אלנה לאה רוסי ארטום, ילידת אנקונה, עברה עם משפחתה לבולוניה בגיל ארבע, שם למדה בבתי ספר ממלכתיים והשיגה תואר שני ותעודת בגרות מדעית. הוא לא הצליח להירשם לאוניברסיטה האיטלקית בשל חוקי הגזע, היגר לישראל בשנת 1939 עם משפחתו ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למתמטיקה, פיסיקה וכימיה. נישאה בשנת 1942 עם הרב עמנואל מנחם ארתום (1916-1992). היו לו 5 ילדים, מתוכם 4 חיים, וצאצאים רבים. היא בילתה תקופות שונות באיטליה, בעקבות בעלה שהיה בתפקיד המורה והרב הראשי של הקהילות היהודיות של ונציה וטורינו. בתקופה בה התגורר באיטליה ערך מחקר גנאלוגי על משפחת ארטום, שהסתיים עם פרסום הספר גלי ארטום, תולדות משפחה של הקהילה היהודית של אסטי לדורותיה (המאה ה-16-20), זמורני. Editore, טורינו, 1996. כמו כן ערך את הכרך כתבים על יהדות לזכרו של עמנואל מנחם ארתום (ירושלים, 1996) וכרך בעברית באותו נושא. הוא חי בישראל ובילה תקופות שונות באיטליה, והתמסר למחקר הגנאלוגי של משפחות אבותיו. הוא השתתף בכנס בקונגרס הבינלאומי לגנאלוגיה שהתקיים בירושלים בתאריכים 4-9 ביולי 2004. כמו כן כתב מאמרים שונים הקשורים למחקריו, שפורסמו בחלקם בעיתונים ובכתבי עת איטלקיים וישראלים, ואחרים נמצאים בתהליך פרסום. היא ערכה מהדורה חדשה של עיקר יצירתו של בעלה ז"ל: המחזור של הפולחן האיטלקי השלם על פי מנהגי כל העדות, בעריכת הרב עמנואל מנחם ארתום, בשלושה כרכים, המכילים את תפילות השנה כולה, עם התרגום לאיטלקית כנגד העברית והערות ההסבר. מאחר שהמהדורה הראשונה שנערכה בסוף המאה הקודמת אזלה, ערכה אלנה רוסי מהדורה חדשה שיצאה בישראל בשנת 2005, עם תרגום לעברית של המפתחות וההקדמות ומכתבו של הרב ישראל מאיר. לאו בעברית ובאיטלקית. אלנה רוסי ארטום מוקדשת גם להכנת פרסום של מחקר שלא פורסם על בעלה על הליברית של ארבעה מוהלים ונציאנים ממשפחת ויוונטה, הפועלים מסוף המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. מחקר גנאלוגי אחר: הוא פרסם מאמר על משפחת קונסולו (נחמן, סבתו מצד אביו) בכתב העת Monthly Review of Israel, 2006. כעת השלים את המחקר הנוכחי על משפחת רוסי (אביו), הוא מכין את המחקר של האג'ו משפחה (אמו) וממשפחת Bemporad (סבתא מצד האם), שמהם יש לו רשימות רבות שצולמו בארכיונים שונים באיטליה ובירושלים ושיש לו תצלומים מהם.
