|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
המורד לפני הכניסה לעיר, כנראה הסוללה האשורית, צולם בפסח תשמ"ד
ספר חדש - לכיש בתקופת המקרא -סיפור של בנין והרס, חפירה ושחזור- מאת: דוד אוסישקין
הספר מסכם לציבור הרחב את תולדות לכיש לאור תוצאות החפירות שנערכו באתר ובעיקר ברקע הגילויים שנחשפו בחפירה שהתנהלה בלכיש בין השנים 1973–1994בראשותו של דוד אוסישקין.
בהוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ויד יצחק בן צבי, תשע"ג/2013
376עמ', 25X19 ס"מ, 325 איורים בשחור/לבן וצבע, כריכה קשה
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ת.ד. 7041, ירושלים 91070 טל.: 02.6257991, פקס: 02.6247772, מייל: @vms.huji.ac.ilies
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
פרופ' שון זליג אסטר – סנחריב בלכיש, סנחריב לא בירושלים 701 לפנה''ס
סדרת ההרצאות "דרך האתרים: פה ושם בארץ ישראל" כל הרצאה תתקיים בשעה 11:00 ותארך 30-60 דק'. יום שישי 17.4 - פרופ' שון זליג אסטר: "סנחריב בלכיש, סנחריב לא בירושלים - 701 לפנהס"
מראה כללי של התל - נוצר על ידי משתמש:אסף.צ
תל לכיש צולם בין השנים 1906-1901
קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי
תל לכיש. בפינה השמאלית התחתונה - מושב לכיש - נוצר על ידי משתמש:אסף.צ
תל לכיש - תל חשוב בשפלת יהודה, גובל בנחל לכיש. שמו בערבית - תל אֶ דֻוֵיר. שטחו כ־124 דונם, והוא זוהה על ידי החוקר הבריטי ויליאם אולברייט בשנת 1926.
אקטואליה[]
- מטה אלוהי בעל עיטורים מפתיעים מלפני כ-3,200 שנה נחשף במקדש כנעני בתל לכיש - בחפירה שבוצעה על ידי פרופ' יוסי גרפינקל וצוותו מהמכון לארכאולוגיה באוני' העברית במקדש כנעני בתל לכיש נמצא חפץ בעל חשיבות דתית עצומה, שהיה מוחזק בידו של פסל האל שניצב בקודש הקודשים במקדש. המחקר הארכאולוגי הוביל לפרסום מדעי בכתב העת 'Antiquity'
שער לכיש[]
- ראו ערך מואחב: שער לכיש
תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש: 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב' – "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד').
החפירה הארכאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ על ידי רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים בידי משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.
מימצאי החפירות[]
בלכיש התגלו ממצאים ארכאולוגים כבר מהתקופה הנאוליתית (7500 עד 4000 לפנה"ס), וישוב רצוף התקיים במקום לאורך השנים. בתקופת הברונזה (3150 עד 1200 לפנה"ס) הייתה לכיש עיר פרוזה בחסות מצרית, כמו כל ערי המדינה בכנען. באגרות המצריות מתקופת הברונזה המאוחרת שנודעו כ"מכתבי אל-עמארנה" כלולים כמה מכתבים ששלחו שליטי העיר לפרעה מלך מצרים (מאה 14 לפנה"ס). הממצאים מתקופה זו כוללים כתובות הרוגליפיות ואנתרופואידים (ארונות קבורה מצריים). העיר חרבה במחצית הראשונה של המאה ה־12 לפנה"ס - ובשכבת החורבן נמצאו כ־1500 גולגלות. התארוך אמנם מתאים לתקופת ההתנחלות וכבושי יהושע בן נון (כבוש העיר נזכר בספר יהושע י, 31-34), אך לא נמצאו חרסים ישראלים במקום. בתקופה זו התנחלו בארץ גם גויי הים (הכוללים את הפלשתים), אך גם ממצא ארכאולוגי אופייני להם נעדר מהתל, לכן לא ברור מי החריב את העיר.
העיר עמדה בחורבנה כמאתיים שנה ונבנתה מחדש בתקופת המלוכה. בתקופה זו הייתה חשיבותה של העיר נעוצה בכך שנצבה על גבול הממלכה לנוכח האיום הפלישתי. היא נזכרת בין הערים שביצר המלך רחבעם (דברי הימים ב, י"א ט), היה בה בית שער גדול (זהה לזה שבתל חצור, תל מגידו ותל גזר) וארמון ענק. חרסים מתקופת רחבעם (מאה 10 לפנה"ס) נמצאו על התל, כמו גם סימני חורבן ממסעו של מלך מצרים, שישק, בשנת 925 לפנה"ס. שישק פלש לארץ־ישראל ובזז ערים ביהודה ובישראל, ואף הציב כתובות ניצחון בחלקן (למשל מגידו).
