קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
הקתדרלה של אימולה, מקום מושבה של הבישופות של אימולה.
אימולה (באיטלקית: Imola) היא עיר וקומונה באזור המטרופולין של העיר בולוניה, העיר ממוקמת על גדות הנהר סנטרנו במחוז אמיליה-רומאניה, שבצפון איטליה. העיר נחשבת באופן מסורתי כשער הכניסה המערבי ההיסטורי לאזור רומאניה.
העיר מפורסמת בזכות מסלול מרוצי המכוניות, האוטודרומו על שם אנזו ודינו פרארי. המסלול אירח בעבר את מרוץ גרנד פרי סן מרינו, כחלק מסבב הפורמולה 1 (המרוץ קרוי על שם הרפובליקה של סן מרינו, הסמוכה לאזור). המסלול התפרסם גם כמקום מותם של איירטון סנה הברזילאי ורולנד רצנברגר האוסטרי, שמצאו את מותם בשתי תאונות נפרדות שאירעו במהלך סוף השבוע של המרוץ בעונת 1994. מותו של סנה, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם, היה אירוע שזעזע את הספורט העולמי והוביל להגברת תקני הבטיחות במרוצי מכוניות.
תנ"ך עתיק 1493 בספריית העיר[]
LA BIBBIA EBRAICA MINIATA DELLA BIBLIOTECA COMUNALE DI IMOLA Il manoscritto contenente la Bibbia ebraica miniata di Imola, e` conservato in cassaforte presso la locale Biblioteca Comunale, identificato dalla segnatura AAA323 MS N. 77. Presenta una legatura antica, sicuramente originaria e coeva (Tav. XVII), di notevole antichita`, realizzata con piatti lignei ricoperti in cuoio che presentano motivi ornamentali geometrici impressi a freddo, fra cui si notano sopra e sotto tre quadrati intersecati ed al centro una stella di Davide iscritta dentro un cerchio, alternata ad un motivo composto da sei semicerchi congiunti fra loro, quasi a formare i petali di un fiore, con altri motivi geometrici, del tutto simili a quelli che si trovano nelle ornamentazioni micrografiche dei manoscritti sefarditi, in particolare toledani. Anche nel dorso del libro compaiono ornamenti impressi a freddo nel cuoio, con piccoli cerchi suddivisi in sei settori che disegnano un quadrato appoggiato ad un angolo. Il Galli, nel suo catalogo dei manoscritti e degli incunaboli della Biblioteca Comunale di Imola pubblicato nel 1894, scrive che la legatura e` ‘‘molto antica, in pelle, con impressioni a secco e fermagli d’ottone’’.1 Oggi questi fermagli, che evidentemente quando Galli scriveva erano ancora presenti, non esistono piu` , ma si possono vedere nei piatti della legatura quattro fori nel lato vicino al labbro, nei quali i fermagli erano ancorati. Questa legatura costituisce un elemento d’importanza decisiva per la datazione della nostra Bibbia. Essa, infatti, e` identica alla legatura di un manoscritto biblico conservato a Genova presso la Biblioteca Universitaria, prodotto in Spagna, in particolare a Toledo, e portato in Italia da un esu 492. Questa Bibbia, molto simile alla nostra, ha un colophon datato al mese di Kislew dell’anno 5241 equivalente al (novembre) 1480; esso ci informa che il manoscritto fu commissionato per Baruk, figlio di Yosef Albo, e portato a Genova da lui stesso. Nei quattro angoli del lungo colophon si trova scritto un altro colophon piu` sintetico che recita: ossia: ‘‘E` stato completato questo libro, con l’aiuto di Dio, grande e terribile, nel mese di Kislew dell’anno 5241 della creazione in Toledo. Si avvicini la salvezza, sia benedetto il Signore’’. Scrive a proposito della legatura della Bibbia di Imola Luisella Mortara Ottolenghi nella scheda descrittiva del nostro manoscritto, pubblicata nel catalogo di una mostra allestita presso la Biblioteca Trivulziana di Milano nel 1966, nella quale la Bibbia cui ci occupiamo fu esposta: Pure assai interessante la legatura dall’elaborato motivo incentrato su un grande Maghen David (Stella di Davide) a dimostrazione che essa fu commissionata per una biblioteca indubbiamente ebraica ed e` coeva del codice; dal De Marinis definita dubitativamente bolognese o ferrarese, e` invece da confrontare con le legature ispano-moresche a disegni mudejar anche per la vicinanza grandissima con la copertura della Bibbia Toledana della Biblioteca Universitaria di Genova e con quella scomparsa del Ms. Parm. 2018 della Palatina di Parma.2 Della Bibbia di Toledo conservata presso la Biblioteca Universitaria di Genova, Luisella Mortara Ottolenghi ha preparato una scheda inedita che mi ha gentilmente permesso di pubblicare in questa sede, e che presento con piacere per l’interesse che in essa ha la descrizione della legatura e quella dell’incipit miniato di Genesi:
כתב היד המכיל את התנ"ך המואר של אימולה, נשמר בכספת בספרייה העירונית המקומית, המזוהה על ידי בית הקברות ca miniata di Imola, מוחזק בכספת בספרייה העירונית המקומית, המזוהה על ידי חתימה AAA323 MS N. 77. מציג כריכה קדומה, בוודאי מקורי ושני מקורות (לוח XVII), עתיקות ניכרות, עשוי בצלחות עץ מכוסה עור עם מוטיבי נוי גיאומטריים מעוצבים קרים, וביניהם ניתן לראות שלושה ריבועים הצטלבו מעל ומתחת ובמתחם במרכזו מגן דוד חתום בתוך מעגל, לסירוגין מוטיב המורכב משישה עיגולים חצי-צמודים, כמעט ליצירת עלי הכותרת. של פרח, עם מוטיבים גיאומטריים אחרים, דומים למדי לאלה שנמצאו בקישוטים המיקרוגרפיים של כתבי היד הספרדים, בפרט טולדאן. גם מודפסים על עמוד השדרה של הספר מופיעים קר בעור, עם עיגולים קטנים המחולקים לשש מגזרים שמציירים א ריבוע נשען לפינה. גלי, בקטלוג כתבי היד וחסרי התרגום של הספרייה העירונית אימולה שפורסם בשנת 1894, כותב כי הכריכה היא ישן מאוד, מעור, עם רשמים יבשים ואריזות פליז . 1 היום התפסים האלה, שהיו כנראה כשגלי כתבה בהווה, הם כבר לא קיימים, אך ניתן לראות בצלחות הכריכה ארבעה חורים בצד שליד השפה, בהם הקליפים עוגנו. כריכה זו הינה מרכיב בעל חשיבות מכרעת עבור תאריך התנ"ך שלנו. למעשה, זהה לכריכה של א כתב יד מקראי שנשמר בגנואה בספריית האוניברסיטה, מיוצר בספרד, במיוחד בטולדו, והובא לאיטליה על ידי אקסל 492. תנ"ך זה, דומה מאוד לשלנו, יש קולופון המתוארך לחודש קיסלב השנה 5241 המקבילה ל- (נובמבר) 1480; זה מודיע לנו כי כתב היד היה הוזמן עבור ברוק, בנו של יוסף אלבו, והובא לגנואה על ידו עצמו. בארבע פינות הקולופון הארוך יש קולופון סינטטי נוסף שקורא: כלומר: E ' ספר זה הושלם, בעזרת האל, גדול ונורא, בחודש קיסלב משנת 5241 של היצירה בטולדו. הישועה עשויה להתקרב, ברוך ה . הוא כותב על עקידת המקרא מאת אימולה לואיסלה מורטרה אוטולנגי בתיאור כתב היד שלנו, שפורסם ב קטלוג של תערוכה שהוקמה בספריית טריבולציה במילאנו בשנת 1966, בה נחשף התנ"ך שאנחנו עוסקים בו: הכריכה עם מוטיב משוכלל שבמרכזה א מגן דוד הגדול (מגן דוד) המדגים כי הוזמן לספרייה יהודית ללא ספק והיא מקבילה לקודקס; מ במקום זאת יש להשוות את דה מריניס, המוגדרת באופן דו-משמעי כ בולוניה או פרארזה, עם הקשרים ההיספנו-מוריים עם עיצובים של מודאר, גם הם קרובים מאוד לסיקור התנ"ך של טולדנה של הספרייה. אוניברסיטת ג'נובה ובהיעלמותה של גב 'פארם. 2018 של פלטינה של פארמה. 2 מתוך תנ"ך טולדו שנשמר בספרייה האוניברסיטאית גנואה, לואיסלה מורטרה אוטולנגי הכין כרטיס שלא פורסם איפשר לי בחביבות לפרסם כאן, ואת זה אני מציג בהנאה מהעניין שיש לו בתיאור הכריכה מילות הפתיחה המוארות של בראשית:
היסטוריה[]
העיר נקראה בעבר העתיק בשם "פורום קורנלי" על שמו של הקיסר הרומאי לוקיוס קורנליוס סולה, שהקים אותה ב-82 לפנה"ס. העיר הייתה מרכז חקלאות ומסחר שהתפרסמה בקרמיקה שלה.
