Biblia Hebraica

(מהויקיפדיה הגרמנית)
מהדורות ידניות ביקורתיות טקסט של התנ"ך (גם: תנ"ך עברי) פורסמו בשם ביבליה עברית, שנועדו במיוחד להתחשב בצורכי חקר המקרא ההיסטורי-ביקורתי. בנוסף למהדורות המוקדמות, מהדורות שונות הופיעו תחת המטרייה של אגודות התנ"ך הפרוטסטנטיות מאז תחילת המאה ה-20. תחילה על בסיס מקרות גדולות, התנ"ך הרבני השני מאת יעקב בן חייגים משנת 1524, וללא הערות שוליים מסורות (בה"ק1 ובה"ק2), מאז המהדורה השלישית של הקיטלביבל (בה"ק ג', תחילת הוצאה תרפ"ט) על בסיס מהדורה ג' של הקיטלביבל (בה"ק ג', תחילת הוצאה תרפ"ט) ה-Codex Petropolitanus/ Leningradensis B 19A (Codex L) מהספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג ועם הערות שוליים מסורות. מאז 1951 (בתחילה בהדפסות חוזרות של ה-BHK3), מגילות ים המלח, העתיקות בכ-1000 שנים מהקודקס L., נלקחו בחשבון ברציפות במנגנון הביקורתי של הטקסט.

מהדורות של Biblia Hebraica

מהדורות מוקדמות של Biblia Hebraica (מבחר)

קובץ:Johann Heinrich Michaelis Biblia Hebraica 1730.pdf

Johann Heinrich Michaelis, Biblia Hebraica, Halle 1720

• חומש נביאים כתובים; יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניה; ונציה, בומברג; 1526 (aka Hebrew Textus Receptus)
• תורה נביאים וחטובים; לויסדן, יוהנס; אמסטלודמום: אתיאס, 1667
• Biblia Hebraica; סקירה לשעבר דניאליס ארנסטי יבלונסקי; יבלונסקי, דניאל ע' [עורך]; ברוליני: 1699
• תבנית:He (ʿÄśrīm we-arbaʿ sifrē haq-qodäš) sive Biblia Hebraica. , item Masora tam edita, edita manuscripta, aliisque Hebraeorum criticis diligenter recensita; יוהן היינריך מיכאליס, האלה: אורפנוטרופי, 1720 (ראה בשער הסמוך)
• תורה נביאים וכתובים; secundum editionem Belgicam Everardi van der Hooght collatis aliis bonae note codicibus una cum versione Latina Sebastiani Schmidii; Biblia Hebraica; שמידט, סבסטיאן; ליפסיה: צבי, 1740
• Biblia hebraica; secundum ultimam editionem Jos. Athiae, a Johanne Leusden denuo recognitam, recensita variisque notis ltinis illustrata מאת Everardo van der Hooght; אתיאס, יוסף; Philadelphiæ: Cura et impensis Thomæ Dobson edita ex ædibus lapideis; 1814

Biblia Hebraica (חלוק) (BHK)

תבנית:מאמר ראשי שלוש המהדורות הראשונות של ה-Biblia Hebraica (במובן הצר יותר) נערכו על ידי ה-Hebraist רודולף קיטל (שהאחרונה שבהן מצוטטת לעתים קרובות כBiblia Hebraica Kittel או BHK; ליתר דיוק BHK³).

Biblia Hebraica Stuttgartensia (BHS)

תבנית:מאמר ראשי מזמור 1, פסוקים 1 ו-2 לפי Biblia Hebraica Stuttgartensia, עם טעמים. תבנית:Bpur המהדורה הבאה הייתה [[ שפורסמה במהדורות רבות על ידי קרל אליגר (1901–1977) ו-וילהלם רודולף מטעם חברת התנ"ך הגרמנית] ] בשטוטגרט. Biblia_Hebraica_Stuttgartensia|Biblia Hebraica Stuttgartensia (BHS), שיצא לאור לראשונה בגיליונות רצופים בין השנים 1967 ל-1977. הסיבה לשינוי השם הייתה התיקון המלא של המנגנון הביקורתי על הטקסט והפרסום הביקורתי והשלם של המסורה פרווה בשולי הטקסט יחד עם מערכת הפניות למסורה מגנה של קודקס L. כמו ה-BHK, ה-BHS מאמץ את טקסט המסורה של Codex Leningradensis/Petropolitanus (L), הידוע כ"כתב היד המתוארך העתיק ביותר של התנ"ך העברי המלא" הוא. בניגוד לקודקס ל', הספרים 1./2. דברי הימים בסוף קאנון.

