Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

תל רחוב - אתר מרכזי להבנת הסטוריה של ממלכת ישראל[]

תל_רחוב_-_אתר_מרכזי_להבנת_הסטוריה_של_ממלכת_ישראל_עם_עמיחי_מזר

תל רחוב - אתר מרכזי להבנת הסטוריה של ממלכת ישראל עם עמיחי מזר

תל רחוב - אתר מרכזי להבנת הסטוריה של ממלכת ישראל עם עמיחי מזר

סקירה של החפירה בתל רחוב על ידי אגדה של עולם הארכיאולוגיה פרופסור עמיחי מזר כוורת הגדולה בעולם הקדום שייכת למשפחת נמשי האם נמצא אתר עליה לרגל הקשור לאלישע?


בית הכנסת העתיק[]

Ktovet recov AA

כתובת מבית הכנסת שב"רחוב" בגן מוזיאון ישראל צילם:דניאל ונטורה

בית הכנסת בתל רחוב נמצא לא הרחק מתל רחוב, בו היה יישוב יהודי קדום, שנמצאו בו ממצאים מן התקופה הביזנטית. בחפירות שנעשו בבית כנסת קדום בו נמצאה כתובת הלכתית ארוכה, מיוחד במינה, ברצפת הפסיפס, באולם מבוא של בית הכנסת .

הכתובת כוללת 365 (כמנין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים בתלמוד ירושלמי הנוגעים למצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. לדעת חוקר ארץ-ישראל צבי אילן רואים בה את המימצא החשוב ביותר של מזה שנים רבות בארכאולוגיה היהודית [1].

האתר המצוי בשדות קיבוץ עין הנציב התגלה בעקבות מציאת מטמון, אוסף אבני בניה, סורג עם מנורת שבעת הקנים [2] ורצפות פסיפס [1].

בית הכנסת התגלה במסגרת חפירות שנערכו במקום בשנת 1974. גודלו של בית כנסת הוא 18 מטר על 24 מטר. רובו שימש אולם תפילה, היו בו שני טורי עמודים בנויים בזלת. סמוך לקיר הדרומי, לכיוון ירושלים נבנתה בימה גדולה. המתחם כולו היה מרוצף בפסיפס. אובחנו שלוש שכבות של רצפות. נראה שבית הכנסת שוקם מחדש פעמיים.

חדרים הוא משני עברי הבימה. מצפון לבית התפילה נמצא "נרתכס" - אולם מבוא - אשר התווסף למבנה המקורי בשלב מאוחר. אחיו נכנסו בכניסה יחידה וממנו עברו אל אולם התפילה בשלוש כניסות. ברצפת הפסיפס של אולם הכניסה נקבעה הכתובת.

המושב רחוב הוקם ב-1951 ונקרא על שם העיר הקדומה.

לקריאה נוספת[]

  • צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.


קישורים חיצוניים[]

על הכוורות בתל רחוב[]

{{חשיבות) בעבודה אקדמית במסגרת הקורס=מתקנים חקלאיים בעת העתיקה, בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה  דבש- נוזל מתוק טבעי, המיוצר ע"י דבורים. דבש מכיל יותר ממאה חומרים כגון מינרלים וויטמינים. אנשים למדו להפיק דבש בקרבת התנחלויות, וגם בתוך הכפרים. אחד מאותם יישובים בישראל יידון בעבודה זהו. עדויות קדומות על דבש בעולם - עוד בתקופות הקדומות קיים איזכור לדבש. על כך מעידים ציורי קיר שהתגלו בזימבבואה מהתקופה פרהיסטורית. ישנם גם ציור קיר ממערה בספרד שנקראת "מערת העכביש" והוא מתוארך לאלף ה-7 לפנ"ס.
עדויות ארכיאולוגיות לרדיית דבש נמצאו במצרים, הודו, איטליה וגרמניה. בהודו נשארו עדויות כתובות על ייצור והפקת דבש.
עם הזמן יתפתחו שיטות רדיית הדבש ונראה שגידול הדבורים עבר לשלב מאורגן יותר בסמוך ליישוב האדם. חוקרים מעריכים כי הפקה ורדייה של דבש החלה במצרים העתיקה: כתובת מהאלף השלישי לפנה"ס במקדש השמש שבאבוסיר. ציורים של תהליך הרדייה נמצאו בכמה קברים בדרום מצרים. כך לדוגמא, ניתן לראות תחריט של אדם רודה דבש מכוורות חרוטיות שנמצא בקברו של פַּא־בּוּ־סָא (660–625 לפנה”ס) המצוי בתבאי. ציורים אלו מעידים על אופן הייצור שכלל גידול ורדייה. תגלית ייחודית על ייצור דבש בעולם העתיק נתגלתה לפני כמה שנים באתר מתקופת הברזל תל רחוב שבעמק בית שאן.

