקטורט באוניברסיטת טורינו היה מסודר על ידי תחילת הפאשיזם והוא עלה לארץ בשנת 1936. הוא חזר לאיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה והקדיש את עצמו לחקר האיטלקי - מוזיקה יהודית. "מרגש לחשוב עליו ועל עבודת החילוץ שלו שבוצעה עם רשמקול קטן, מבית כנסת לבית כנסת", ציין דוד מגנאגי, סגן נשיא מרכז ליאו לוי. התזאורוס בא מהתחייבות זו. מטרתו היא להציע לחוקרים, מוזיקאים, הדיוטות, חברי קהילה ולכל מי שמתעניין במוזיקה יהודית, מאגר מידע מקוון מקיף של המוזיקה של יהודי איטליה. היא גם שואפת לגדל דור חדש של חזנים.
בהקשר זה, כפי שצפה מגנאגי, "אחד הרעיונות הוא להקים מסלולי לימוד בישראל". כמו כן, בכל שנה יזכה חזן שייחד את עצמו במיוחד. במהדורה הראשונה הוחלט לתת כבוד לשלושה מאסטרים גדולים שכבר אינם איתנו: הרב פרננדו בלגראדו, הרב אליה ריצ'טי והרב ויטוריו דלה רוקה. עבור מגנאגי, המעורבות תהיה גם בצורת תקליטור המוקדש למוזיקה הליטורגית של צפון אפריקה. נושא שכבר נחקר באוסף שירה שיר, המציג רגעים שונים של החיים היהודיים-לובים: שמחות הלידה, כאב האובדן ותהילים של המדרגות הנאמרים בשבת אחר הצהריים.
התזאורוס נוצר באמצעות חזונו ותובנתו של הרב יוסף לוי, בנו של ליאו לוי ז"ל, שהיה רבה הראשי של פירנצה במשך למעלה מעשרים שנה. "השאיפה שלנו - הוא אמר - היא להכריז על מסורת המילניום של המוזיקה הפולחנית היהודית-איטלקית ובו בזמן לגרום ליהדות האיטלקית לפרוח ולצמוח עם המסורות המוזיקליות היפות והמיוחדות שלה".
למסורות אלו, הוסיף, שורשים עתיקים מאוד ומהוות "תרומה מתמשכת הן להיסטוריה האסתטית והן להיסטוריה הדתית של היהדות, בהמשכיות עם פעולתם של הלויים אשר נשאו את יופייה של השירה בבית המקדש". לכן קיימות גם יוזמות הקשורות לתזארוס כמו קורסים בתולדות הסידור והמנחים המתבצעים בשיתוף עם בית הספר "שמע" ללימודי יהדות ותרבות. יצירת החזנות, אומר רבי לוי, "היתה חלק בלתי נפרד מתקוותיו של אבי; זה אותו דבר בשבילי, כרב שדואג להמשכיות".
"הרעיון המקורי הוא פרי אינטואיציה של אדווין סרוסי, פרופסור למוזיקולוגיה, לשעבר חתן פרס ישראל. זוהי יצירה בשם ליאו לוי, שעם זאת אינה מסתיימת במורשתו. אכן, הכוונה היא לעדכן את מאגר המידע שלנו ככל שניתן, גם באמצעות הדור החדש של החזנים. מחויבות שנותנת חיים", אמר אנריקו פינק, נשיא הקהילה היהודית בפלורנטין וקול מוערך בסצנת האמנות והשירה. יעדים רבים הושגו בשנה הראשונה של הפרויקט, בתיאום גם על ידי Piergabriele Mancuso - The Medici Archive Project. עוד אחרים נמצאים באופק כדי להאיר "מהו, ללא ספק, אחד האוצרות החשובים ביותר של היהדות האיטלקית". אין בכוונת התחייבות זו להחליף את אלו שבוצעו על ידי אחרים בתחום זה. מציאות שכבר פועלת בתחום המורשת הליטורגית היהודית תהיה, להיפך, "נגישה ביתר קלות". זהו פרויקט בו פינק מאמין מאוד, "מתחזק על ידי קיומה של רשת בינלאומית רחבת היקף שנותנת ערך ומשמעות לאתגר שלנו".
