Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מראה כללי צילום: גיל אליהו

החפירה הצנועה בעובדיה התגלתה כמכרה זהב: היו בה שרידי עצמות של בעלי חיים קדומים בני מיליון וחצי שנים — היפופוטם, ג'ירפה, ממותות, שור בר עם קרניים באורך שלושה מטר. התגלו שרידים של מינים אפריקאים ואסיאתיים־אירופיים כאחד. משערים שבמקום היה פעם אגם קדום. חפירות בתל סמוך, מזרחי יותר, חשפו גם שרידי עיר מבוצרת בת 3,500 שנה.

"תפקידנו לשמור על האתר למען האנושות אבל אין להופכו לאתר בתשלום אלא למקום פתוח בהשגחתנו, כמו המונפור. המחשת מה שהיה כאן היא מורכבת"

יוסי בורדוביץ', רשות הטבע והגנים - עוּבָּדִיָה הפרה־היסטורית נחשבת כיום אחד האתרים הקדומים בעולם. בין החוקרים יש הסכמה גורפת שהמקום בעל חשיבות מכרעת בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה. זהו לבטח אחד האתרים העתיקים בעולם מחוץ לאפריקה, שבו נחשפו שרידים ועקבות לפעילות אנושית של האדם הקדמון. התאוריה המקובלת היא שאבותינו הקדמונים עזבו את אפריקה לפני כשני מיליון שנה, ומכאן שהממצאים בעובדיה שבעמק הירדן מעידים על כך שכאן היתה אחת "התחנות" הראשונות ב"מסעו" של האדם הקדמון ליבשות אחרות.

  • המקור:הגענו ל"אתר מורשת עולמית נדיר". לא מצאנו דבר לצלם - האתר בעוּבָּדִיָה שבעמק הירדן נחשב לבעל חשיבות אבולוציונית נדירה ולאחת התחנות הראשונות במסע האדם הקדמון ליבשות אחרות, אבל כיום יש בו רק סככות פח רעועות וצריף נעול. מה הסיכוי להפוך אותו לאתר תיירות עולמי משגשג?

"עוגת שכבות" גיאולוגית בתל עובדיה. נמצאו בהן כלים ועצמות בעלי חיים צילום: גיל אליהו

מהויקיפדיה העברית[]

תל עובדיה

תל עוּבֵּדִיָה או אל-עוּבֵּידִיָה (בערבית: Ubeidiya) הוא תל בין המושבה מנחמיה לקיבוץ בית זרע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת.

מיקום וגישה[]

תל עובדיה ממוקם בגדה המערבית של נהר הירדן, סמוך לשפך נחל יבנאל, כק"מ אחד דרומית מערבית לבית זרע. השרידים הפרהיסטוריים נמצאו צפונית מערבית לתל. הגישה לתל בדרך המסומנת ירוק 3220 מכביש יבנאל לאזור דגניה ב'.

האתר הפרהיסטורי[]

בקרבת תל עובדיה נמצא אתר פרהיסטורי, הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. התל תוארך במקור לתקופת הפליסטוקן, בין 0.8 ל-1.5 מיליון שנה, אולם מאוחר יותר נמצאו עדויות לתקופה קדומה יותר בכ-500,000 שנה מאתרים באפריקה, כך שגילו לפחות 2 מיליון שנה, וייתכן כי הממצאים הם הקדומים ביותר בעולם. על ממצאים אלו והתאוריות המבוססות עליהם, כרעיון נדידת האדם הקדמון מאפריקה, יש מחלוקת ערה בקרב הארכאולוגים. קילומטרים ספורים דרומית לעובדיה, ליד קיבוץ גשר, נמצא אתר נוסף הקרוי ערק אל-אחמר, בו נמצאו שרידים שתוארכו ב-2001 ל-1.9 מיליון שנה. אבני יד מאותה תקופה, הדומות לאבנים שנמצאו בעובדיה, נמצאו גם באגם ציחור. [1][2]

תולדות האתר[]

האתר הארכאולוגי הפרהיסטורי התגלה במאי 1959 בקרבת התל, מדרום לאפיק נחל יבנאל, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות. החפירות באתר החלו בשנת 1960 על ידי משה שטקליס, בסיועם של הזואולוג גאורג האז, הגאולוגים יהודה ליאו פיקרד ונחמן שולמן ומספר סטודנטים לארכאולוגיה, עליהם נמנו גם עופר בר-יוסף ונעמה גורן-ענבר.[3] לאחר מותו של שטקליס ב-1967 ניהלו את החפירות בר-יוסף וגורן-ענבר. החפירות נמשכות בצורה עונתית משתנה עד היום.

במאי 2017 פתחו מספר תושבי דגניה ב' מיזם מימון המונים באתר הדסטארט במטרה לשקם את האתר הפרהיסטורי, לשמרו ולהנגיש אותו למבקרים.[4]

הממצאים[]

שחזור פנים של הומו ארקטוס

בחפירות התגלו שרידים פרהיסטוריים החל מלפני כ-1.5 מיליון שנה, בהם כ-60 שכבות קרקע, שבתוכן התגלו שרידי עצמות אדם ובעלי חיים מהקדומים ביותר בעולם כולו, ובפרט מחוץ לאפריקה. כמו כן נמצאו עד עתה יותר מ-10,000 כלי אבן קדומים.

בשטח קיימים משטחי סלע שעליהם חי בעבר האדם הקדמון בתקופת הפליסטוקן. כתוצאה מפעילויות שבירה וקימוט גאולוגיים, המשטחים נטויים כיום בזווית של כ-70 מעלות. הסברה היא כי באזור היה אגם קדמוני, וכי ההומו ארקטוס (האדם הזקוף) שיצא מאפריקה חנה בארץ ישראל בנדודיו. הממצאים שנתגלו סייעו באישוש הסברה.

אנשי דת שונים סברו כי המקום הוא "גן העדן" המקראי.[5]

התל זוהה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט כ"בית שמש". ג'ון גרסטנג ויוחנן אהרוני זיהו אותו עם העיר הכנענית "ינועם". חפירות בתל חשפו שרידים לעיר מבוצרת הן בתקופת הברונזה התיכונה והן תקופת הברונזה המאוחרת. עיר זו שלטה על צומת דרכים במעברי הירדן.

ליד התל נמצאה טחנת קמח שהופעלה ממי נחל יבנאל, והייתה בשימוש תושבי הכפר הערבי עובדיה, ששכן על התל. הכפר ננטש על ידי תושביו ב-1948, ושרידים של בתי הבוץ שלו מצויים עד היום בתוך סבך קוצים על התל.

ויקטור גרן, שביקר במקום בסוף המאה ה-19, כתב על עובדיה:

זה כפר גדול יחסית... יש בו 60 בתי חומר, ועל גגו של כל אחד מהם יש סוכות מחצלאות קנים, שהתושבים לנים בהן בלילה כדי לסבול פחות מן החום. ממערב לכפר משתרעים בוסתנים פוריים. גדלים בהם ירקות ועצי זית, רימון ותאנה, ופה ושם מיתמרים גם דקלים נאים.

ראו גם[]

  • אגם עובדיה
  • פרהיסטוריה
  • הומו ארקטוס
  • הומו סאפיאנס

לקריאה נוספת[]

  • זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998.
  • Radiometric Dating of the Ubeidiya Formation, Jordan Valley, Israel Nature 242, 186 - 187 (16 March 1973)
  • Evidence for earlier date of 'Ubeidiya, Israel, hominid site Nature 299, 344 - 347 (23 September 1982)
מימין תל עובדיה, במרכז צמחייה לאורך הירדן, משמאל שרידי טחנת הקמח
מימין תל עובדיה, במרכז צמחייה לאורך הירדן, משמאל שרידי טחנת הקמח

קישורים חיצוניים[]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל עובדיה וויקישיתוף

הערות שוליים[]

  1. מאמר "כנרת בנגב/ גינת, זילברמן, אבני" באתר מרכז מדע ים המלח והערבה
  2. סלע,נוף ואדם בהר הנגב בשני מיליוני השנים האחרונות / יואב אבני
  3. שרידים ממהפכה גדולה, "דבר"
  4. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  5. זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998, עמ' 11.


Advertisement