הכוורות בתל רחוב[]

שטחו של תל רחוב כ-100 דונם והוא מחולק לשני תלים: העליון והתחתון. מקור המים הקרוב ביותר הוא מעיין סמוך לפינה הצפון מזרחי של התל, מעיינות נוספים נמצאים במרחקים קצרים. רחוב (מילה עברית עבור "כיכר" או "רחוב") היה שמו של כמה ערים המוזכרות בתנ"ך ומקורות עתיקים אחרים במזרח הקרוב. שתי ערים בשם הזה בגליל המערבי מכונות ברשימות העיר אשר (יהושע 19: 28-30.), העיר הארמית בשם הזה מוזכרת בסוריה, בעיקר ביחס לכיבושיו של דוד (2סאם 10: 6, 8.). עם זאת, רחוב בעמק בית שאן לא מוזכר בתנ"ך[3].

חפירות בתל רחוב[]

החפירות בתל רחוב התנעלו בידי פרופ' עמיחי מזר מאוניברסיטת העברית.קודם התקיימו שש עונות בין השנים 1997 ו 2003. שלושה שטחי חפירה (A, B ו-H) נפתחו על התל העליון, וחמישה (C, D, E, F, G) על התל התחתון. מספר השכבות עשוי להשתנות באזורים מסוימים. כוורת גדולה ומתוכננת היטב התגלתה בחפירות בשטח C שנחפר מאז 1997 על ידי ד"ר נאוה פניץ-כהן, חוקרת באוניברסיטה העברית. במהלך החפירות נחשפו שכבות מתקופות ברונזה קדומה, ביניימית, תיכונה ומאוחרת וגם מתקופות ברזל I ו-II.

ממצאים משטח C[]

בחפירות ארכאולוגיות של אזור הכוורות היתגלה ריכוז של חפצים פולחניים:
• קובעת מעותרת בצבעים אדום, לבן, וצהוב
• קובעות אחדות וכלי חרס נוספים
• מזבח חרס בעל ארבע קרנות שעל חזיתו שתי דמויות אלות עשויות באפליקציה וביניהם חריתות בצורת עץ- ממצא העיקרי
• ממצא חשוב נוסף- כתובת חרוטה על קנקן מטיפוס "היפו" וכוללת שלוש אותיות "נמש". ככול הנראה מדובר על שם העברי "נמשי" כשם אביו או סבו של יהוא משושלת שהחליפה את שושלת עמרי.

