“Mazal Tov! Il matrimonio ebraico” - זו שמה של תערוכה חדשה בMEIS - MUSEO NAZIONALE DELL’EBRAISMO ITALIANO E DELLA SHOAH
סמל התערוכה
תרגום הכתבה[]
המוזיאון הלאומי ליהדות איטליה והשואה בפררה חוגג את פתיחתו מחדש בתערוכה חדשה. "מזל טוב! החתונה היהודית ", שאצרו שרון רייכל ואמדאו ספגנולטו והוקמה על ידי האדריכל ג'וליה גלרני, תחנך ב -4 ביוני.
"לאחר חודשים של סגירה כפויה בגלל מצב החירום הבריאותי, בו המשיכו המייז לעבוד, החלטנו לחנוך את הפתיחה מחדש בתערוכה משמחת, 'הזמנה לחתונה' אמיתית. נישואין הם אבן דרך ליהדות, הם מסמלים את המשכיות הטקסים והמסורות ומסומנים בטקס חיוני ומשמעותי "מדגיש את נשיא מייס דריו דיסגני לרגל הצגת התערוכה לעיתונות. יוזמה המועמדת לספק את "סקרנותם של מבקרים רבים" ורוצה להיות סימן לתקווה לעתיד. הזדמנות להיפתח מחדש לציבור אך גם להעביר אותם לתערוכה הגדולה שתיפתח בסתיו, שכותרתה "מעבר לגטו. מבפנים החוצה ". "רצינו להציע למבקרים תערוכה שתהיה טובה ללב", מסביר ספגנולטו, שהוא גם מנהל מייס. "הנישואין מייצגים את אחד המעשים העמוקים ביותר של אהבה ואמון בעתיד ומביאים עימם מסר של אוניברסלי. תקווה, מזור לתקופות המורכבות בהן אנו חיים. 'מזל טוב!' היא תערוכה המקיפה את העבר וההווה, טקסי המילניום והפרקטיקות המודרניות ולמרות הספציפיות שלה, תוכל לערב את כל מי שבא לבקר בה ". כדי להביא את ברכותיהם מטעם עיריית פרארה ואזור אמיליה-רומאניה, שנתנו חסות לתערוכה יחד עם איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, בהתאמה, חבר המועצה לתרבות מרקו גולינלי וחבר המועצה לתקציב פאולו קלוואנו. ונוכחותם של ישויות אלה בתוך מייס אוחדה בימים אלה, מסביר ציורים. "שר התרבות דריו פרנצ'יני חתם למעשה על הצו המאשר את החוק החדש של המייס, המכיר בתפקיד השותף החיוני של המוזיאון בפרארה, אזור אמיליה-רומאניה ואיחוד האירופי.".
שיתוף פעולה אפוא שנמשך בשם התערוכה “מזל טוב! הנישואים היהודיים ", שיישארו פתוחים עד ה -5 בספטמבר והתגשמו בזכות תמיכת משרד החינוך, המכון להיסטוריה עכשווית-איסקו מפרארה ו"אנטוניו רויטי" ליסאום ותרומתם של דימדיה, קבוצת הרה, קרן בוטארי לאטס ומרקיז קאב. וויליאם דה לבי.
היית, היום, מחר:[]
טבעת הנישואין של אלגרה די נולה (איטליה, 1865, זהב עם אמטיסט, אוסף פרטי: צילום פרנצ'סקו מנצ'ין וברונו לג'יירי)
היית, היום, מחר: הנישואין היהודיים ניזונים מהמצוות והטקסים של העבר, הם סמל ההמשכיות, ויש להם שורשים בתנ"ך. עם זאת, כך נזכר היום, הוא חי עם הווה תוסס, דיאלוגים עם התרבות בה הוא שקוע, מסמנים את לידתה של משפחה חדשה. "מזל טוב!" מספר בדיוק על האיזון הזה בין עתיק למודרני, המשלב מסמכים יקרים עם יצירות אמנות עכשווית. במרכז עשרות סיפורים; שברי אהבה מדברים מאות שנים ומתוקנים לנצח באמצעות חפצים; מעשים; יריות.
החדרים הראשונים של התערוכה, מקדימים את המייז, מדגימים את שני השלבים והפרקטיקות המרכיבות את טקס החתונה: הקידושין (או ארוסין) והניסוין. בעבר נחגגו בנפרד, וכיום הם נערכים יחד, אחד אחרי השני מיד. כדי להפוך אותם לאופייניים, התפאורה מתחת לחופה, חופת הבדים המאחדת באופן סמלי את בני הזוג מתחת לאותו קורת גג; חתימת הכתובה, מעשה החתונה נוצר גם במטרה להגן על זכויות נשים ושעם הזמן הועשר בקישוטים משובחים מאוד, ובשבירת הכוס, שהונצחה על ידי סרטים ותמונות רבות. כדי לתאר את כל הקטעים בצורה ברורה וממצה, הוחלט לשלב יצירות וכלי תקשורת שונים: הכתובות היקרות של שנות ה 1600- 1700 שהוחזקו על ידי גלריות אסטנס במודנה (ספריית אוניברסיטת אסטנס) תוצג; התיאטרון של האמן הגנואי עמנואל לוצאטי מהמוזיאון היהודי בבולוניה וסרט החתונה העכשווית. התערוכה נמשכת בהשתקפות על הכרת הנישואים היהודיים על ידי המדינה האיטלקית והסיפור - באמצעות ירושה משפחתית - של המסורות שאפיינו חתונות לאורך זמן: הנדוניה, מתנות לחתן ולכלה (שיכולות לנוע בין מהדורה שלמה של התלמוד לשעון מעצב) והפקת יצירות יד שנייה.
