Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מבט כללי 2021

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

אסטלה מתל בית מירסים. דמות אלה ניצבת לובשת שמלה ארוכה ולראשה גלגל השמש ידה מורמת בתנועת ברכה לפרחי השושן. מוזיאון הכט

תל בית מירְסִים הוא תל הממוקם במזרח חבל לכיש כ-20 קילומטרים דרום מערבית לחברון וכ-13 קילומטר דרום מזרחית לתל לכיש], בגבול בין השפלה להר חברון.

ארכאולוגיה[]

התל נחפר בין השנים 1933 ל-1936 בידי ויליאם אולברייט, ונחשפו בו שכבות יישוב מהתקופות הכנענית הקדומה, התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית. אולברייט הציע לזהותו עם דביר המקראית, אך יש החולקים על זיהוי זה.

הממצאים של אולברייט כללו מספר שכבות יישוב ממספר תקופות: במאה ה-19 לפנה"ס הוקפה העיר בחומה וסוללה, שחרבו והוקמו מחדש בתקופה החיקסוסית (1550-1750) לפנה"ס. חומה זו חרבה באמצע המאה ה-16 לפנה"ס, ועל גבה נבנה קו ביצורים לאורך פסגת התל, בתקופת הברונזה] המאוחרת (1200-1500 לפנה"ס) . קו זה החזיק מעמד עד לסוף המאה ה-13 לפנה"ס, ושוב חרב וננטש עד למחצית הראשונה של המאה ה-10 לפנה"ס. אז הוקפה העיר בחומה בנויה בדגם של חומת סוגרים: מטר וחצי עובי ממוצע לקיר החיצוני, פנים חדר ברוחב של כ-2 מטר, וקיר פנימי בעובי של 1 מטר. בחומה היו שני שערים - אחד במזרח העיר ואחד במערבה, ולידו מגדל. השערים והמגדל החזיקו מעמד עד לחורבנו של המקום, עם הפלישה הבבלית של שנת 587 לפנה"ס.

בשטח הממוקם צפונית לכפר בית מירסים נחשפה כנסייה המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית ובה שרידי קירות מתקופות מאוחרות, וכן נמצאו גם שברי כלי החרס מהתקופות הביזנטית, אסלאמית הקדומה [צלבנית והממלוכית. דרומית-מזרחית לתל בית מירסים נמצאו ממצאים נוספים הכוללים בור ניקוז לבור מים, גת מורכבת ומערת קבורה רומית.

תקרית בית מירסים[]

התל שוכן בסמוך לקו שביתת הנשק בין ישראל לירדן. באזור ארעה "תקרית בית מירסים" בעשרה במאי 1966, בו הופתעה יחידת הנדסה שנשלחה על ידי צה"ל לסמן את הגבול.

סרן דוד ענבר - תיאור המעשה: בתקרית בית מירסים, ביום ה-10 במאי 1966, גילה סרן דוד ענבר כושר מנהיגות ויכולת אישית תחת אש האויב, הראויים לציון, וזאת על אף התנאים הקשים ולמרות שנפגע בעת הקרב, פעמיים. סרן דוד ענבר המשיך להלחם גם לאחר פציעתו, וכאשר אזלה התחמושת לנשקו, מצא לעצמו כלי נשק אחר והמשיך לחפות על חייליו ולהדריכם. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי [1]

גדר ההפרדה[]

התל נפגע מבניית גדר ההפרדה ונערכו בו מספר חפירות הצלה לאחר הבנייה, הגדר מפרידה בינו לבין הכפר בית מירסים שתושביו התפרנסו גם משוד עתיקות בתל באתר החברה להגנת הטבע}}.

סיכום עמיתים לטיולים' סיור בתל בית מרסים TBM, לרגל סיום עונת החפירה הארכיאולוגית באתר[]

התקיים ביום שני כב' אלול תשפ"א (30.8.21) בשעות 16:30-18:30 בהדרכת ראש המשלחת - הארכיאולוג ד"ר איגור קריימרמן

סיור אחר-הצהריים של סוף אלול בשרידים הארכיאולוגים של תל בית-מירְסִים TBM הנישא (473 מ' מעל פני הים) ומשקיף למרחוק אל הרי חברון ועל הדרך העתיקה שמובילה מירושלים לעמק-האלה, דרך עזקה ולכיש אל באר-שבע המקראיות. מהתל נשקף נוף גבעות ארץ-ישראליות עגולות שמזכיר את טוסקנה.