- הנה נעימה של יהודי סן ניקרדרו לקבלת שבת - חמוד קבלת שבת (מתוך האתר)
המקור[]
The history of the music of Italian Jews is a rich and complex one. Every Jewish community in Italy, be it large or small, maintained its own musical tradition up to the early 1900s. It is an extremely diversified heritage that survives in very diverse formats and different levels of preservation spanning communities that have completely disappeared and whose music is to be found only in a few transcriptions and individual tunes to communities where the liturgical tradition is still very much alive, vibrant. Protecting this legacy, favoring its use, and sharing it is the challenge of the Online Thesaurus of Jewish Italian Music, a database offering systematic access to recordings, transcriptions and scores also valuing archives and resources already present. A balance of the first year of activity of the project, promoted by the International Center Leo Levi with the support of prestigious Israeli, American and Italian institutions, was recently illustrated in Florence at the presence of rabbis, cantors, and scholars. The meeting was also an opportunity to remember Leo Levi (1912-1982), the extraordinary protagonist of Italian Jewry to whom this initiative is dedicated. An Italian ethnomusicologist, he was the first to study the oral musical tradition of Italian Jews. A grandson of a rabbi, his attempt to submit a PhD thesis at the University of Turin was thwarted by the onset of fascism and he emigrated to Palestine in 1936. He returned to Italy after World War II and dedicated himself to the study of Italian-Jewish music. “It is moving to think of him and his rescue work carried out with a small tape recorder, from synagogue to synagogue”, remarked David Meghnagi, Vice-president of Leo Levi Center. The Thesaurus comes from this commitment. Its goal is to offer scholars, musicians, laymen, community members and anybody with an interest in Jewish music, a comprehensive online database of the music of Italian Jews. It also aims to raise a new generation of chazanim. In this regard, as Meghnagi anticipated, “one of the ideas is to establish study paths in Israel”. Also, each year a chazan who particularly distinguished himself will be rewarded. In the first edition it was decided to pay homage to three great Masters who are no longer with us: Rabbi Fernando Belgrado, Rav Elia Richetti and Rav Vittorio Della Rocca. For Meghnagi, the involvement will also take the form of a CD dedicated to the liturgical music of North Africa. A theme already explored in the Shira Shir collection that introduces to various moments of Jewish-Libyan life: the joys of birth, the pain of loss, and the Psalms of the Stairs recited on Shabbat afternoon. The Thesaurus was created through the vision and insight of rabbi Joseph Levi, son of Leo Levi z.l., who was chief rabbi of Florence for over twenty years. “Our ambition – he said – is to make known the millenary tradition of Jewish-Italian ritual music and at the same time to make Italian Judaism flourish and grow with its beautiful and particular musical traditions”. These traditions, he added, have very ancient roots and constitute “a continuous contribution to both the aesthetic and religious history of Judaism, in continuity with the action of the Levites who carried on the beauty of singing at Beth HaMikdash”. Therefore, there are also initiatives connected to Thesaurus such as courses on the history of siddur and minhaghim carried out in collaboration with the Shemah School for Jewish studies and culture. Forming the chazanut, Rabbi Levi says, “was an integral part of my father’s hopes; it’s the same for me, as a rabbi who cares about continuity”. “The original idea is the fruit of an intuition of Edwin Seroussi, professor of musicology, former winner of the Israel Prize. It is a work in the name of Leo Levi, which however does not end in his legacy. Indeed, the intention is to update our database as much as possible, also using the new generation of cantors. A life-giving commitment”, sayd Enrico Fink, President of the Florentine Jewish Community and appreciated voice on the artistic and singing scene. Many goals have been achieved in the first year of the project, also coordinated by Piergabriele Mancuso – The Medici Archive Project. Still others are on the horizon so to illuminate “what is, without doubt, one of the most important treasures of Italian Judaism”. This commitment does not intend to replace those carried out by others in this field. Realities that already operate in the field of Jewish liturgical heritage will, on the contrary, be “even more easily accessible”. It is a project in which Fink strongly believes, “strengthened by the existence of a wide-ranging international network that gives value and meaning to our challenge”..