מיקום הכוורות בעיר[]

בתקופת הברזל, הכוורות נחשבו כמתקני ייצור של חומרים יקרים (דבש ודונג). על מנת להגן עליהם, הם נבנו בתוך הישוב. המכוורת הייתה ממוקמת כ-42 מטר מדרום לקצה הצפוני של העיר וכ-18 מטר ממזרח לקצה המערבי של התל. העיר באותה תקופה לא הייתה מוקפת בחומה ובין כוורות לבין קצה של העיר היו בנויים מבנים אחרים ובתי מגורים. המתחם עם הכוורות היה בנוי על שטח נמוך יותר ב 1.5 מטר מרצפות הבניינים מסביבו וכדי להגיע למכוורת היה צריך לרדת במדרגות או סולמות שהיו עשויים מעץ. השטח הנמוך הזה נוצר בשל טופוגרפיה הטבעית של התל. הכוורות היו מקורות בתקרה קלה כדי להגן מפני גשם או שמש והייתה עומדת על עמודים ללא בסיס אבן. התקרה הייתה גם משמשת לבידוד המכוורת משער המבני המגורים העיר.

הכוורות[]

החפירות_בתל_רחוב_-_פרופסור_עמיחי_מזר_על_כל_הממצאים_המרתקים

החפירות בתל רחוב - פרופסור עמיחי מזר על כל הממצאים המרתקים

החפירות בתל רחוב - פרופסור עמיחי מזר על כל הממצאים המרתקים . מתחיל בדקה 9:00 על הכוורות

שלושה טורים של כוורות ובהם יותר משלושים כוורות. לפי ממצאי החפירות מעריכים כי בקטע שנחפר עמדו כמאה כוורות. כל הטורים של כוורות מופרדים במעברים שרוחבם בין 1.2 מטר לבין 2 מטר. בטור המרכזי, פתחים עם מכסים שפנו לכיוון מזרח ומכסים בטור המזרחי פנו למערב. כך היה ניתן לגשת מאותו מעבר לפתחי הכוורות בשני טורים בשעת רדיית הדבש. בכל טור היו לפחות שלוש קומות של כוורות.

צורת הכוורות[]

כל כוורת בנויה כגליל, עשוי טין בלתי צרוף,שנעשה מחרסית וקש מיובש. אורך של כל אחת מכוורות הוא כשמונים ס"מ, קוטרה כארבעים ס"מ ועובי דפנותיה כארבע ס"מ. נפך של כוורת אחת היה כחמשים ושש ליטר. בקצה האחד של הגליל דופן ובה פתח זעיר כשלושה- ארבעה ס"מ שמאִפשר כניסה של דבורים אל הכוורת ויציאה ממנה. הקצה השני פתוח והיה ניתן לסגור אותו במכסה מטין, גם בלתי צרוף כמו הכוורות עצמם, עם ידית זיז במרכז. ארבעה מכסים נמצאו גם בשטח C.
משקל של מכוורת אחת ריקה הוא כ-20 ק"ג ודפנות שלה נותות להישבר מכוון שהם עשויות מטין לא צרוף. מכך ניתן להגיד שכוורות היו קבועות ולא היה ניתן להוציא אותם לשטח מהישוב.

הכוורות וכלכלה[]

המתחם היה מכיל שלוש טורים של הכוורות שבכל טור היה לפחות שלוש קומות. בטור מזרחי בקומה תחתונה שחזרו 20 כוורות ואז יוצא שבכל טור היה קרוב לשישים כוורות. לפי האנליזות של מומחים ניתן להגיד שכל מכוורת גלילית מתל רחוב הייתה יכולה להניב משלוש עד חמש ק"ג דבש בשנה ומ-0.5 עד 0.7 ק"ג דונג גם בשנה אחת. מהנתונים האלה אפשר לנחש שאם בתל רחוב בשלוש טורים היו מאה ושמונים כוורות אז בשנה תושבים היו יוצרים מ-300 עד 500 ק"ג דבש בשנה וכ-70-50 ק"ג דונג. הקמוית האלה היו מעבר לצריכה פרטית של יצרנים. בהנחה הזאת ניתן להגיד שלמכוורת היה ערך כלכלי בעיר בתקופת הברזל.
ככול הנראה, מי שהיה יכול להחליט על הקמת כוורות בשטח עירוני שתוכננו לייצור דבש במידה תעשייתית הוא השלטון המרכזי-ממלכתי, מקומי- עירוני או יכולה להיות משפחה רבת השפעה[4].

