|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
תמונה פנורמית של בית הכנסת - מומלץ לצפייה
העיר פדובה הייתה ידועה בעולם היהודי של ימי הביניים, והתגוררה בה קהילה יהודית גדולה, אמידה ומבוססת של מגורשי ספרד וצאצאיהם. הקהילה היהודית עצמה, כקהילת יהודיות אחרות בצפון איטליה, נכחדה בשואה.
כשנבנה בשנות החמישים היכל שלמה בירושלים, הובא אליו מאיטליה ארון הקודש מבית הכנסת הספרדי בפאדובה, שהינו אחד הפריטים המפוארים ביותר במקום. ארון הקודש, שנבנה ב-1728, ניצב יותר ממאתיים שנה בבית הכנסת הספרדי שבעיר פאדובה. לכבוד חנוכת ארון הקודש באיטליה חיבר רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל), סדר מיוחד של שירים וזמירות בשם "חנוכת הארון".
לפי פורטל יהודי איטליה - שוקמו ארבע בתי קברות יהודיים בעיר על-ידי הקהילה "{ quattro cimiteri antichi ora completamente restaurati dalla Comunità Ebraica di Padova"
ראו גם : תמונות של בית הכנסת מפיסבוק של הרב Locci Adolfo
על הסרטון
לרגל היום האירופי לתרבות יהודית, מסלול בפדובה, העיר המובילה של האירוע. הסיור יוצא מהמוזיאון היהודי, שבו, בין חפצי פולחן ומסמכים עתיקים, מיצב מולטימדיה מספר על עשר דמויות שהפכו את העיר למפורסמת. סיפורו של ג'אקומו לוי צ'וויטה, שהיה גם ראש העיר ושהציל את קפלת סקרובני ואת ציורי הקיר של ג'וטו ממכירה, מייצג דוגמה קונקרטית לדיאלוג בין יהודים לעיר. מסלול הטיול המרמז מתפתל מרחובות וסמטאות הגטו לשעבר אל בית הכנסת האיטלקי, עד לאחד מבתי הקברות העתיקים. ביקור בתערוכה "צילום שנראה כמונו: אוסף הצילומים של קרלו לוי": תמונות בשחור-לבן, פורטרטים, מקומות ורגעי חיים של גיבורה של שנות ה-900. סופר, צייר, רופא, עיתונאי ואפילו פוליטיקאי, קרלו לוי נולד בטורינו ב-1902 למשפחה יהודית בורגנית. נרדף על ידי המשטר הפשיסטי ונשלח למעצר באליאנו, בזיליקטה, לאחר המלחמה הפך לסנאטור בפרלמנט הרפובליקאי, מומחה לשאלה הדרומית. דמות אקלקטית שהשאירה עקבות בל יימחה בגאונותו. במרפסת רומאית מציג רוברטו אטיאס, שחקן וסופר המחלק את עצמו בין תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, את יצירתו הספרותית האחרונה, הרומן המשעשע "אני ואמי". חוזר, ביצירותיו, על זיכרון ותרבות יהודיים: בראיון הוא מספר על זהותו, על יחסיו עם אמו ועל האירוניה העצמית כמרכיב מרכזי בהומור היהודי.
לך ל
על הקהילה היהודית היום[]
השם : Comunità Ebraica di Padova Segreteria: via San Martino e Solferino 9, 35122, tel. 049 8751106 (fuori orario ufficio: tel. 049 8714999),Tempio (rito italiano): via San Martino e Solferino 13. Rabbino capo: Rav A. Locci.
comunita_segreteria@padovaebraica.it
המקור:[1]
The Padua Synagogue
Via San Martino e Solferino 13
Padua, Veneto, Italy
Tel: 049-875-1106
Email: cebra.pd@tin.it
Rabbi: Aharon Locci
Nusach: Italian
Contact: Raffaele D'Angeli
Tel: 049-871-4999
Last updated on: September 19, 2010
ביקור בגאטו[]
תמונות[]
הגאטו היהודי של פדובה[]
אריאל ויטרבו, בנו של הרב הקודם של יהדות פדובה rabbino Achille Viterbo כתב על תולדות הגאטו &author=2125 כפי שקוראים לזה – גטו – בנפרד מהנוצרים – במאה ה-14 הוזמנו היהודים לשמש בנקאים בעבור תושבי העיר פדובה כולם. כשהחלה הכנסייה המקומית לחוש שלא בנוח, אולצה הקהילה לשאת ולתת ולממן לבסוף את כליאתה בגטו. המאמר כולל מסלול לסיור בגטו.
