Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...

הסימון הוא על עיר הבירה: ניו-דלהי

אתר מקיף על יהדות הודו

Ahmedabad Synagogue

בית הכנסת של קהילת בני ישראל באחמדאבאד - המקור:ויקישיתוף

יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה. יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית הפקת שמן, ממנה עברו לתעשייה קלה ובהמשך הצטרפו לכוחות הביטחון והפקידות הממשלתית ואף הגיעו לעמדות גבוהות. הם השתתפו בתנועת השחרור של המדינה ובקום מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו אליה בהמוניהם .

הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, אגודת חזון אלי, וחב"ד הפעילים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם . כיום יש בבית הכנסת מניין של אנשים שמגיעים בבוקר ובשבת כדי להשלים מניין בשכר. לדעתו לא ירחק היום ובית הכנסת יהפוך למוזיאון.

בשנת 1970 בבית הספר היהודי היו הילדים היהודיים במיעוט. כיום - שנת 2006 - לומדים בבית הספר כ-500 הינדים ומוסלמים ורק 25 יהודים. בית הספר מנוהל על ידי ועד הקהילה היהודית אולם לא לומדים בו יהדות כלל וכלל.

אחת הבעיות המטרידות את פרנסי הקהילה היא תופעת ההתבוללות של צעירי העדה. צעירים, בעיקר משכילים, מתקשים למצוא בני זוג, בגלל הפיזור הגאוגרפי ומיעוט הצעירים. שידוך בגיל צעיר, שעזר להגביל התבוללות, כבר אינו מונע את התופעה בגלל סירובם של הצעירים להנשא בנישואים אלו.

על ביקור ראש ממשלת הודו בישראל יולי 2017[]

כתבה של לב ארן במוסף השבת של מקןר ראשון ביום 7 ביולי 2017

אירוע הוקרה לכבוד יהודי הודו בישראל, שנערך במסגרת ביקורו של ראש ממשלת הודו בארץ, מפיח רוח חדשה בקהילה שידעה פילוגים רבים לאורך השנים. הקהילה שמתגאה בעברה נטול האנטישמיות חולמת כעת על שיפור דרמטי במערכת היחסים בין המדינות

המבוא:הקהילה היהודית ההודית בישראל מצויה בימים אלה בהתרגשות מרובה. 25 שנים לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו, נערך לראשונה ביקור רשמי של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בארץ. רגע השיא מבחינת הקהילה היה נאומו של מודי בגני התערוכה בתל אביב במהלך אירוע הוקרה של ממשלת הודו לקהילה היהודית בארץ. הקהילה היהודית השקיעה באירוע זה עמל רב: אספה רשימות הגעה מערי ישראל, תיאמה הסעות, עשתה סדר בפניות התקשורת וגייסה מתנדבים לכל משימה שהאירוע דורש. אגב, המימון לאירוע ולהסעות הגיע משגרירות הודו ומיהלומנים הודים הפועלים בישראל, שרעיון חגיגת המפגש בין ראש ממשלת הודו ליהודיה בישראל פתח את לבם וכיסם.

מבחינת רינה פושקרנה, בעלת רשת המסעדות טנדורי, זהו אירוע מיוחד. היא מנסה להקדיש לי תשומת לב בתוך המאמץ לנהל את המסעדה, להתראיין במקביל לצוות מערוץ 10 ולענות על אינספור טלפונים. היא מראה בגאווה את הכיסא שעליו ישב מודי בביקורו בישראל לפני שהיה ראש הממשלה של הפדרציה ההודית, ומזכירה בדרך אגב את הביקור של רבין במסעדה, ואת העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו ואשתו שרה ערכו את הדייט הראשון שלהם בישראל במסעדה שלה.

ראש הממשלה ההודי חובב אירועי חוצות בביקורים שלו מחוץ לארצו, אבל פושקרנה ממהרת לדייק: "מודי לא מרוויח כלום מהאירוע. בצפון אמריקה ובבריטניה יש קהילות הודיות גדולות שמעורבות בפוליטיקה ההודית ותורמות כספים נכבדים. לכן יש היגיון פוליטי לעשות שם אירועים גדולים. הקהילה היהודית פה מחוץ למשחק, ומודי עושה את האירוע פשוט כי הוא אוהב את ישראל ואת היהודים שעלו מהודו".

קבוצות היהודים[]

יהודי הודו מחולקים לקבוצות הבאות:

  1. קהילת בני ישראל שמרכזה באזור קונקאן שבמדינת מאהאראשטרה של ימינו, באזור החוף המערבי של הודו. היא הקבוצה הגדולה והקדומה ביותר על אדמת הודו .
  2. קהילת יהדות קוצ'ין שישבה בקראלה שבדרום-מערב הודו, באזור חוף מאלאבר. היא הקהילה הקטנה יותר.
  3. היהודים הבגדאדים מעיראק שהגיעו במאה ה-19.
  • הקהיליה הישראלית הנמצאת בעיקר בגואה.
  • בני מנשה המיחסים עצמם לצאצאי שבט מנשה, הגרים בצפון מזרח הודו - במיזורם ובמניפור.

תולדות היהודים[]

על כך יש מקורות אחדים:

קיימת סבר כי אופיר המוזכרת בתנ"ך הייתה בחוף המערבי של דרום הודו ולא באתיופיה כמקובל. מכל מקום, יש עדויות כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור הודו וסרי לנקה בתקופת ממלכת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס[1].

מסורת יהודי הודו היא ששורשיהם מגיעים אל ימי גלות עשרת השבטים בימי בית ראשון. ההוכחה היחידה לכך היא שמם: "בני ישראל", המורה לכאורה על שיוכם לממלכת ישראל דווקא. השערה אחרת, היא שש"בני ישראל" הם צאצאי שבט אשר ושבט זבולון שכן, היהודים בהודו היו יורדי-ים וכן עסקו בהפקת שמן זית, מקצועות בהם עסקו בני השבטים.

רבי יצחק אברבנאל, שחי במאה ה-15, בפירושו לספר ירמיהו כתב : "והנה בימים האלה אשר כתבתי זה ראיתי בכתב אמיתי שהביאו בני המערב ההולכים היום ממלכות פורטוגל לארץ הודו להביא הבשמים, שהעידו שראו שמה יהודים הרבה והביאו כתב מיד חכם אחד מהם והם אומרים שהמה מבני יהודה ובנימין מאותם שגלה סנחריב מערי יהודה קודם חורבן ירושלים... ושהניח אותם אחרי הררי החושך ושהם לא שבו בבית שני. (פירוש אברבנאל על ירמיהו ג', י"ח)

לפי אגדה אחת ספינה של גולים מארץ ישראל נטרפה ליד חוף קונקאן, דרומית לבומבי. הניצולים, שבעה זוגות של גברים ונשים, קברו את מתיהם בבית קברות במקום אשר הפך בעתיד לבית הקברות של "בני ישראל" נבגאון(NAVGAON). בית הקברות הוא כנראה בית הקברות היהודי העתיק מחוץ לארץ ישראל. השלט בכניסה לבית הקברות מציין: "בית הקברות העתיק ביותר של 'בני ישראל', בן כ-2000 שנה". הימצאותו של בית קברות יהודי, במדינה שלא נוהגים לקבור מתים, היא הוכחה לחיים יהודים עתיקים במקום. בבית הקברות יש מצבות עתיקות אולם יש גם מעין "קברי אחים" המסומנים באבנים גדולות אשר לפי המסורת שם נקברו האנשים שהיו בספינות שנטרפו ליד החוף. בבית הקברות נמצאת אנדרטה בה מופיע הכיתוב הבא: " פה נטמנו האבות של עדת בני ישראל בהודו אשר ספינתם נטרפה בחופי נאבגאון לפני כאלפיים שנה" . מנאבגאון פשטו בני ישראל על כל ארץ הודו.

ההגירה להודו[]

גלי הגירה לדרום-מערב הודו היו במאה ה-16 מספרד ופורטוגל. מאיראן הגיעו גלי הגירה בתקופת המאה ה- 16. ומאזור אפגניסטן הגיעו גלי הגירה במאה ה-16 וה-17. החל מהמאה ה-17 ואילך הגיעו גלי הגירה של יהודים מעיראק לאזור כלכותה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו יהודים מאירופה להודו וחלקם אף התיישבו במקום.

"בני ישראל"[]

הפניה לערך מורחב: בני ישראל (הודו)

"בני ישראל" טוענים כי הם צאצאים ליהודים שנמלטו מגזרות אנטיוכוס במאה ה-2 לפנה"ס. "בני ישראל" חיו בקהילות סגורות ולא התערבבו עם שכניהם ההודים, למרות דומים במראם לשכניהם ההודים.

התנועה הציונית הייתה מפותחת אצל "בני ישראל" ועם הקמת מדינת ישראל היגרו יהודים רבים מ"בני ישראל" לארץ ישראל. אחרים היגרו לאנגליה. מכ-24,000 יהודים בני עדת "בני ישראל" בשנת 1947 נותרו כיום בהודו מספר אלפים מועט של יהודי "בני ישראל".

יהודי קוצ'ין[]

הפניה לערך מורחב :יהדות קוצ'ין

"קהילת יהודי קוצ'ין" היא הקהילה הקטנה מבין קהילות יהודי הודו. היא חולקה לשלוש קבוצות: "הלבנים", "השחורים" ו"המשוחררים" (קבוצה שהתאחדה עם הזמן לתוך קבוצת יהודי ק'וצין השחורים).

העדות הראשונה לישיבת יהודים באזור קוצ'ין היא מהמאה ה-10 ועדויות לכך כתובות בשפה ה"טאמילית".

"בגדדים"[]

היהודים מעיראק החלו להגיע להודו כבר בסוף המאה ה-18, בסוף המאה הי"ח. בתחילת המאה ה-19 נמלטו יהודים עשירים רבים מעיראק, הידועות הן המשפחות ששון, יהודה, גבאי ועזרא. יהודים אלו עזבו את הערים בגדד ובצרה בגלל רדיפת היהודים בהן ועברו להתגורר בעיקר בערים מומבאי, וכלכותה. כונו על ידי שאר יהודי הודו בגדדים (ברדדים) או עיראקים בגלל מוצאם העיראקי, בדרך כלל היו מבוססים ובעלי משרות בכירות ובתפקידים משמעותיים. לקהילה זו הצטרפו יהודים יוצאי מדינות נוספות באימפריה העות'מאנית, ביניהם מספר משפחות יוצאות חאלב שהגיעו מאוחר יותר להצלחה כלכלית, וכן משפחות מתימן, איראן ואפגניסטאן.

המהגרים מעיראק, בתמיכת משפחת ששון הידועה, הקימו בית ספר ועליו מתנוסס שלט מיום חנוכת הבניין שבו כתובה בשפה מאוד ציורית מה מטרת בית הספר: "זה בית תלמוד, נוסד להפיץ אור המדע על בני ישראל ולנהלם על מי מנוחות התורה והיראה ומוסר דרך ארץ ולחנכם בלמוד לשון הקודש ושפת אינגליש מבלי שכר...".

הקהילה הבגדדית, פרט לבודדים, עזבה את הודו עם קבלת העצמאות. חלקם לישראל ורובם לממלכה המאוחדת ולמדינות אחרות בחבר העמים הבריטי.

בתי כנסת בהודו[]

בנימין סולומון פנקר סקר באתר שלו את בתי הכנסת בהודו - יש הערה בדף שהוא "בבניה" כך שייתכן ויש עוד בתי כנסת. באתר נאמר כי המידע נתקבל מסולומון רינה. בקצרה נסקור את בתי הכנסת - פרטים מלאים באתר:

בית הכנסת מגן חסידים[]

בית הכנסת מגן חסידים בבומבי נוסד בשנת 1904. היום בית הכנסת נמצא בשימוש יהודי בומביי ורוב החתונות ומסיבות בר-מצווה מתקיימים בתוך בית הכנסת.

בית כנסת "שער השמיים" "שער לגן עדן"[]

הוקם על יד בית חולים ממשלתי CIVIL HOSPITAL J.M. ROAD TEMBHI . בשנת 1999 הוא חגג 120 שנה להיווסדותו של בית הכנסת. בית הכנסת "שער לגן עדן" מספק שירותים ליהודים מאזור THANE אשר נותרו בסביבתה. הוא נעשה מרכז תרבותי העיקרי של יהודים שנשארו בבומביי. במשך חגים, חופשות ופסטיבלים, בית הכנסת מלא עם ציבור מתפללים ודתי.

בית הכנסת "כנסת אליהו[]

בית הכנסת "כנסת אליהו" הוא אחד מבתי כנסת היפים והמפוארים. הוא נבנה בשנת 1884 נמצא במקום מרכזי על ידי ג'קוב אליאס ששון ואחיו לכבוד זכרו של אליאס דויד ששון ז"ל - אביהם. היום היא אחד בתי כנסת המפוארים, מיוחדים עם ארכיטקטורה מפוארת.

בית הכנסת תפארת ישראל[]

נוסד בשנת 1886 בבניין מושכר כאשר הקהילה גדלה. המטרה הייתה לספק תחליף אף על פי כן מכריע עבור הבעת שאיפות הציבור הדתי –לציבור יהודים דתיים ההולך ומתרחב.

בית הכנסת עץ החיים[]

בית הכנסת "עץ החיים" נוסד בשנת 1888 על ידי חיים שמואל קהימקר. בית הכנסת שימש לא רק מקום תפילה אלא גם היה מרכז חינוכי חברתי. לבית הכנסת היה הוצאת ספרים. בשנת 1908, לאחר מותו של מר קהימקר, בית הספר/בית כנסת עבר ממקומו, אך ממשיך לספק את צרכי החינוך של הקהילה.

בית כנסת קורלה בית ישראל[]

נוסד בשנת 1946 בתור אולם תפילות של בני ישראל ב-KURLA, היה של מר JIRADKAR. הוא היה מנהיג תפילה בביתו HIGH HOLIDAY PRAYER HALL, אשר מגוריו (מיקומו) היה ב- CHUNABHATTI ליד KASAIWADA ב- KURLA מזרחית. אולם תפילות זה מאוד מאוד נוח וגדול ומרווח. קהילה יהודית מגיעה לתפילות מהסביבה כמו CHEMBUR, ANDHERI, GHATKOPER, SANTACRUZE וכו'.

ת הכנסת "רודף שלום"[]

מוחזק על ידי יהודים דתיים (J.R.U.) הוקם בשנת 1925. ארגון היהודים הדתיים התחיל כתנועה ליברלית. בבית הכנסת ניתנו שירותי דת לרוב בשפה האנגלית ו/או בעברית וניתנו הרצאות בנושאי תנ"ך (תורה) לילדים. בהזדמנויות שונות הגיעו רבנים מבריטניה ומארצות הברית אשר ביקרו, שרתו את הקהל המתפללים ונהגו לתת שירותים בתפילות ראש השנה, יום הכיפורים, שמחת תורה ושבתות.

הבניין היה גם מקום מגוריו של הרב סמוך לבית הכנסת, אשר הפכו למרכז טיפולי לאנשים מבוגרים ונזקקים אשר עברו תחת פיקוח ותחת הארגון THE AMERICAN JOINT DISTRUBUTION COMMITTEE.

בית כנסת מגן דוד[]

בית כנסת מגן דוד הוא אחד משני בתי כנסת בעיר בומביי, נבנו תוך כדי מאמצים ויוזמה כפרויקט של משפחת ששון. הוא בניין גבוה, מפואר, כבד עם אופי ראויה לציון של סגנון גוטי, מוחזק על ידי 4 עמודים בחזית. מגדל גבוה בולט בתוך בניינים שנמצאים בסביבתו.

בנייתו נגמרה בשנת 1861. בית הכנסת הוא מבנה חד קומתי עם אולם מתפללים מפואר עם מרפסת עליונה מפוארת עבור נשים . יש בו תיבה (במה) נהדרת (מושלמת ביופייה) והיכל.

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. יש לוח נחושת הכתוב בטמילית ומעיד על זכויות שנתן שליט מחוז בדרום מערב הודו לאדם בשם רבן יוסף


לקריאה נוספת[]

Advertisement