הסיור המחכים בהדרכת ד"ר איגור קריימרמן, כוכב עולה בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ראש המשלחת שמסיימת השבוע עונת חפירות באתר, חשף אותנו המסיירים מבית 'עמיתים לטיולים' לעוד סיפור תנכ"י עתיק יומין משולב במחקר ארץ-ישראלי מדעי ותעלומה אחת גדולה.

מן הראוי היה שאתר כל כך מרשים ועשיר בממצאים ארכיאולוגים - מצודות וארמונות מפוארים מתקופת מלכי בית דוד יהיה מוכרז כגן לאומי, תוכנית שנהגתה אך לא יצאה לפועל. שיאו של התל מכיל כשלושים דונם של חורבות (בהשוואה ל 70 דונם בתל לכיש). שיפוליו של התל שופעים בחורבות עתיקות ומגיעים לשטח הרבה יותר גדול שמשתרע משני צידיו של גדר ההפרדה.

וויליאם אולברייט היה הראשון לחשוף את תל בית-מירְסִים בשנות העשרים של המאה שעברה. אולברייט נולד בסוף המאה התשע-עשרה להורים אוונגליסטים וספג מהם אהבה לסיפורי התנ"ך. הוא ראה כמשימת חייו לחשוף בארץ ישראל השוממה ודלת האוכלוסין את שרידי ממלכות יהודה וישראל העתיקות. אולברייט למד שפות עתיקות של המזרח התיכון והתמחה בכתב היתדות האשורי באוניברסיטה היוקרתית ג'ונס הופקינס בבולטימור. את הדוקטוראט כתב על "אפוס המבול האשורי" בהסתמך על כתבים וממצאים ארכיאולוגיים אשוריים שנמצאו בנינווה שחורבותיה קרובות לעיר מוסול בעיראק. הוא היה חלוץ בשימוש בחרסים לתיארוך "יחסי" של חפירות ארכיאולוגיות.

אולברייט חשף בתל בית-מירסים עיר מפוארת ומבוצרת שאותה זיהה כעיר הכנענית דְּבִיר המוזכרת בספר יהושע וקרויה גם קריית ספר, "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר") יהושע, י', ל"ח-ל"ט). בספר דברי הימים דביר מכונה גם קריית סַנָּה. ספר יהושע מתאר את דביר כעיר כנענית חשובה במעמד דומה לזה של חברון ולכיש. העיר נכבשה בידי יהושע בן נון והפכה לעיר חשובה בנחלת שבט יהודה שניתנה לכוהנים. מעל שכבת ההרס והשריפה של העיר הכנענית בתל מירסים זיהה אולברייט התיישבות, שאותה כינה "התנחלות ישראלית". שני המאפייניםהבולטים ביותר היו חרסים אופייניים - "קנקני שפת הצווארון" ו"בורות התנחלות" שאולברייט מצאגם במקומות אחרים ביהודה. פרשנותו התלכדה עם התיאור המקראי, על חורבות העיר הכנענית המפותחת בנו הישראלים המתנחלים "בעלי התרבות החומרית הפרימיטיבית את בתיהם העלובים".

הזיהוי של אולברייט התקבל בזמנו על דעת כל החוקרים בהיותו תל כנעני מובהק שהושמד בשריפה גדולה במאה ה-13 לפני הספירה. בשנת 1968 משלחת ארכיאולוגית בראשותו של משה כוכבי ביצעה בדרום הר חברון סקר ארכיאולוגי שבו גילו בחירבת רבוד, בסמוך לכפר הערבי רבוד, תל חורבות שאותו מייחס כוכבי לדביר המקראית. בגלל הדמיון לשם הערבי מעדיפים החוקרים את הזיהוי של כוכבי. אולם אין תמימות דעים ביחס למיקומה האמיתי של דביר המקראית.


