|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ראו גם:דביר רביב בורות המים של ארומה (ח'רבת אל-עורמה) שבמזרח השומרון
לפי דביר רביב אתר אקטואליה
תל ארומה קשור לסיפור המקראי המפורט ביותר שנכתב על אזור זה – סיפורו של אבימלך בן גדעון.
והוא מציין שלבים בהתפתחות המקום:
- תל ארומה היה מיושב החל מתקופת הברונזה הקדומה. בתקופת הברונזה התיכונה שכנה במקום ככל הנראה עיר מבוצרת עם חלקלקה וחומה.
- בתקופה הבאה (תקופת ההתנחלות) ישב כאן אבימלך, בעיר מבצר קטנה ששמה ארומה.
- בתקופה החשמונאית ייסדו שליטי בית חשמונאי מבצר על גבי חורבותיה של ארומה.
- פלך עקרבה המשיך להתקיים כפלך יהודי כנראה עד למרד בר כוכבא. אז נחרב הפלך עם בירתו עקרבה
גאולוגיה[]
תל ארומה מצוי בפסגתו של רכס עורמה. רכס זה שכיוונו הכללי הוא מזרח – מערב, מצוי למעשה בחלקו הדרומי של קמר פרעה. קמר זה בונה ברובו את מזרח השומרון. קמר פרעה המכונה קמר תרצה, הוא המשכו של קמר רמאללה רק בפאזה קצת מזרחית יותר. הוא נמשך מקו עמק שילה – מעלה לבונה – תפוח לכיוון צפון – צפון – מזרח, עד לעמקו העמוק של ואדי שובאש (נחל בזק). במבנה הקמר (נטיית שכבות הסלע) ניתן להבחין בקלות. בשכבות הנוטות מערבה ניתן להבחין בברור במורדותיו של הר כביר ל-'ואדי אברד', בשכבות הנוטות מזרחה ניתן להבחין בברור באזור מעלה אפרים, ובשכבות הנוטות צפונה ניתן להבחין בברור באזור נחל בזק. בשונה מחלקו הצפוני – חלקו הדרומי של קמר תרצה בנוי מקמר די שלם, אשר יוצר רמה הררית גבוהה – רכסי עלי, ג'בל עין עינה - רכבה, ג'בל עורמה וג'בל ג'דוע (הרכס של איתמר) – החל מרכס זה וצפונה מתחילה שבירה אינטנסיבית היוצרת סדרה של בקעות ורכסים (כך נוצר הנוף המטורף של צפון-מזרח השומרון).
התאור המלא באתר לעיל
גפן ישראלית[]
במרומי ההר, באחד השקעים ליד באר מים, מצוי כרם גפנים וזן שאינו מוכר. לדעת חוקר השומרון אברהם שבות, ייתכן והוא אחד השרידים לכרמי הגפן בתקופת המקרא, כאשר הגפנים היו מרכיב חשוב בחקלאות שבטי ישראל.
על מבצר ארומה מ"קדמוניות"[]
- [Raviv_D_and_Zissu_B_2017_Aruma_Fortress_Kh_el_Urmeh_A_Fortified_site_from_the_Second_Temple_Period_in_Eastern_Samaria_Qadmoniot_153_pp_28_32_Hebrew_Raviv D. & Zissu B., 2017, "Aruma Fortress (Kh. el-Urmeh) – A Fortified site from the Second Temple Period in Eastern Samaria", Qadmoniot, 153, pp. 28-32. (Hebrew)]
ד"ר דביר רביב – מבצר ארומה[]
סיפורו של מבצר חשמונאי ועיר מקראית[]
מאת: יאיר אלמקייס מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון