|
|
|
ב -15.12.2010 באישון ליל התגנבו כוחות שיטור ליישוב תקוע והרסו את ביתם של מעין ויגאל קרליבך תוך פגיעה קשה בזכויות האדם והאזרח שלהם בסרטון מובאת עדותה של מעין קרליבך על הזוועות של אותו ליל. הסרטון מוגש בתקוה לימים מאירים יותר מתקוע לגוש עציון |
היישוב תקוע ממוקם במזרח גוש עציון וכעשר דקות נסיעה מירושלים בכביש החדש שנפתח לפני כשנה וחצי: כביש עוקף זעתרה. היישוב ממוקם על ספר המדבר מול נופיו המרהיבים של מדבר יהודה. תקוע הוקמה כהיאחזות נח"ל בשנת 1976 וכשנתיים אח"כ התאזרח והפך ליישוב קהילתי אשר חרט על דגלו הקמת קהילה משותפת לכלל ישראל.
מפה, אקולוגיה, היסטוריה[]
קהילת תקוע יושבת על סף מדבר יהודה. צופה אל ים המלח ומדבר יהודה מצידה האחד ומצידה השני נושקת לפאתי בית לחם וירושלים בהרי יהודה. תקוע יושבת על שפת נחל תקוע ומערת חריטון ומעליה מתנשא ההרודיון מבצרו של המלך הורדוס. הישוב תקוע הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1976 לאחר כשנתיים התאזרח והפך לישוב קהילתי שעל דגלו חרוטה האידיאולגיה להוות דוגמה לקהילה משותפת לכלל עם ישראל. שיתוף בין חילונים לדתיים, עולים וותיקים, חקלאים ואנשי הייטק. בתקוע כ470 משפחות וכ1800 תושבים בהם עולים ממדינות רבות לצד ישראלים וכן חילונים לצד דתיים וכל קשת הגוונים הנובעת מצירוף זה. בתקוע כ-35% חילונים וכ-65% דתיים ישנם משפחות מעורבות בהם בן זוג אחד הוא דתי והאחר אינו דתי וכן חובשי כיפות מכל הסוגים חב"ד, ברסלב, מסורתיים, כיפות סרוגות, כיפות שחורות ועוד. בתקוע מנעד הגילאים הוא גדול ובישוב מתגוררים לצד ילדים וזוגות צעירים גם קשישים ופנסיונרים.
תקוע ממוקמת במרחק עשר דקות נסיעה מירושלים ומגוש עציון - אפרת. לפני כתשע שנים נסגר כביש הגישה הישיר לירושלים שעבר דרך הכפרים הערביים בעקבות האינתיפדה של שנת 2000. כתוצאה מכך הופנתה התנועה דרך הכפר הערבי תקוע לאפרת. מה שיצר זיקה בין תקוע לגוש עציון מבחינות רבות. לפני כשנה וחצי בספטמבר 2007 נפתח לתנועה כביש חדש לירושלים – כביש עוקף זעתרה, המרחק מירושלים הצטמצם בצורה משמעותית וכך גם היחס של תושבי תקוע לירושלים.
תקוע פרושה על פני שטח נרחב ומחולקת למעשה לשלושה אזורים:
תקוע א[]
תקוע א' כ-370 בתי אב, כ- 55 % דתיים, שליש שוכרים, 2.6 ילדים בממוצע למשפחה
בשכונות השונות גרות כ-370 משפחות. האזור המשמעותי והרחב ביותר בו נמצאים בתי מגורים רבים (בשכונות שונות: אמנה, בנה ביתך, אשקוביות, עלות השחר והאזור הותיק – סב"ם, אשטרום) ומוסדות ציבור כמו משרדי הישוב, מבני הקהילה, מקווה, מכולת, ספריה ועוד. בתקוע א' יש שכונת מבנים יבילים גדולה העומדת בפני הרחבה.
פארקים: פארק סמוך לבית כנסת סוכת דוד – דשא ומתקני משחק, פארק חיה-לאה – מתקני משחק, פארק בשכונת עלות השחר - מתקני משחק, פארק הבנים - אומגה ושולחנות פיקניק, פארק ההורים - הפארק המרכזי - דשא ומתקני משחק שונים, פארק ליד ביכנ"ס חב"ד וספרדי – מתקני משחק. פארק בשכונת הקרוונים – דשא ומתקני משחק, מגרש טניס ומגרש ספורט.
מבני ציבור: בתקוע א' נמצאים מבני הציבור של הישוב: מזכירות הישוב ולצידם אזור תעשיה נקיה, מכולת יעקב ורינה, מבנה המרפאה הישן. מקווה, מועדון לגיל הזהב, מועדון פייס לנוער (משמש לאירועים), מבנה הקהילה שבו נמצא אודיטוריום ובו 315 מקומות ישיבה וכן ספריה. סניף בני עקיבא, מבני הגנים, בית הספר ולידו פינת חי, מועדון חברים בו מתקיימים חוגים, מבני הישיבה. אזור המזכירות הישנה וסביבה: בית כנסת חב"ד, בית חב"ד משרדים ומחסנים מושכרים וכן המחלבה הישנה. אזור התעשיה של תקוע ובו מפעלים (ביתא, חוות פטריות), 2 נגריות, מחסנים ובית הבד (בית בד, מסעדה ואולם אירועים).
שכונת נאות הרועים[]
שכונת נאות הרועים - תקוע ב' – ג' כ-70 בתי אב, 71% דתיים, שליש בעלי בתים, 3 ילדים בממוצע למשפחה
ממוקמת מדרום לתקוע א' במרחק כקילומטר (כ-15 דקות הליכה) ממרכז תקוע א'. גרות בו כיום כ-75 משפחות. בתקוע ב-ג המכונה שכונת "נאות הרועים", נמצאים מבנים יבילים רבים (כ-70%) וכן מבני קבע. במקום בית כנסת זמני, מבנה קהילה, 2 גני ילדים, מעון פרטי, פארק עם מתקני משחק ומספר דשאים גדולים. בתקוע ב' נמצא מצפור המשקיף על וואדי תקוע ונחל חריטון.
תקוע ד[]
תקוע ד' 21 בתי אב, 38% דתיים, 5% מסורתיים, 19% אחר, 38% טרם ענו, כל המשפחות שוכרים, 2 ילדים בממוצע למשפחה
שכונה המרוחקת כ-30 דקות הליכה ממרכז תקוע א'. שוכנת על גבעה מדרום מזרח לתקוע ב-ג. במקום כ-25 מבנים המאוכלסים ע"י משפחות ורווקים.
על הריסת המבנה[]
(ראו סרטון לעיל)
בשיחה לקול היהודי, מבקש ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין, לדחות את הטענות נגדו כאילו ניסה למנוע מתושבי תקוע ד' לבנות מחדש את הבית שנהרס. "אני רואה בתושבי המאחזים גיבורים של ממש והמועצה מספקת שירותים לתושבי המאחזים שבשטחה על פי יכולתה. בשיחה שקיימתי עם אנשי תקוע ד' בביקור שערכתי שם מיד לאחר הריסת הבית, ניתחתי לתושבים את המצב הפוליטי הקיים על פי ראות עיני, והערכתי כי לא כדאי לבנות את הבית באותו המקום מחשש שהמנהל האזרחי יהרוס אותו פעם נוספת. עוד הוספתי כי מיקומו המקורי של הבית לא היה מוצלח- ולו בגלל העובדה שכראש מועצה לא אוכל לספק שירותים מוניציפליים לתושבי המקום בשל העובדה שסגנון הבנייה במאחז זה מפוזר מאוד, ונתוני ההגעה קשים".