לדברי איגור, החפירות של אולברייט בתל-בית מירסים TBM מהווה מודל ארכיאולוגי "סטראטיגראפי" שסטודנטים לארכיאולוגיה אמורים ללמוד בעל פה, תנאי הכרחי כדי להכיר את תולדות הארץ. אולברייט חשף בתל 13 שכבות מתקופות שונות עד שהגיע אל סלע האם בתחתית החורבות וגילה שהעיר הכנענית הוקמה לראשונה 3000 שנה לפני הספירה. לדבריו, יש רק עוד מקום אחד בארץ - תל מגידו שבה נעשתה חפירה כל כך יסודית.

על פי אולברייט הוקפה העיר במאה ה-19 לפנה"ס בחומה וסוללה שחרבו והוקמו מחדש מספר רב של פעמים. על גבי אלה בהיקף של פסגת התל נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת (1200-1500 לפנה"ס) קו ביצורים וחומה. קו זה החזיק מעמד עד לסוף המאה ה-13 לפנה"ס וחורבנה יוחס על ידי אולברייט ליהושע בן-נון. התל נחרב וננטש עד למחצית הראשונה של המאה ה-10 לפנה"ס.

איגור מספר שאולברייט מייחס את בניית החומה במאה העשירית לדוד המלך, טענה שהוגחכה על ידי האקדמיה שלא קיבלה את קיומה של מלכות בית דוד כנטען בתנ"ך למאה העשירית לפנה"ס כאמת היסטורית. אחרי שנמצאו כתובות דן ומצבת מישע שבהן נמצאו כתובות המזכירות את בית דוד והחפירות החדשות בחירבת כיאפה, עיר דוד ותל לכיש, טענותיו של אולברייט נשקלות שוב ברצינות. איגור שם כמטרה בחפירות הארכיאולוגיות לתארך במדויק, שוב, את בניית חומת הסוגרים מהמאה העשירית על פי אולברייט ולנסות ולמצוא עדויות נוספות מאותה תקופה.

פסגת התל היום מוקפת בחורבות של חומה עשויה בדגם של "חומת סוגרים". חומה עם קיר חיצוני לא עבה יחסית - ממוצע של מטר וחצי. חדר פנימי צמוד לחומה ברוחב של כ-2 מטר, וקיר פנימי אל תוך העיר בעובי של 1 מטר. על החדרים בצמוד לחומה היתה תקרת עץ מטוייחת. חיילים היו יכולים ללכת על הגגות ולהשקיף אל האויב מעבר לחומה. חומת סוגרים כזאת אופיינית לתקופת בית דוד והיא שונה מזו של אומות אחרות מאותה תקופה. היא גם שונה מהחומות בערי ישראל בצפון הארץ. חומה כזאת נמצאה בלכיש, בחורבת כייאפה, בית שמש ועוד. 

בחומה בתל מירסים, היו לטענת אולברייט שני שערים - אחד במזרח העיר ואחד במערבה, ולידו מגדל. השערים והמגדל החזיקו מעמד עד לחורבן המקום ונראים היום יפה. איגור וארכיאולוגים אחרים טוענים שהמבנה המערבי שאולברייט טוען שהוא שער איננו שער כי אם מצודה יהודאית אופיינית. לא מסתבר שזה שער כי המדרון ממנו תלול מאוד ובלתי אפשרי שמרכבות ואפילו הולכי רגל יוכלו להכנס דרכו.

אולברייט מצא בתל-מירסים כד עם כתובת שרשום עליה "יוכן" ומכך הסיק שמדובר במלך יהויכין שהוגלה על ידי נבוכדנאצר בשנת 597 לפני הספירה. החפירות של איגור מפריכות את הממצא הזה. לטענתו בתקופת בית ראשון האתר היה מקום מושבם של חקלאים שהפיקו יין שאותו היו שולחים אם תוצרתם אל מרכזי שלטון כמו לכיש. "יוכן" היה כנראה שמו של החקלאי שהפיק את היין. זאת ועוד, התל מכוסה באפר של שריפה אדירה שליבנה את אבני-הבוץ מעורבים בקש שמהן היו עשויים הרבה מהבתים. על פי החרסים וממצאים נוספים את המקום שרפו חייליו של סנחריב בסוף המאה השמינית לפני הספירה. אחרי החורבן שהביא סנחריב שמם המקום ולא חזרו להתגורר בו עוד. לא נמצאו בתל בית מירסים ממצאים ארכיאולוגיים מאוחרים יותר. איגור מסביר שבתקופות מאוחרות יותר התגוררו תושבים בשיפולי התל והוא מצביע על חוות עתיקות מסביב.