השם אימולה נזכר לראשונה במאה ה-7 על ידי הלומברדים שהעניקו שם זה למבצר שבה שאותו הרחיבו (נקרא קסטלאצ'ו בהווה), משם השם עבר אל העיר עצמה. לדברי פול דיקון, בשנת 412 הייתה אימולה אתר החתונה של אטהאולף, מלך הויזיגותים, עם גאלא פלקידיה, בתו של הקיסר תיאודוסיוס הגדול.[1] בזמן המלחמה הגותית (535-552), ואחרי פלישת הלומברדים, המקום נשלט לסירוגין על ידי הביזנטים והברברים.
במאות ה-12 וה-13 בתחרות בין האפיפיורים וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה, נטתה אימולה בדרך כלל בצד הגיבלינים שתמכו בקיסרים.
בשנים מאוחרות יותר שלטו בעיר אצילים, כגון בית ויסקונטי, שמתקופתם שרדו מספר מצודות בעיר. במאה ה-15 נשלטה על ידי בית ספורצה, שהפכו לדוכסים של מילאנו (לומברדיה). בתחילת המאה ה-16 חזרה העיר לשליטת מדינת האפיפיור בראשות האפיפיור יוליוס השני.
מפת אימולה שנוצרה על ידי לאונרדו דה וינצ'י עבור צ'זארה בורג'ה.
בשנת 1797, במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית, הקימו הכוחות המהפכניים הצרפתיים ממשלה זמנית באימולה. בשנת 1799 היא נכבשה על ידי האימפריה האוסטרית; ב-1800 זה היא אוחדה עם הרפובליקה הצ'יזלפינית. לאחר מכן חלקה את גורלו של מחוז רומאניה.
במלחמת העולם השנייה, היוותה אימולה נקודה חשובה במתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה, כשהארמייה השמינית הבריטית תקפה באפריל 1945 את הקו הגותי הגרמני.[2] הכוח שכבש את העיר השתייך לקורפוס הפולני ה-2.
האתרים המרכזיים[]
- מצודת ספורצה (Sforzesca), נבנתה על ידי גירולמו ריאריו תבנית:אנג וקתרינה ספורצה תבנית:אנג. משמשת כקולנוע וכאקדמיה לפסנתר.
- פלאצו טוצוני (Palazzo Tozzoni), נבנה בין 1726 ו-1738 על ידי האדריכל דומניקו טריפולי (Domenico Trifogli), ומשמש כמוזיאון העירוני לאמנות מאז 1981.
- הקתדרלה (דואומו), המוקדשת לסן קסיאנו (Cassiano di Imola). הוקמה משנת 1187 עד 1271, ושופצה שוב ושוב במאות הבאות, עד השיפוץ הגדול שנערך בשנים 1765–1781. חזית הקתדרלה היא מ-1850.
- מנזר דל'אוסרונזה (Convento dell'Osservanza) לרבות כנסיית סן מיקלה, משנת 1472, ובו סרקופג מ-1496 של לוקרציה לנדריאני, אמה של קתרינה ספורצה.
- האוטודרומו על שם אנזו ודינו פרארי, מסלול מרוצים לספורט מוטורי הנמצא מדרום לעיר. במסלול מתקיימות תחרויות, סיורים וקיים גם מוזיאון באתר.
קישורים חיצוניים[]
מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|Imola]] וויקישיתוףהערות שוליים[]
- ↑ על פי מקורות אחרים הם נישאו בתאריכים אחרים ובאתרים אחרים
- ↑ סא"ל מ. גיחון, החי"ל במתקפת האביב 1945 באיטליה, מערכות 166, מרץ 1965