|
|
view from up |
צפונית ממנו:מושב לכיש ומושב אמציה
תל עיטון הוא אתר ארכיאולוגי בשפלת יהודה. מבחינה גאוגרפית הוא ממוקם על גדת נחל. ממנה תצפית יפה על שפלת יהודה והר חברון.
הידיעון הראשון של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה נכתב בין השאר: תל עיטון הוא אתר גדול בשטח של כ – 60 דונם השוכן בדרום-מזרח השפלה, בסמוך להרי חברון. העיר העתיקה שוכנת סמוך לצומת דרכים חשובה, בה הצטלבה דרך האורך שחיברה את בקעת באר שבע ועמק איילון עם הדרך שחברה את מישור החוף והשפלה עם אזור חברון. מרבית החוקרים מזהים במקום את עגלון המקראית (יהושע י: 36-34 ; יב: 12 ; טו: 39 )
תל עיטון וההשתלטות הישראלית על השפלה בתקופת הברזל 2א[]
תאור האתר[]
|align="center"|[[קובץ:תל עיטון פריסה.png|ממוזער]|מרכז|650px|]
שרידי עיר גדולה על הגדה הדרומית של נחל אדוריים. סביב התל חצובות מערות קבורה רבות שנחפרו בידי מחפשי עתיקות. בתל נערכה חפירה ארכיאולוגית שחשפה שרידי מבנים. על-פני השטח נראים קטעי חומה שסבבה את התל.
הגישה: באמצעות : רכב פרטי - דרך שביל הפטרולים דרומית למושב שקף
מימצאים מהתקופות[]
- תקופה: ברונזה מאוחרת I - יישוב - ממצאים רבים
- ברונזה מאוחרת II א'. ב' - יישוב - ממצאים רבים
- ברזל א' - עיר מבוצרת
- פרסית - חרסים רבים
- הרומית הקדומה - חרסים רבים
- הרומית המאוחרת - חרסים רבים
- הביזנטית - חרסים רבים
המקור: רשות העתיקות
מימצאי תקופת הברזל[]
(מהויקיפדיה העברית)
הממצאים העיקריים בתל משתייכים לתקופת הברזל ב', עת התקיימה בתל עיר, מהגדולות שבממלכת יהודה.
בראשו של התל, התגלה בית רחב מידות מטיפוס בית ארבעת המרחבים הבנוי לבנים ואבני גוויל וגזית. הבית, הגדול במיוחד, משתרע על פני 250 מ"ר (ומלבד החצר, כנראה התקימה בו גם קומה שנייה), ומכיל ממצא עשיר, ובמיוחד ממצא ארכאובוטני: גרעיני זיתים, ענבים, עדשים, דגנים ושיני שום. המבנה חרב בסופה של המאה ה-8, אולי בעת מסע סנחריב בשנת 701.
בתקופה המאוחרת של היישוב בתל, נבנתה במקום בו עמד בעבר "בית המושל" מצודה גדולה, עם קירות עבים במיוחד. הקירות שרדו רק לגובה נדבך אחד, כך שניתן לראות את מתארה של המצודה, אך לא ניתן לתארכהּ. בהסתמך על הממצאים במקומות אחרים בתל, משערים החופרים כי מצודה זו נבנתה בתקופה הפרסית, או בראשית התקופה ההלינסטית.
דו"ח החוקרים(חלקי)[]
נכתב בין השאר:
- במהלך הסקר סביב התל זוהו עדויות רבות לפעילות אנושית, כולל
מערות קבורה, מערכות מים, טראסות חקלאיות, וכדו'. בבית הקברות הגדול שסביב התל נסקרו עד כה מאות קברים, למן תקופת הברונזה הביניימית ועד לתקופה הביזנטית, כולל קברים רבים מתקופת הברונזה המאוחרת, הברזל א' והברזל ב', וכנראה שמספרם מגיע לכמה אלפים – דומה כי זהו בית הקברות הגדול מסוגו שזוהה בארץ
- עיקר הממצאים נחשפו בשכבת חורבן מאסיבית המתוארכת
ככל הנראה לשנת 701 לפנה"ס – מדובר בעיר מרכזית בממלכת יהודה שחרבה כנראה במהלך מסעו הצבאי של סנחריב, מלך אשור. בחפירות נחשפו מבנים שונים, כולל מבנה בשטח של כ 250 מ"ר )קומת קרקע בלבד(, ואשר שימש כנראה כבית המושל. המבנים התגלו קבורים בתוך מפולת אבנים ולבנים שגובהה עד מטר וחצי, ואשר בתוכה התגלו ראשי חיצים, כלי חרס רבים, משקולות נול, טביעות חותם, ועוד. חלק מן הכלים התגלו על תכולתם, שכללה גרעיני זיתים, ענבים, עדשים, ועוד
קישורים חיצוניים[]
- עמוד הבית של משלחת החפירה מבר אילן
- בלוג משלחת החפירה מבר אילן
- תל עיטון באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- חפירות תל עיטון (עמוד 4) - מתוך ידיעון המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)
- אברהם פאוסט, תל עיטון - עיר מתקופת המקרא , ארץ וטבע 115, מגאזין ארץ הצבי, תל אביב, 2008, עמ' 30-35
- רן שפירא, קהו שיניו, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2007
לקריאה נוספת[]
- גרשון אדלשטיין ואחרים, "בתי-הקברות של תל עיטון", קדמוניות ד, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ב, עמ' 86-90
- דוד אוסישקין, "קברים מן התקופה הישראלית בתל עיטון", בתוך: יוחנן אהרוני (עורך), חפירות ומחקרים, המכון לארכיאולוגיה, תל אביב, 1973, עמ' 31-47
- וסיליוס צפיריס, "קברים מתקופת הברזל הב' בתל עיטון", עתיקות - סידרה עברית ח', אגף העתיקות והמוזיאונים, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 7-10
- וסיליוס צפיריס, "קבר מונומנטאלי מן התקופה הרומית בתל עיטון", עתיקות - סידרה עברית ח', אגף העתיקות והמוזיאונים, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 22-25
- Avraham Faust, "Tel ʿEton, 2006-2007", Israel Exploration Journal 59(1), 2009, pp. 112-119
- Anson Frank Rainey, "Eglon (city). 1. Tell 'Aiṭûn?", in: Keith Crim et al. (ed.) The Interpreter's dictionary of the bible, supplemantary volume, Abingdon, Nashville, 1976, pg. 252
- Etan Ayalon, "Trial excavations of two Iron Age strata at Tel 'Eton", Tel Aviv 12(1), Tel Aviv University institute of archaeology, Tel Aviv, 1985 pp. 54-62