Paris, Bibliotheque Nationale , Suppl. Heb. 1337 בבא בתרא קכט ע"ב - בבא בתרא קל ע"ב - המאות ה-14 ה-15 מאגר הספרים הסרוקים - בית הספרים הלאומי
ברחבי תבל נוהגים ללמוד בקהילות ישראל מיידי יום ביומו דף בתלמוד בבלי. במקום קבוע, בשעה קבועה, מתכנסת קבוצה ולומדת דף גמרא, הלימוד נעשה על-ידי "נותן השיעור" - רב או אחד מהחברים, אשר הכין מראש את את ה"דף". תוך כדי לימוד הסוגיות בתלמוד, דנים בנושאים נבחרים בעלי היבטים אקטואליים ובתום שעה של לימוד שבים לשגרת יום-יום.למשל היום:: י"ב טבת תש"ע לומדים בכל רחבי העולם: בבא בתרא דף ק"ל
השיטה[]
הדף היומי נלמד בשעות הבוקר המוקדמות, לאלו היוצאים לעבודה :לפני תפילת שחרית או לאחריה. בדרך לעבודה - יש לימוד מסודר של דף יומי, למשל ברכבת ישראל, באחד הקרונות שנקבעו מראש. יש לימוד במקומות העבודה לאחר הפסקת צהרים, לבסיום העבודה, אפשר למצוא קבוצות לומדים במקומות עבודה ובמשרדים פרטיים. אך הריכוז הגדול של קבוצות לומדים הוא בשעות הערב והלילה המוקדמות. יש בתי כנסת שבהם אפשר למצוא על גבי לוח המודעות את רשימת מועדים ללימוד הדף היומי משעות הבוקר המוקדמות עד חצות הלילה. יש המקדישים את הלימוד לעילוי נשמת קרוביהם ומביאים כיבוד ללומדים. קבוצת הלומדים הופכת לחבורה, אשר עורכת אירועים משותפים בהזדמנויותמשפחתיות ובמועדי ישראל. השתתפות בדף היומי מאפשרת לעיתים למתפללים חדשים בבית הכנסת למצוא את דרכם לקהילה.
קצב הלימוד[]
לימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לפי לוח ללימוד "דף יומי", בקצב של דף אחד ליום. הסדר הוא אחיד ומשותף לכל מאות אלפי יהודים בכל העולם. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. היות והלימוד מוגבל בזמן, בדרך כלל כ-45 דקות, הרי לא ניתן להתעמק בלימוד. נותן השיעור מכין אותו מראש והוא משלב, לפי הבנתו קטעים מרש"י, תוספות ואפילו הלכה יומית. יש המשלימים לימוד זה לאחרהלימוד בצוותא
מאז ההכרזה כבר נחגג סיומם של 11 מחזורי לימוד הדף היומי, כאשר סיום המחזור האחד-עשר היה ב-כ' באדר א' ה'תשס"ה. לימוד המחזור ה-12 החל למחרת, כ"א באדר א' תשס"ה, והוא עתיד להסתיים בי"ד באב ה'תשע"ב.
הרעיון[]
יוזם הדף היומי הרב מאיר שפירא - מקור התמונה:הויקיפדיה
הרעיון ללימוד "הדף היומי" הוכרז על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד, 1887-1933), ראש ישיבת "חכמי לובלין" שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים, והרבי מגור (האמרי אמת), והם הביעו את תמיכתם וברכתם. ההכרזה הייתה ביום ט' אלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל, והרעיון התקבל בהתלהבות. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' תשרי תרפ"ד. לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש גדול להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" (מגודל המחויבות לרציפות בלימוד), עד שהאדמו"ר של חסידות גור הרב אברהם מרדכי אלתר אמר באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי", דבר ששכנע את חסידיו הרבים ואחריהם את שאר הציבור.
פקפוקים[]
מספרים, כי בשעה שהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגה את רעיון "הדף היומי" (שכל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו אותו דף תלמוד בכל יום) היו רבים ממכריו שפקפקו ביכולת הגשמתו. "האם אתה מעלה בדעתך ש'יקה' מפרנקפורט וחסיד גור מוורשה, יהודי מקזבלנקה והסוחר היהודי מניו יורק ילמדו כולם אותו דף גמרא?" - "אכן כן", השיב ר' מאיר, "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז-גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון- אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים - למרות מחלוקות שביניהם - לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".
ההצלחה[]
היום ניתן למצוא באינטרנט אתרים רבים ללימוד הדף היומי, כמו הפורטל אשר ממנו ציטטנו חלק ממאמר זה. באתרים ניתן להאזין לשיעור, לראות את נותן השיעור במלאכתו, לצפות בראשי הפרקים של הדף וכל מידע אחר המאפשר את הלימוד היומי. ניתן לראות את התפוצה העצומה של הדף היומי בספרים הרבים שיוצאים על סדר הלימוד: קונטרסי "בקיצור", ש"ס "שוטנשטיין" (הוצאת ארטסקרול), ש"ס מתיבתא (מכון "עוז והדר"), ש"ס מהדורת "ש"ס לובלין" ("מכון המאור"), ש"ס "חברותא" ועוד ספרים וחוברות היוצאים על סדר הלימוד.
מקור ראשון[]
העיתון היומי, מביא מיידי יום ביומו דיום בסוגיה נבחרת בדף היומי. הנה הקטע להיום:
ידידיה מאיר על יתרונות הדף היומי[]
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו