Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית


תֵּל אֶל פוּל הוא שמו של תל בצפון] ירושלים, בין השכונות פסגת זאב, שועפאט ובית חנינא. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. האתר מזוהה כעיר המקראית גבעה שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין וידועה במקרא גם בשמות אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין".

תיאור האתר[]

Gibeah 2 1880

מבט ממערב (אולי נבי סמואל) הצייר: Lane-Poole, Stanley - 1880המקור: Picturesque Palestine, Sinai and Egypt D. Appleton New York 1883

תל אל פול מתנשא לגובה 840 מטר מעל פני הים ושוכן בצמוד לשכונת פסגת זאב ובסמוך לצומת הכניסה המרכזית לשכונה, בסמוך לרחוב יקותיאל אדם מצומת זו עולה שביל עפר אל הפסגה עליה ניצב שלד של בניין שיועד להיות ארמון (ראה להלן). למרות העובדה שמדובר בשלד מבנה שאיננו משתלב בנוף הרי שברבות השנים הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מהגבעה ונקודת ציון בולטת בזכות עצמו. מהבניין תצפית מרהיבה על הנוף סביב.

מצב ההשתמרות של השרידים הארכאולוגיים בתל איננו טוב, והם הלכה למעשה נעלמו מהעין.

התל גבוה ונראה היטב ממספר רב של מקומות בצפון ירושלים על התל בריכת אגירה למי שתייה המשרתת את תושבי פסגת זאב.

רקע היסטורי[]

תקופת השופטים[]

פילגש בגבעה[]

Maciejowski leaf Levite

הלוי ופילגשו נכנסים לעיר "גבעה". ציור משנת 1250

בספר שופטים פסוקים יט' עד כא' מסופרת פרשה הידועה בשם "פילגש בגבעה". לעיר "גבעה" הגיעו איש משבט לוי, נערו ופילגשו והתארחו בבית של אדם משבט אפרים. בלילה דרשו אנשי העיר מן המארח להוציא אליהם את הזרים. פילגשו של האורח הוּצְאה אל אנשי העיר והם אנסו ורצחו אותה.

אירועים אלו גררו אולטימאטום מצד שאר שבטי ישראל ומלחמה שבמהלכה נהרגו תושבי העיר ועל שבט בנימין איימה כליה.

תחת שלטון פלשתים[]

הפלשתים היו עם שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען החל מסוף האלף השני לפנה"ס. אזור מגוריהם נקרא פלשת בהקשרים מאוחרים יותר. מוצאם של הפלשתים שנוי במחלוקת במחקר, אך ממצאים ארכאולוגים מצביעים על קשרים קדומים עם התרבות המיקנית.

ספר שופטים איננו מרחיב כיצד עברה העיר מידי שבט בנימין לידי הפלשתים אך ברור כי זמן מה לאחר פרשת פילגש בגבעה הפכה העיר גבעה למרכז השלטון הצבאי הפלישתי בארץ בנימין. חיל מצב פלישתי ונציב פלישתי ישב בה.

תקופת המלוכה[]

שאול המלך[]

שאול בן קיש בן שבט בנימין נמשח למלך על ישראל על ידי שמואל הנביא בעודו במהלך מסע לחיפוש אתונות. שמואל מנבא לשאול על שלושה אירועים שיתרחשו בדרכו חזרה [1].

"אחר כן, תבוא גבעת האלוהים, אשר שם, נציבי פלשתים; ויהי כבואך שם העיר, ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה, ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור, והמה מתנבאים. "

יונתן בן שאול הורג את נציב פלשתים היושב בעיר גבעה, ובונה בעיר בסיס צבאי לעימות המתפתח [2].

"ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו פלשתים; ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמור, ישמעו העברים."

בקרב מכמש מנצח שאול את צבאות הפלשתים ומבסס את שלטונו, בעיקר באזור ההרים. עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה- עיר הולדתו של שאול- למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול" על שם המלך שקבע בה את מושבו.

הגבעה היא גם המקום אליו נסוג שאול לאחר מפגשו האחרון והקודר עם שמואל הנביא לאחר המלחמה בעמלק:

"וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול וה' נחם כי המליך את שאול על ישראל" - ספר שמואל א' טו'

ירידה מגדולה[]

עם מות שאול ועליית דוד לכס המלוכה יורד מעמדה של גבעה והיא מאבדת את הבכורה לעיר דוד.

לאחר הפילוג של הממלכה לישראל ויהודה מבצר אסא מלך יהודה את גבעה תחת השם "גבע בנימין" כמבצר המגן על ירושלים מצפון. [3].

"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת־כָּל־יְהוּדָה אֵין נָקִי, וַיִּשְׂאוּ אֶת־אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת־עֵצֶיהָ, אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא; וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא, אֶת־גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת־הַמִּצְפָּה"

גבעת שאול נזכרת במסע סנחריב מלך אשור לירושלים:

"עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ, חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה" [4].

אזור ארץ בנימין, הביצורים והעיר כולה נהרסו עם חורבן יהודה בידי הבבלים במאה השישית לפני הספירה.

מלחמת ששת הימים[]

תל אל פול היה חלק ממערך הביצורים של הלגיון הירדני שהקיף את ירושלים. חשיבותו האסטרטגית של התל לא דעכה במהלך ההיסטוריה ומיקומו על הדרך בין ירושלים לצפון ארץ ישראל בכלל והשומרון בפרט הכתיבו הקמת ביצורים על הגבעה.

