מאת:הרב יעקב יוסף עלון ארץ ישראל
כשנודעה למרדכי היהודי הגזירה להשמיד להרוג ולאבד הוא אמר לאסתר המלכה שתשתדל אצל אחשוורוש בעבור היהודים. בתחילה, סירבה אסתר משום שידעה כי מי שלא ייקרא אל המלך אחת דתו להמית. השיב לה מרדכי שלא תחריש ואמר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אסתר הסכימה ללכת למלך וביקשה: "צומו עליי". היא הייתה בטוחה שעם ישראל לא יושמד ושהקדוש ברוך הוא לא יעזוב את בניו, אלא שידעה שהיא מסתכנת וביקשה שיצומו עליה.
צום תענית אסתר נקבע כזכר לנס שנעשה לאסתר וכדי "לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב את השם בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם" ("משנה ברורה" תרפ"ו ב′).
נשים חיבות לצום[]
מעיקר הדין חובה לצום בתענית אסתר מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. גם הנשים חייבות לצום כשם שחייבות בכל מצוות הפורים משום שאף הן היו באותו נס. הפטורים מן הצום:
- חולה שאין בו סכנה פטור מן הצום.
- נשים הרות פטורות מן הצום.
- נשים המניקות בפועל יכולות לאכול ולשתות (שו"ע תקנ"ד ה′).
- ילד קטן פחות מבר מצווה וילדה פחות מבת מצווה לא תיקנו חכמינו לחנכם לצום. הם יכולים לאכול ולשתות כרגיל ואדרבא, אינם צריכים לצום משום שהצום עלול לפגוע בבריאותם.
- חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם וכן שלושה בעלי ברית אברם, המוהל הסנדק ואבי הבן יכולים לאכול ולשתות כרגיל כי זו לא תענית של אבלות. אבל חתן שלא צם לא נותנים לו עליה לתורה.
נערה אחרי בת מצווה חייבת לצום כרגיל. אין שום הבדל בין מבוגרת לצעירה. חלק מן הנערות נוהגות קלות ראש ואינן צמות משום שחושבות שהצום עלול להזיק לבריאותן לאחר נישואיהן. על הנערות לדעת שמצד הדין אין להקל ושעליהן לצום כרגיל.