הוא כותב על כיצד הוקם הגאטו בעיר:"בחוזה שנחתם בתאריך 5 בדצמבר 1369 אצל נוטריון נוצרי בעיר פדובה (Padova), הסמיכו ארבעה יהודים שגרו במרכז איטליה את שמואל מרקנטי ואת בנו דניאל לנהל בעבורם עסק של הלוואה בריבית שביקשו לפתוח בפדובה. במסמך זה מקובל לראות את ראשיתה של הנוכחות היהודית בפדובה, עיר בצפון-מזרח איטליה. נוכחות יהודית זו הייתה עתידה להתפתח לקהילה מבוססת, המורכבת מכמה "קהלים" ממוצא עדתי מגוון. הקהילה היהודית של פדובה שרדה מאז את כל תהפוכות הזמן והיא קיימת עד היום." אך בהמשך :"כשהחלה הכנסייה המקומית לחוש שלא בנוח, אולצה הקהילה לשאת ולתת ולממן לבסוף את כליאתה בגטו
מסביב לבנקאים היו גם בני משפחותיהם, משרתים ופקידים שונים. בהמשך ,הגיעו גם יהודים ממרכז איטליה, ולאחר זמן גם מערי צרפת ואשכנז. מתחילת המאה ה-15 הופיעו בעיר גם יהודים יוצאי כרתים וחצי האי האיברי, וכך התגבש הצביון הרב-עדתי של הקהילה הקטנה.
[במדריך לביקור באיטליה נכתב (תרגום אוטומטי)
פדובה, נשלטה על ידי הרפובליקה של ונציה, היתה עיר פתוחה לזרים: בה הייתה האוניברסיטה היחידה באירופה שהסכימה לקבל סטודנטים יהודים. היהודים לא הורשו לעסוק בתרבות ואמנות: אבל הם יכולים ללבוש ולבצע - יותר ונציאני - מסחר בבגדים משומשים , כלומר המסחר בקנה מידה קטן.
במאה השש עשרה, הקהילה היתה גדולה: זה מוכיח את קיומה של שלושה בתי כנסת בעיר:בהתאמה, איטלקית, גרמנית וספרדית. כך נולד - כפי שהיה במקרה של בוונציה - הבעיה של ניהול הגבלות התנועה בעיר. בין 1601 ו 1603 הוחלט כי היהודים צריכים לחיות באזור אחד. לאחר כמעט מאה שנה מאז פתיחת בגטו של ונציה (1516), עולה פאדובה פרחה עד 1797, כאשר הוא בוטל על ידי צווים של נפוליאון.
הקהילה היהודית התרכזה ברחובות: Fabbri, Urbana, Sirena, dell'Arco fino al Volto degli Ebre Spirito Santo. הגטו היה "מיועד ליהודים ונשלט על-ידם בצורה אוטונומית,ולנוצרים לא היה באזור אפילו דלפק" -, כאמור בהודעה משנת 1603. הגאטו , נסגר בלילה על ידי ארבע דלתות שמרו: הדלתות מנעה את היהודים לעזוב את גטו אחרי שתיים לפנות בוקר. עקבות של יסודות של יציאות אלה עדיין נראים ליד הכנסייה של ס Canziano ועל הקיר של בניין בצומת של Via San Martino ו סולפרינו Via Roma. מחוז שמרה כמעט בשלמותם הקונוטציות המקורי, תוך שמירה על רומנסקית של דירות "כמו פעמון", כי הוא מפותח מאוד בגובה, ובנויים לרוב עם חומרים ממוחזרים. הגטו היהודי לשעבר, הוא אחד האזורים האופייניים ביותר של העיר, עם מועדונים רבים, במיוחד הצעירים. תחת קשתות הישן מכוסים חנויות טקסטיל עתיק, ספריות וחנויות. בצומת עם המיטה הכביש הוא האזור המרכזי של השכונה לאורך רחוב זה הוא בית הכנסת הגדול לשעבר, אשר היה פעיל 1682-1943, כאשר הוא נהרס בשריפה. משופצת בשנת 1998, היא כיום מרכז תרבות בבית יוקרתי, לאירועים ותערוכות.
השואה בפדובה[]
מספר הנספים בשואה מבין יהודי פדובה היה 55.
Collegio rabbinico italiano[]
קולג הרבנים ברומא (Collegio rabbinico italiano) בית המדרש לרבנים המכשיר מורי הוראה ליהדות איטליה הוקם בשנת 1829 בפדובה. התלמוד החשוב שלו היה הרב שמואל דוד לוצאטו. הוא עבר לרומא, חזר לפירנצה בראשות הרב שמואל צבי מרגליות ואחרי מלחמת העולם השנייה שב לרומא - שם הוא פועל עד היום 2011.
בתי קברות בעיר[]
ראו ערך מורחב:בית הקברות העתיק בפדובה
בפדובה שבעה בתי קברות, אשר פעלו משנת 1384 ועד היום. ניתן לסייר בחלקם בתיאום עם הקהילה.
- ליד S.leonardo - המפורסם שבהם. בו קבור הרב מאיר קצנלנבוגן, מהר"ם מפדואה. לפי אתר קברי צדיקים : פדובה – בית החיים ברחוב וויאל 26 (משמאלו ציון בנו-ר' שמואל יודא).
בראש המצבה סמל של חתול מכורבל - "חתול" הוא תרגום שמו של הרב בגרמנית "קצא". יהודים יוצאי המזרח נהגו לעלול לקבר.[1]
- הנוכחי: 124 Via Sorio 35141 Padova Italia
ביקורים מאורגנים
Buongiorno Sig. Ventura,
il Museo e la Sinagoga Italiana a giugno saranno aperti nei seguenti giorni: venerdì, domenica e lunedì dalle 10 alle 18.
E' possibile visitare il cimitero ebraico di via Wiel previa prenotazione a questo indirizzo di posta elettronica.
Cordiali saluti
Simonetta Lazzaretto
padovaebraica@coopculture.it
"יהודים בצל הצלב"[]
יואב שורק בבטאון סגולה הביא רשמים מביקור בקהילה מסע של יואב שורק בסמטאות ובכיכרות העיר פאדובה. סיפור על רדיפה והשכלה
וכך הוא סיכם את רשמיו:"בית הכנסת...יפה ומרשים". ביקור בו יש לתאם מראש.
הוא מצטט את רבה של העיר, הרב אהרון לוצ'י, הסבור כי "אין תקוה בגולה". הוא מעריך כי הצעירים בקהילה עומדים בפי "עליה".
הקהילה היהודית היא בת 250 נפש, כוללת שתי שכבות גיל:
- בין 60 ןמעלה - צאצאי המשפחות שהיו בעיר כבר 500 שנה.
- סטודנטים בשנות העשירים לחייהם, אירופים וישראלים.
בבית הכנסת אין תפילות בימי חול, אך כל יום יש אירועים בקהילה: שיעורים לילדים או למבוגרים
פאדובה עיר ואם בישראל" מפי- פרופסור דוד קסוטו[]
צילומים היסטוריים מההרצאה
רבי מרדכי שמואל גירונדי[]
ראו ערך מורחב:רבי מרדכי שמואל גירונדי
היה רבה של העיר בתקופתו של שמואל דוד לוצאטו וחיבר את הספר תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה
הערות שוליים[]
- ↑ Annie Sacerdoti, Guida all'Italia ebraica, Marietti, Genova 1986.