Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Excavating_Biblical_Philistine_Gath_International_Project_-_BIU

Excavating Biblical Philistine Gath International Project - BIU

Excavating Biblical Philistine Gath International Project - BIU

 	TEL_ZAFIT 	 			  
 	יעקב_פורת_טיסה_לתל_צפית_במסוק_2008 	 			  

איסוף חרסים במסגרת טיול בתל צפית

טיסה מעל תל צפית

Tel zafit

תל צפית המקור:אתר החופרים - שימוש הוגן

תל צפית (תל אצ-צאפי), שפירושו "התל הטהור", וקשור כלל הנראה למצוקי הקרטון הלבנים, הבוהקים למרחוק, המבצבצים במדרונות הצפוניים והמערביים של התל, הוא תל נישא, הממוקם בצפון מזרח שפלת יהודה, על גדתו הדרומית של נחל האלה (דרומית לקיבוץ כפר מנחם), במחצית הדרך בין ירושלים לאשקלון. השם הערבי של האתר, תל אצ-צאפי (שממנו נגזר השם העברי המודרני -- תל צפית), . אלמנט גיאוגרפי בולט זה גם בא לידי ביטוי בשם התל בתקופה הצלבנית, עת נבנתה באתר המצודה Blanche Garde (המצודה הלבנה), אחת משרשרת המצודות שנבנו סביב אשקלון הפאטימית במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה). התל, שהוא אחד מהגדולים מאתריה הקדומים של א"י, היה מיושב ברציפות מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו אנו.

בתקופת המקרא[]

בתקופת המקרא כאן שכנה "גת פלשתים" (ולפניכן, "גת הכנענית"), אחת מחמשת ערי סרני הפלשתים, המוכרת היטב מסיפורים שונים במקרא. בין השאר, גת היא עירם של גולית ואכיש, לכאן ברח דוד מפני שאול, וכן גת הייתה אחת התחנות בנדודי ארון הברית בפלשת. למעשה, גת נחשבת לעיר הפלשתית החשובה ביותר במקרא. יותר מאוחר, בתקופה הצלבנית, במאה ה-12 לספירה, הוקמה באתר מצודה (ה- Blanche Garde), אחת משרשת המצודות שהקימו הצלבנים סביב אשקלון הפאטימית. ללא שום ספק, אתר זה הוא אחת מאוצרותיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים של א"י.

מאז 1996, בחסות המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן, ובהנהלתו של פרופ' אהרן מאיר, נערך פרוייקט ארכיאולוגי באתר. מפעל זה, שעתיד להמשך שנים רבות, שם לו למטרה לחקור את עברו של אתר מרתק זה לתקופותיו, תוך שימת דגש מיוחד על הממצאים מתקופת המקרא. מדי שנה משתתפים בפרוייקט מדענים, סטודנטים ומתנדבים מישראל ומכל העולם (יהודים ונוצרים, דתיים וחילונים, וכו'). במסגרת הפרוייקט אנו מנסים לשלב את חזית המחקר מבחינה ארכיאולוגית, הן מבחינה אנושית, והן מבחינה טכנולוגית.

למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר אינטרנט http://www.dig-gath.org/

אקטואליה[]

ניר חסון כתב באתר הארץ ביום צ11 באוגוסט 2012 הפלשתים של גת נחשפים תחת המיקרוסקופ - בעזרת סורק אינפרה אדום וניתוח בתלת-ממד, מגלים חופרי תל צפית צדדים נוספים של החיים בימי המקרא. בצד המלכים הגדולים, המיקרו-ארכיאולוגיה מספרת את סיפורם של פשוטי העיר

נכתבה מספרת על שיתוף פעולה בין חופרי האתר בראשות פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן, החוקר את האתר כבר 16 שנה לבין חלוצי מדע חדש :פרופ' סטיב ויינר ממכון ויצמן, מי שנחשב לאבי המיקרו ארכיאולוגיה.

בעזרת מיכשור מודרני הם מנסים למצוא תשובות לשאלות המתעוררות תוך כדי חפירה באתר.

תולדות החפירות בתל[]

כבר מראשית המחקר הגיאוגרפי והארכיאולוגי של א"י, באמצע המאה הי"ט, חשיבותו של האתר הודגש. חוקרים שונים, וביניהם ריי, פורטר, רובינסון, וצוות הסוקרים של קרן המחקר הבריטי (ה-Palestine Exploration Fund) ביקרו באתר, והציעו לזהותו עם אתרים קדומים שונים (כגון גת, לבנה, ועוד). ב-1899, במסגרת פרויקט החפירות האזורי של החוקרים הבריטיים בליס ומקאלסטר בתלי השפלה, נערכה חפירה בתל צפית. תושבי הכפר הערבי המודרני, שכיסה חלקים מרכזיים של התל, לא אפשרו להם לחפור באזור הכפר ובתי הקברות.

החפירות בהווה[]

בשנות השבעים, על סמך בדיקה מחודשת של המקורות ההיסטוריים הקשורים לגת פלשתים, הראה א. רייני שיש לחזור ולקבל את הזיהוי המקורי של תל צפית, כ"גת-פלשתים" המקראית, אחת מחמשת ערי סרני הפלשתים, מקום מוצאם של גוליית ואכיש, וגת הכנענית (שמוזכרת במכתבי אל-עמרנה מתקופת הברונזה המאוחרת). לטענתו, רק לאחר התקופה הביזנטית שמה של השם נשכח, ואי לכך, כשבנו את המצודה באתר בתקופה הצלבנית, האתר זכה לשם חדש (Blanche Garde). גם לאחר התקופה הצלבנית לא השתמר שמו המקורי של האתר (גת), והוא כונה תל אצ-צאפי. כפי שנראה בהמשך, הממצאים מהפרוייקט הנוכחי מאוששים את הצעתו של רייני, ואין כל ספק שאכן יש לזהות את תל צפית כגת-פלשתים המקראית.

הפרוייקט הנוכחי[]

בשנת 1996 המחקר הארכיאולוגי אודות תל צפית נכנס לשלב חדש, עם תחילתה של "פרויקט הארכיאולוגי בתל צפית/גת" בניהולו של כותב שורות אלו, בחסות המכון לארכיאולוגיה במחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן. בפרויקט, שמתוכנן להמשך שנים רבות, משתתפים חוקרים, סטודנטים ומתנדבים מישראל ומחו"ל. לאחר כ-13 שנות מחקר (1996-2008), הזמן בשל להגיש לקוראי קדמוניות סיכום ועדכון אודות תוצאותיו הראשוניות, אך המרתקות, של הפרויקט.

העונה הראשונה שימשה כהכנה לעונות הבאות. בעונה זו נערכה סקר ארכיאולוגי אינטנסיבי ומקיף של האתר, וכן בוצעו צילומי אויר, מיפוי טופוגרפי-פוטוגרמטרי מדוייק, וחישה מרחוק בעזרת רדאר חודר-קרקע מוטס. תוצאות עונה זו היו חד משמעיות. הוברר שהאתר גדול בהרבה מששוער בעבר, ושטחו המרבי מגיע לידי כ- 500 דונם (בניגוד ל- 150 דונם שפורסם עד אז). הסתבר שלפחות בתקופת הברזל, ואולי בתקופות נוספות, הייתה התיישבות אינטנסיבית באזור שמצפון לתל העיקרי, עד לפאתי ערוץ נחל האלה. אזור זה, מעין "עיר תחתית", מהווה תוספת משמעותית לשטח העיר בתקופת הברזל. על פי תחקור של תושבי הסביבה וממצאים שונים, ככל הנראה חפירות השוד של מ. דיין התרכזו באזור "העיר התחתית", רמז להימצאותם של שרידים ארכיאולוגיים שמורים היטב גם בעיר התחתית.

החפירות עצמן החלו בעונת ראשונית קצרה ב-1997. בעקבות ממצאי הסקר הוחלט לערוך חפירת בדיקה מצומצמת בטרסה שטוחה הממוקמת בשלוחה המזרחית של האתר (שטח A). ואכן, אם תחילת החפירה, ובסמוך מאד לפני הקרקע, נחשפו ממצאים, שמורים היטב, מתקופת הברזל. מלבד העובדה שאכן הצלחנו להגיע בקלות יחסית לממצאים קדומים, בדיקה זו הוכיחה, מעל כל צל של ספק, ששיטת הסקר שנקטנו הצליחה לבודד שטחי חפירה עם ממצאים קדומים.

מחקרים בין-תחומיים אודות התל וסביבותיה[]

במסגרת הפרוייקט, אנו מבצעים מגוון רחב של מחקרים אודות האתר וסביבותיה לאורך אלפי השנים האחרונות. מערכת היחסים בין האדם ולסביבה באה לידי ביטוי באופנים שונים, אם בעדויות גיאו-ארכיאולוגיות לשינויים אקלימיים, והשפעתם על האדם, ומאידך, עדויות לפעולות אנושיות (כגון חפיר המצור), והשפעתה על הסובב. שילוב של מגוון שיטות מחקר, כגון גיאו-ארכיאולוגיה, פליאו-בוטניקה, חקר פיטוליתים, זואו-ארכיאולוגיה, חישה מרחוק, ובדיקות איזוטופיות, המבוצעים בידי צוות רב-תחומי, מאפשר לנו לשחזר את היחס (והשינויים שחלו) בין האדם וסביבתו באזור תל צפית לאורך פרק זמן של כ-6000 שנה. מבטים אלו מעשירים את הבנתנו של התהליכים ההיסטוריים והתרבותיים הבאים לידי ביטוי בממצאים הארכיאולוגיים וההיסטוריים שנסקרו לעיל.

סיכום[]

העבודה המתמשכת של הפרויקט הנוכחי באתר חושפת את תולדות האתר המרתק הזה. החל מסוף העידן הפרהיסטורי, דרך גת הכנענית והפלשתית, וכלה בתל אצ-צאפי של ימי הביניים והעת החדשה. השרידים המרשימים שנתגלו עד כה מוכיחים בנקל שאכן יש לזהות את תל צפית עם גת הכנענית והפלשתית. ההתאמה הברורה בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין התקופות והתרבויות המתוארות במקורות ההיסטוריים והמקראיים הן הן ההוכחה לכך. כמוכן, יש לציין במיוחד את ההתאמה הבולטת בין תקופות השיא והשפל של העיר גת בתקופת הברזל בממצא הארכיאולוגי ובטקסט המקראי.

הפרויקט, שעתיד להמשך עוד שנים רבות, תמשיך ללמוד וללמד אודות אתר שנכון לעכשיו, אין ספק, שרב הנסתר מן הנגלה.

המקורות[]

גילוי המזבח[]

1חשיפת_מזבח_פלישתי_נדיר_בחפירות_בעיר_הקדומה_גת

1חשיפת מזבח פלישתי נדיר בחפירות בעיר הקדומה גת

חשיפת מזבח פלישתי נדיר בחפירות בעיר הקדומה גת

ניר חסון דיווח ביום 20 ביולי 2011 על מזבח פלישתי התגלה באתר העיר גת הקדומה - המזכיר זבחות יהודיים מהתקופה. וכך הוא תיאר אותו:

"מזבח אבן מתקופת הברזל (המאה ה-9 לפני הספירה) נמצא בחפירה ארכיאולוגית בתל צפית. האתר, השוכן מזרחית לקרית מלאכי, מזוהה עם העיר הפלשתית גת, המוכרת מהמקרא. המזבח מזכיר מזבחות יהודיים מאותה התקופה ושופך אור על הקשרים התרבותיים בין שני העמים שנאבקו זה בזה במשך מאות שנים.

המזבח, שגובהו מטר ומידותיו 50 ס"מ על 50 ס"מ, נמצא על ידי צוות חופרים בראשות פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. הדבר הבולט ביותר במזבח הוא זוג קרניים בצדו הקדמי ועיטור של כרכוב במרכזו.

המזבח מזכיר בצורתו את התיאורים של מזבחות במקרא. כך, למשל, מתואר המזבח בבית המקדש בספר שמות: "אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו". אמה היא בערך 50 ס"מ. ההבדל הניכר הוא שהמזבח בגת הוא בעל שני קרניים ואילו על המזבח בבית המקדש התנוססו ארבע קרניים. הדבר מעיד, לדברי מאיר, על קרבה תרבותית דווקא בין שני העמים, שנחשבים לאויבים המרים ביותר של ארץ ישראל בתקופת המקרא. "

ראו גם: מזבח חצוב בסלע בגבעת הראל וכן: מזבח מנוח

שפע תמונות מתל[]

חפירות תל צפית
Advertisement