מוצגים נבחרים[]
כתובה של חתונת שמואל חיים מאברהם פדובה ואווה של רפאל יהושע רוונה ז"ל, יום שישי 12 באלול 5389, קרפי, 1629, כתב יד על קלף (ספריית אוניברסיטת אסטנס, גלריות אסטנסי, מודנה - משרד התרבות)
בין הדגימות המוצגות, אובייקט עם סיפור שיש לגלות מחדש: אלבום ההקדשה שיצר המחזאי סבטינו לופז לכבוד חתונת אחיו קוראדו ואשתו עדה סדון. מבקר ספרות ומחזאי מצליח במילאנו בתחילת המאה העשרים, לופז החליט להעניק לבני הזוג מתנה מקורית לחלוטין: ספר מעוטר בחתימותיהם של חברים ועמיתים יוצאי דופן. בין הדפים בולטים למעשה טקסטים חתומים - בין השאר - מאת ג'ובאני פסקולי; ג'ובאני ורגה, ג'יוזו קרדוצ'י; אלאונורה דוזה; ג'אקומו פוצ'יני; פדריקו דה רוברטו וגיבורים רבים אחרים של הספרות והתיאטרון האיטלקיים. כדי להעשיר את התערוכה גם עבודות אמנות עכשווית: סיגלית לנדאו חותמת על "שמלת כלות קריסטל מלח", פרויקט בשיתוף עם הצלם יותם פרום - העוקב אחר תהליך ההתגבשות של שמלה שחורה טובלת בים המלח ובהשראת ה- S האופרה של אנסקי "הדיבוק", סיפורה של כלה צעירה בעלת רוח. פלורה דבורה, צרפתית מלידה ומילאנו מאימוץ, מפרטת מחדש ומביאה את המבקר להבין את המקווה, את האמבטיה הטקסית באמבטיות מיוחדות מלאות בגשם או במי מעיינות שנשים מבצעות ערב הנישואין. עבודתו "אחד לכולם, הכל עבור אחד" נוצרה במיוחד עבור מייס. עבודתו על בד של ג'ני חסן, אמנית רומא, משחזרת מחדש את גביע הזוג הטרי. הביטוי שממסגר אותו הוא פסוק ממזמור 137 שמבוטא בקול רם במהלך שבירת הכוס לזכר חורבן מקדש ירושלים הקדום.
מסורת נוכחית[]
"בתערוכה זו - מסביר האדריכל גלריני, שדאג למיצב - יש את המסורות והדמויות האופייניות לנישואין יהודיים, על המוזרויות הספציפיות והייחודיות שלה, אך ישנם גם סיפורי האנשים שהיו בבעלותם חפצים המוצגים, הרגשות של מי שנתנו לנו מסגרות של היום הכי יפה שלהם. מכיוון שגם אם המסורות עשויות להיות שונות, השמחה בשיתוף רגע של אושר זהה לכולם ". למעשה, לא חסר מקום שמאפשר לך לטבול בחתונה היהודית שנחגגה בימינו: בשבועות האחרונים השיקה מייס את הקריאה לפעולה "אהבה לשתף" לאיסוף תמונות של זוגות נשואים איטלקים להיות מוצג; מסע חזותי משנות השלושים ועד סוף שנות האלפיים. פרויקט המועשר גם בתמונות היסטוריות מהארכיון של קרן מרכז התיעוד היהודי העכשווי במילאנו- Cdec, משאב יקר המספר את חייהם של יהודי איטליה בראשית המאה העשרים. הסרטונים ייצרו גם חוויה סוחפת הכוללת את הצופה ונותנת להם לחוות את האווירה העליזה של החגיגות; בעוד חפצים ארציים, טובות הנאה והזמנות יעידו על הווה של טקס בן אלפי שנים. "עם התערוכה הזו - מסכמת האוצרת שרון רייכל - רצינו להעמיק את היחסים שקושרים חפצים לאנשים, ויחד עם חפצים היסטוריים, החלטנו לפתוח כמה חלונות על עכשוויות כדי לגרום לאנשים להבין בצורה מוחשית כיצד היהדות היא דת. ותרבות חיה. לעתים קרובות מבקרים שמגיעים למוזיאון שלנו מדברים על יהודים בעבר, אנחנו רוצים שהם יתחילו לעשות זאת גם בהווה ולמה לא, בעתיד ".
ראו גם[]
טקסי הנישואין בקהילות היהודיות באיטליה בראשית העת החדשה (המאות השש-עשרה והשבע עשרה) מפגישים את ההיסטוריה עם האנתרופולוגיה. התיעוד העשיר שכולל ספרות הלכתית, מכתבים פרטיים, ספרות מוסר, חיבורי קבלה, איורים לכתבי יד, וספרות- יפה מאפשרים מעקב מפורט אחרי שלבי הנישואין מראשיתם ועד לסיומם.
דרך 'קריאה' אנתרופולוגית של טקסי הנישואין זוכות להארה חדשה התרבות, המסגרות המוסדיות, המסורות הדתיות והמנטליות של קהילות יהודי איטליה.
ד"ר רוני ויינשטיין הוא עמית מחקר במחלקה להיסטוריה מודרנית ובת זמננו באוניברסיטת פיזה (איטליה).