האירועים סביב חורבן לכיש וכנראה גם תל מירסים (לא בשם זה) מתועדים בתנ"ך וגם במקורות מהמאה ה-8 לפנה"ס מחוצה לו. על פי מנסרות אשוריות בכתב יתדות ובחפירות ארכיאולוגיות בתל לכיש, סנחריב, מלך אשור יצא בשנת 701 לפנה"ס בראש כח של כ-200,000 חיילים לדכא את המרד במערב האימפריה האשורית, את מואב, אדום, צידון ויהודה. חזקיהו, מלך יהודה סירב להיכנע. לאחר שסנחריב ניצח את מצרים הוא החל לצעוד לירושלים, ובדרך כבש והשמיד 46 ערים בצורות, ובהן לכיש.

כיבוש ערי ממלכת יהודה בידי סנחריב מוזכרים בספר מלכים, בספר דברי הימים ובספר ישעיהו - "אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַ֠ח סַנְחֵרִ֨יב מֶלֶךְ־אַשּׁ֤וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה וְהוּא֙ עַל־לָכִ֔ישׁ וְכׇל־מֶמְשַׁלְתּ֖וֹ עִמּ֑וֹ עַל־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְעַל־כׇּל־יְהוּדָ֛ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם" (ספר דברי הימים ב', ל"ב, ט' ). בכתובות על מנסרת סנחריב שנמצאה בנינווה שבאשור מסופר כי סנחריב השמיד 46 ערים מבוצרות ועיירות ביהודה ולקח שבויים, עוד כתוב במנסרה שהוא שם מצור על המלך חזקיהו בירושלים "כמו ציפור בכלוב". אבל, מהיעדר תיאור הכיבוש הוא כנראה נכשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא בפרק י"ט בספר מלכים מסופר שכאשר עמד סנחריב להטיל מצור על ירושלים, "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (י"ט, ל"ה).

יוסף בן מתתיהו, טוען כי מדובר במגפה שהכתה במחנה האשורי. ההיסטוריון היווני הרודוטוס כתב כי עכברים באו בליל למחנה אשור ואכלו את כל נשקי החיילים. אין אישור למאורע במקורות מחוץ-תנ"ך בני התקופה אולם עובדה היא שירושלים לא נכבשה בידי סנחריב שהמשיך לשלוט באשור עוד שנים ארוכות לאחר מכן. 

והתעלומה נותרה בעינה, אם תל-בית-מירסים איננו דביר או קרית ספר, מה היה תל-בית-מירסים ?

תודה לארכיאולוג ד"ר איגור קרמיירמן - ראש המשלחת על הסיור המאלף, המחדש והמלמד ולסבא-עמית אררט הבלתי נלאה על היוזמה וההפקה ועל עוד סיור חשוב בארץ ישראל.


אלבום תמונות באדיבות זאב רוטקוף => photos.app.goo.gl/xnBzHziVPF9bTFVKA (לעיל)


בעמיתות,

שמואל בורנשטיין Shmuel.Borenstain@gmail.com


'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.

להתחברות ליומן הגוגל שלנו - לחצו כאן

עידו מאושר 052-7333933 meusharido@gmail.com דוא"ל הקבוצה להצטרפות - araratamit7@gmail.com סבא-עמית אררט 052-7-90.60.90

אתר הקבוצה לעיון ולהרשמה לפעילויות החינמיות בד"כ => groups.google.com/group/amitimtiyulim


צילומים מסיור - אוגוסט 2021[]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

BEIT MIRSIM 2021-8-30 (127)חורבת בית מירסים. בית מירסים המודרנית באופק.JPG (דף תיאור)

קישורים חיצוניים[]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל בית מירְסִים וויקישיתוף

הערות שוליים[]

Advertisement