Biblia Hebraica Quinta (BHQ)

תבנית:מאמר ראשי מאז 2004, חלקים ממהדורה חדשה יצאו לאור תחת השם Biblia Hebraica Quinta (BHQ), הכוללת גרסאות טקסט נוספות (כולל הגרסאות הלא אורתוגרפיות של מה שמכונה כתבי יד קומראן] ) וכן ה-מסורה פרווה וה-מסורה מגנה של קודקס L. המשקף את חשיבותה של המהדורה בקהילה המדעית העולמית, שפת ברירת המחדל להסברים היא כעת אנגלית (המבואות הן גם בגרמנית ובספרדית).

Chronologie der Veröffentlichungen (BHK, BHS, BHQ)

• 1905–06: Die erste Ausgabe der Biblia Hebraica (Kittel), BHK¹, auf der Grundlage des Textus receptus von Ben Chajim, erscheint in Einzellieferungen, Hauptherausgeber ist Rudolf Kittel.
• 1906: Erscheinen der einbändigen Ausgabe der BHK¹.
• 1909–13: Die zweite Ausgabe der Biblia Hebraica (ed. Kittel), BHK² (editio altera), weiterhin auf der Grundlage des Textus receptus von Ben Chajim, aber mit neu bearbeitetem textkritischem Apparat, erscheint in Einzellieferungen.
• 1913: Erscheinen der einbändigen Ausgabe der BHK² (editio altera).
• 1925: Die Württembergische Bibelanstalt in Stuttgart übernimmt die Biblia Hebraica (2. Auflage).
• 1929–1937: Die 3. Ausgabe der Kittelschen Biblia Hebraica (editio tertia, BHK³), herausgegeben von Rudolf Kittel († 1929), Otto Eißfeldt, Albrecht Alt und Paul Kahle, erscheint in Einzellieferungen, auf der Grundlage des Ben-Ascher-Textes (in Form der Handschrift B19^A der damaligen Öffentlichen Bibliothek von Leningrad, der „Handschrift L“ von 1008 n. Chr.,) neu bearbeitet.
• 1937: Erscheinen der einbändigen Ausgabe der BHK³ (editio tertia).
• 1945, 1949, 1950: Unveränderte Nachdrucke der Ausgabe von 1937 (gezählt als 4.–6. Auflage)
• 1951: Nachdruck der BHK³, durch Apparat zu 1QJes^a und 1QpHab erweitert (gezählt als 7. Auflage)
• 1952–1973: Weitere unveränderte Nachdrucke der BHK³ von 1937 mit den Erweiterungen von 1951 (gezählt als 8.–16. Auflage).
• 1967–1977: Die grundlegend neubearbeitete Biblia Hebraica Stuttgartensia (BHS), herausgegeben von Karl Elliger, Wilhelm Rudolph und Gérard E. Weil wiederum auf Grundlage der „Handschrift L“ (Codex Leningradensis), erscheint in Einzellieferungen.
• 1977: Erscheinen der einbändigen Ausgabe der BHS, als vierte Fassung der von Kittel begründeten Reihe von Bibelausgaben.
• 1983, 1987, 1990: Nachdrucke der BHS, um wenige Druckfehler bereinigt (2.–4. Auflage)
• 1997: Letzte Überarbeitung der BHS durch Hans Peter Rüger und Adrian Schenker, um einen von H. P. Rüger verfassten englischen und deutschen Schlüssel zu den lateinischen Wörtern und Abkürzungen erweitert (gezählt als 5. Auflage der BHS).
• seit 2004: Erscheinen der wiederum auf Grundlage der Handschrift L („M^L“) völlig neu bearbeiteten Biblia Hebraica Quinta (BHQ) in Einzellieferungen (siehe unten).

Weblinks

• Deutsche Bibelgesellschaft Stuttgart - לא תקין
• Bibelarchiv-Vegelahn, Hebräische Bibelübersetzungen - תקין
• Vollständiger Text der BHS
• Präsentation der BHQ mit Editionsplan
• Hintergrundinformationen über die BHS