Elena Lea Rossi Artom, nata in Ancona, a quattro anni si trasferì con la famiglia a Bologna, dove frequentò le scuole statali e ottenne il diploma magistrale e la maturità scientifica. Non potendosi iscrivere all’Università italiana a causa delle leggi razziali, emigrò nel 1939 in Israele con la famiglia e frequentò l’Università Ebraica di Gerusalemme, facoltà di matematica, fisica e chimica. Si sposò nel 1942 con il rabbino Emanuele Menachem Artom (1916-1992). Ha avuto 5 figli, di cui 4 viventi, e numerosi discendenti. Ha trascorso vari periodi in Italia, seguendo il marito che ebbe l’incarico di insegnante e di rabbino capo delle Comunità Ebraiche di Venezia e di Torino. Nel periodo in cui abitò in Italia intraprese le ricerche genealogiche sulla famiglia Artom, conclusesi con la pubblicazione del libro Gli Artom, Storia di una famiglia della Comunità ebraica di Asti attraverso le sue generazioni (sec. XVI-XX), Zamorani Editore, Torino, 1996. Ha inoltre curato il volume Scritti sull’ebraismo in memoria di Emanuele Menachem Artom (Gerusalemme, 1996) e un volume in ebraico sullo stesso argomento. Vive in Israele ed ha trascorso vari periodi in Italia, dedicandosi alle ricerche genealogiche delle famiglie dei suoi avi. Ha partecipato con una conferenza al Congresso Internazionale di Genealogia tenutosi a Gerusalemme il 4-9 luglio 2004. Ha scritto inoltre vari articoli inerenti alle sue ricerche, in parte pubblicati su giornali e riviste italiane e israeliane, altri in corso di pubblicazione. Ha curato una nuova edizione della principale opera del suo compianto marito: il Machazor di Rito Italiano Completo secondo gli usi di tutte le Comunità, a cura di Rav Emanuele Menachem Artom, in tre volumi, che contengono le preghiere di tutto l’anno, con la traduzione italiana a fronte dell’ebraico e note esplicative. Essendo esaurita la prima edizione redatta alla fine del secolo scorso, Elena Rossi ha curato una nuova edizione che è uscita in Israele nel 2005, completata con la traduzione in ebraico degli indici e delle prefazioni e una lettera del Rabbino Israel Meir Lau in ebraico e in italiano. Elena Rossi Artom si dedica anche a preparare la pubblicazione di uno studio inedito del marito sui libretti di quattro circoncisori veneziani della famiglia Vivante, operanti dalla fine del XVIII secolo fino ai primi del XX. Altre ricerche genealogiche: ha pubblicato un articolo sulla famiglia Consolo (Nachman, sua nonna paterna) nella Rassegna Mensile di Israel, 2006. Completata ora la presente ricerca sulla famiglia Rossi (suo padre), sta preparando le ricerche della famiglia Ajò (sua madre) e della famiglia Bemporad (nonna materna), di cui ha molti appunti presi in vari archivi in Italia e a Gerusalemme e di cui possiede fotografie.
la-famiglia-de-rossi[]
ספר זה הוא פרי מחקר גנאלוגי מדוקדק שנערך במשך שנים רבות בארכיונים איטלקיים וישראליים שונים. מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לשמר את הזיכרון המשפחתי ולהעבירו לצאצאים. ללכת לארכיון ולגלות מחדש את העולם שהיה במשך כל כך הרבה מאות שנים, להחיות את סיפורי האבות באמצעות מסמכים שומרת לפעמים הפתעות: יש הרבה מה ללמוד על המנהגים והמנטליות של מי שחיו בעבר, אבל לא רק , גם על התפתחות ההרגלים שלהם לאורך זמן. המשפחות המוזכרות בספר זה, מסתעפות, מופיעות במקומות שונים הן באיטליה והן בתפוצות אחרות: לא ניתן לעקוב אחר עקבות כולם, אך חשוב למצוא שורשים משותפים. לצד חייהם של אנשים פשוטים שחיו מעבודתם, רשימות הלידות והמוות המוקדמות, החיים המעורפלים בגטאות, אנו מוצאים גם משפחות מפורסמות שנתנו את שמם להיסטוריה, כמו סלומונה דה רוסי, שחי ועבד ב- בית המשפט ממנטובה, זכריה דה רוסי, הפורש המפורסם, אליה רוסי, רופא וחוקר מפורסם במצרים.
Questo libro è il risultato di una minuziosa ricerca genealogica portata avanti durante molti anni in vari archivi italiani e israeliani. Il principale scopo di questa ricerca è stato di conservare la memoria familiare e tramandarla ai discendenti. Andare negli archivi e riscoprire il mondo che fu durante tanti secoli, far rivivere attraverso i documenti le vicende degli avi riserva a volte delle sorprese: c’è molto da imparare sugli usi e la mentalità di coloro che sono vissuti in passato, ma non solo, anche sullo sviluppo delle loro abitudini nel tempo. Le famiglie ricordate in questo libro, diramandosi, compaiono in vari luoghi sia in Italia che in altre diaspore: non di tutti è possibile seguire le tracce, ma è importante trovare le radici comuni. Accanto alle vite di gente semplice che viveva del suo lavoro, alle liste di nascite e di morti precoci, alla vita stentata nei ghetti, troviamo anche famiglie famose che dettero il loro nome alla storia, come Salomone De Rossi, che visse e operò alla corte di Mantova, Zacharià De Rossi, il famoso esegeta, Elia Rossi, famoso medico e ricercatore in Egitto.