במאה ה־8 לפני הספירה הייתה העיר מבוצרת ומבוססת, אך סבלה נזקים חמורים ברעידת אדמה - ידוע על רעידת אדמה שהתרחשה בימיו של המלך עוזיהו, בשנת 760 לפנה"ס. העיר שוקמה פעם נוספת.
שכבת החורבן הבאה שייכת למסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. סנחריב מלך אשור הגיע ליהודה לאחר שהמלך חזקיהו מרד בו. במהלך מסע העונשין חרבו ערים רבות אך ירושלים נצלה. אחד הממצאים החשובים הקשורים למסע זה נמצא בנינווה, בירת אשור, הנמצאת בסמוך למוצול של ימינו (צפון עיראק): שם מצא החוקר הבריטי אוסטן הנרי לייארד את ארמונו של סנחריב ובו תבליט המתאר מצור וחורבן, ופליטים משתחווים לשליט על יד כסאו. ליד דמותו של השליט נכתב:
- "סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו".
משמע התבליט מייצג את המצור האשורי על לכיש, ואת המלך סנחריב מקבל את השלל לאחר תבוסת העיר. התבליט מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.
ממצאים חשובים נוספים: כ־400 חותמות למלך נמצאו תחת שכבת החורבן שהותיר אחריו סנחריב מלך אשור.
בדרום מערב התל מצא הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי, אשר עמד בראש משלחת חפירות שחפרה בתל לכיש מ 1932 עד 1938 מפולת, שמאוחר יותר זוהתה כסוללת המצור האשורי. הסוללה נבנתה בחלק בו מדרון התל מתון יחסית, לאפשר לחיילי אשור להגיע עד החומה. בצד השני בנו המתגוננים סוללת עפר פנימית (על גבי בתיה של העיר) שנועדה להגביה את השומרים מעל חייליו של סנחריב.
העיר נבנתה מהיסוד בימיהם של המלכים יאשיהו ומנשה (המאה ה-7 לפנה"ס). עיר זו חרבה יחד עם בית המקדש הראשון ושאר ערי יהודה לאחר מרד צדקיהו בבבל (586 לפנה"ס). כיום ניתן לראות שרידים של בית שער גדול מתקופתו של חזקיהו, ומעליו בית שער קטן יותר מהמאות 7-6 לפנה"ס; בבית השער הקטן מצא הארכאולוג סטארקי כ 21 אוסטרקונים - חרסים ועליהם כתובות, אשר קיבלו את השם "מכתבי לכיש" חרס מספר 4 נודע במיוחד בשל הכתובת הבאה:
| כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה | ||
| – מכתבי לכיש, חרס מס' 4 | ||
על־פי הארכאולוג יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש: כלומר משמר העיר מדווח כי המשואות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבר כבש את העיר, וכל שנותר למגיני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם. הגאולוג בני בגין חולק על הפרשנות הזו וטוען שהחרס מתעד דיווח שגרתי בו מדווח הכותב כי הם צופים למשואות לכיש כדי לקבל הודעות מהפיקוד הגבוה (בימי קדם השתמשו במשואות ובלפידים לצורך העברת מסרים בין מקומות רחוקים), שכן הם אינם יכולים לראות את האיתותים הנשלחים ממשואות עזקה, שנמצאת בנקודה נמוכה יותר.
היישוב על התל חודש בתקופה הפרסית, אז הייתה בירת מחוז. היא דעכה לאיטה בתקופה ההלנסטית, עת ערים אחרות בשפלת יהודה זכו לבכורה.
בשנת 1994 הוכרז כגן לאומי.
לקריאה נוספת[]
- דוד אוסישקין, לכיש בימי ממלכת יהודה - סיפור החפירות הארכאולוגיות החדשות, קדמוניות ט"ו (58-59), 1982, עמ' 42-56
- דוד אוסישקין, ההתקפה האשורית על לכיש; הנתונים מן הפינה הדרום-מערבית של האתר, ארץ ישראל כ', תשמ"ט, 1989, עמ' 97-114
- נ. ה. טורטשינר (טור-סיני), תעודות לכיש, הוצאת החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ומוסד ביאליק, שנת ת"ש.
- בנימין זאב בגין, כי לא נראה את עזקה, הוצאת יד בן צבי, 2000.
קישורים חיצוניים[]
- ויקישיתוף תל לכיש
- תל לכיש באתר עידן התנ"ך
- כיבוש לכיש בתבליט סנחריב, באתר המוזיאון הבריטי
- קבוצה1=הגולן והגליל
- רשימה1=אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • תל חי • תל יודפת • תל קדש
- קבוצה2=השרון והשומרון
- רשימה2=אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • בית שערים • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף השרון • כוכב הירדן • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל מגידו • תל שקמונה
- קבוצה4=יהודה ומישור חוף יהודה
- רשימה4=בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הקסטל • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל לכיש • תל צפית
- קבוצה6=הנגב
- רשימה6= אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד
המקור:תל_לכיש 