אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מקור לתוכן הערך: {{ויקיפדיה|יונתן_בן_עוזיאל}} |
מקור לתוכן הערך: {{ויקיפדיה|יונתן_בן_עוזיאל}} |
||
| − | == |
+ | ==באור אלתר טובי' וין על התרגומים== |
| − | אלתר טובי' וין בספרו '''יין הטוב''' <ref>הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו</ref> פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על |
+ | אלתר טובי' וין בספרו '''יין הטוב''' <ref>הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו</ref> פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על חמשת חמשי תורה ובו הוא מביא את שלושת התרגומים :אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה.הרב שמחה הכהן קוק כתב הסבמה על הספר. |
נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים: |
נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים: |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
| לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל ארצו (סוף ספר דברים) || אין || '''לולהון אתיא ותמהי פרישתא די שדריה מימרא דיי - ולכל עם ארעיה''' - "לכל האתות והמפתים הנפלאים אשר שלחו מאמר ה' - ולכל עם ארצו" || '''לכל אתיא ומופתיא ונסיא פרישתא''' - "לכל האותות והמופתים ונסים נפלאים" |
| לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל ארצו (סוף ספר דברים) || אין || '''לולהון אתיא ותמהי פרישתא די שדריה מימרא דיי - ולכל עם ארעיה''' - "לכל האתות והמפתים הנפלאים אשר שלחו מאמר ה' - ולכל עם ארצו" || '''לכל אתיא ומופתיא ונסיא פרישתא''' - "לכל האותות והמופתים ונסים נפלאים" |
||
|} |
|} |
||
| − | |||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה אחרונה מ־18:45, 29 בדצמבר 2019
על תרגום יונתן בן עוזיאל נאמר בתלמוד : "ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח" (מגילה ג ע"א).
התרגום כתוב ב"ארמית גלילית" ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים ב"ארמית בבלית". החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, ביניהם מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום[]
בשונה מאונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "ותצפנו" (יהושע ב,ד) הוא גורס "ותצפנם".
התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.
מקור לתוכן הערך: יונתן_בן_עוזיאל 
באור אלתר טובי' וין על התרגומים[]
אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב [1] פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על חמשת חמשי תורה ובו הוא מביא את שלושת התרגומים :אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה.הרב שמחה הכהן קוק כתב הסבמה על הספר.
נצטט מספרו דוגמאות להמחשת ההבדלים בין התרגומים:
הסבר לטבלה: התרגום המקורי "פירושו של אשר טובי' וין"
| דיבור המתחיל | אונקולוס | יב"ע | ירושלמי |
|---|---|---|---|
| בראשית ברא אלוקים... (תחילת ספר בראשית) | בקדמיו ברא ה - "מקדם (רק בעת הבריאה - לדעת חז"ל אש ומים נבראו תחילה): ברא ה'" | מן אוולא ברא ה - "בתחילה ברא ה'" | בחכמה ברה ה' "בחכמה ברא ה'" - כפי שנאמר בסנהדרין ל"ח א "זו מידתו של הקב"ה שברא את כל העולם בחכמה" |
| לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל ארצו (סוף ספר דברים) | אין | לולהון אתיא ותמהי פרישתא די שדריה מימרא דיי - ולכל עם ארעיה - "לכל האתות והמפתים הנפלאים אשר שלחו מאמר ה' - ולכל עם ארצו" | לכל אתיא ומופתיא ונסיא פרישתא - "לכל האותות והמופתים ונסים נפלאים" |
ראו גם[]
הערות שוליים[]
- ↑ הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו
התנאים[]
- תקופת הזוגות : הלל הזקן, שמאי הזקן, בני בתירה, מנחם, עקביא בן מהללאל
- דור ראשון : רבן גמליאל הזקן, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבן יוחנן בן זכאי, יונתן בן עוזיאל, בבא בן בוטא, רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא סגן הכהנים
- דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו): רבן גמליאל דיבנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אלעזר בן ערך, רבי נחוניה בן הקנה, נחום איש גמזו, רבי חנינא בן עקביא
- דור שלישי: רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי יהודה בן בבא, רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוסי הגלילי, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוחנן בן ברוקה, בן זומא, בן עזאי, אונקלוס, רבי חנינא בן אנטיגנוס, חנניה בן חכינאי
- דור רביעי: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי מאיר (ואשתו ברוריה), רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי נתן
- דור חמישי: רבי יהודה הנשיא, רב הונא קמא בבבל, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי שמעון בן אלעזר, רבי אלעזר הקפר, סומכוס