שימוש בתוצר הכוורות[]

שימוש בדבש[]

בתקופת הברזל שימוש בדבש היה רחב מאוד. מצריים כתבו בטקסטים שדבש היה ממתיק העיקרי והם גם שימשו אותו בטקסים פולחניים. עוד בתקופות המקראיות ידעו להשתמש דבש ברפואה לטיפולים שונים, למשל:
• משיחת דבש על פצאים- בשל העובדה שדבש מכיל מספר תכונות אנטיבקטריאליות, הוא מנקה פצעים ומקדם ריפוי מהיר של פצעים
• מריחה על כוויות
• מחלות שונות של דרכי נשימה- מוסיפים דבש לאינהלציה
• מחלות של מערכת העיכול- שימוש בדבש עוזר תהליכי העיכול
• מחלות של מערכת העצבים- משמש כחומר מרדים ומרגיע.
בקוסמטיקה משתמשים בדבש למשיחות לשיער ולניקוי ולחות העור.

שימוש בדונג
[]

דונג אינו מסיס במים. בתקופת הברזל שימשו אותו למטרות שונות, כגון:
• בקוסמטיקה- בדונג יש תכונות ריכוך ושמירה על לחות העור שמאפשרים לייצר קרמים לחות לעור
• ברפואה- כבסיס לתרופות, בשילוב עם צמחים שימשו לטיפול בפצעים, מחלות עור, מחלות דרכי נשימה
• בתעשיה- לבניית ספינות, ליציקות בשיטת "השעוותה האבודה", חומר דבק לצבע, יצירת נרות
• פולחן- יצרו צלמיות ובמצריים שיממשו דונג בחגיגות לכבוד אמון- רע[5].

שונות- דבש ודונג הם חומרים אינו מתקלקלים. משום כך בתקופות המקראיות שימשו בדבש כחומר משמר לפירות ובשר.


באורך כל התקופות השתמשו בדבש ובתוצרות של דבורים, אך לא תמיד זה היה בממדים תעשייתים- מסחריים כמו שמצאו בתל רחוב בארץ ישראל. אחרי תקופת הברזל לא נמצאו יותר כוורות בגדלים כאלה בררץ אך ישנם כמה הקבלות עם דורות האחרונים. כך כוורות גליליות דומות לכוורות המסורתיות ברחבי אגן הים התיכון והמזרח התיכון: מצרים, קפריסין, ירדן, אזור המפרץ הפרסי ואגרבייג'ן. בארץ ישראל יש כמה מכומות שיש בהם כוורות מסוג גליל: משפחת חלבי, מכפר נחף שבגליל, מגדלת דבורים בחצר הבית בכוורות מטין דומות מאוד לאלה שמצאו בתל רחוב. בנוסף, במוזיון בקיבוץ יפעת מוצגות כוורות גליל מטין מהכפר הדרוזי ג'ת בגליל המערבי.

ראו גם[]

מזר ע., פריץ- כהן נ., המכוורת מתקופת הברזל בתל רחוב, קדמוניות 136, תשס"ט, ירושלים

Mazar A., Panitz- Cohen N., It Is the Land Of Honey: Beekeeping at Tel Rehov, Near Eastern Arheology, Volume 70, Number 4, December 2007

אתר האינטרנת:

http://rehov.org

הערות שוליים[]

  1. 1.0 1.1 צבי אילן
  2. נמצא היום בבית הכנסת בעין הנציב
  3. תירגום חופשי מאתר ראשמי של תל רחוב: http://rehov.org
  4. מזר ע., פריץ- כהן נ., המכוורת מתקופת הברזל בתל רחוב, קדמוניות 136, תשס"ט, עמ' 88
  5. מזר ע., פריץ- כהן נ., המכוורת מתקופת הברזל בתל רחוב, קדמוניות 136, תשס"ט, עמ' 88
Advertisement