לפני המלחמה, במהלך 1966 בנה חוסיין, מלך ירדן על פסגת התל ארמון שתוכנן לשמש כמבנה נופש ואירוח. מהארמון היו אורחי המלך יכולים להשקיף על צפון ירושלים, העיר העתיקה ולכוון מערב על הרי ירושלים אזור השפלה וביום בהיר גם לראות את מישור החוף.

מלחמת ששת הימים קטעה את בניית הארמון והצבא הירדני מיקם כוחות בין המבנים הלא גמורים וכן נחפרו תעלות ונבנו בונקרים. מוצב זה עמד בין גוש הביצורים גבעת המבתר- הגבעה הצרפתית- גבעת התחמושת לבין המוצב הירדני על נבי סמואל.

בתקופת ההמתנה חנו כוחות חטיבת המילואים הממוכנת חטיבת הראל בפיקודו של אלוף משנה אורי בן ארי באזור יער חולדה ויער בן שמן. החטיבה הייתה מצוידת בטנקים מסוג שרמן M-50 וגדוד 95 שנועד לעתודה תוגבר בפלוגת טנקים מסוג צנטוריון משימות החטיבה היו לפרוץ את גזרת מעלה החמישה- מוצא מכוון אחד ואת גזרת נבי סמואל ותל אל פול, על מנת לאגף את ירושלים מצפון ולתסכל כל התקפת נגד של כוחות שריון ועתודה ירדניים מלעלות על ירושלים.

עם פרוץ הקרבות ביום 5 ביוני 1967 שונתה תוכנית הפעולה והחטיבה עלתה כאחד אל צפון ירושלים במטרה לחבור לכוחות במובלעת הר הצופים.

גדוד 95, בפיקודו של סא"ל צבי דהב, שהיה אמור להיות בעתודה קיבל את משימתו החדשה: להגיע לבית חנינא. כשהוא נלחם לאורך כל הדרך פרץ הגדוד דרך עמק הארזים. בלילה הגיע הגדוד לנבי סמואל. בשעה 3:30 החל לנוע לכיוון בית חנינא תוך חילופי אש כבדים עם כוחות שריון ירדניים שהתמקמו על הפסגות באזור.

בתל אל פול התחבאו טנקים ירדנים בין המבנים . במשך זמן מה התנהל קרב שריון בשריון בטווחים של 1,000 מטר. 3 טנקים ירדנים נפגעו לבסוף והיתר נסוגו מזרחה והתל נכבש. תיאור הקרב מופיע בספרו של עוזי נרקיס, שהיה אלוף הפיקוד בעת המלחמה:[5]

Cquote2 תל אל-פול נכבש. בניגוד לתחזיות, כמעט שלא הייתה התנגדות על התל. מתוך בית, למרגלותיו, נפתחה אש על הטנקים המסתערים, אולם שני פגזים מכוונים היטב שיתקוה. הכוח שטף ועבר לדרכו. בעקבות הטנקים דהרו גם הזחל"מים של פלוגה ט'. המ"פ, עוזי רוזן, תפס עם אנשיו את שלדו של ארמון חוסיין. רק שתי מחלקות היו עמו עתה, כי השלישית "נתקעה" אי-שם ליד נבי סמואל. המבנה הגדול היה ריק מאדם. המ"פ, ארכיטקט צעיר, הביט סביבו והתפעל: 'הייתי רוצה לבלות כאן זמן מה', אמר למפקדו, אהרון, שהגיע מיד אחריו. "יש כאן כמה רעיונות ארכיטקטוניים מעניינים..." 'עוזי, אין זמן!' השיב אהרון. אני מבטיח לך סיור בארמון, אבל אחרי המלחמה... Cquote1

חפירות ארכאולוגיות[]

ממצאים עיקריים[]

בתל נערכו מספר חפירות ארכאולוגיות אך הוא לא נחפר באופן יסודי אלא במקטעים שאפשרו הרכבת תמונה כללית על ההיסטוריה של העיר וביצוריה והרכבת כרונולוגיה של ההתיישבות על התל בימי קדם. חפירה ראשונה נערכה בשנת 1923 על ידי הארכאולוג ויליאם אולבריט. בחפירה נתגלו ממצאים מתקופת ההתנחלות, השופטים וימי מלכות שאול, מלכי יהודה ותקופת בית שני.

ממצא עיקרי הייתה גם פינת מבנה, שעל פי שיחזור חלקי (ושנוי במחלוקת) הוא חלק ממצודה מתקופת המלוכה. חוקרים שונים מתנגדים לדעתו של אולברייט בדבר שיחזור המצודה וביקר לסברתו כי המצודה הייתה מבוצרת על ידי חומת סוגרים.

במהלך החפירות נחשפו מספר יישובים על התל כדלקמן:

  • יישוב מראשית המאה ה-12 לפנה"ס, שנחרב בראשית המאה ה-11 לפנה"ס. שרידי יישוב זה הם ככל הנראה שרידי העיר גבעה וזו שנהרסה בעקבות פרשת "פילגש בגבעה".
  • יישוב מאמצע המאה ה-11 לפנה"ס, שהוקם כנראה בימי שאול. שרידי המצודה שנחשפו הם המייצגים של יישוב זה וייתכן שהם שייכים למצודה הפלשתית שנכבשה במלחמת מִכְמָשׁ.
  • מבנים מן המאה ה-9 לפנה"ס מתקופת ממלכת יהודה. בין המבנים שנחשפו: מגדל תצפית וחומה חיצונית. יש המתארכים את הריסת המצודה - לימי מסע סנחריב.
  • יישוב מימי בית שני שנהרס בידי הרומאים עם חורבן המקדש במהלך הריסתה השיטתית של יהודה בשנת 70 לספירה.

מהתקופה הרומית והביזנטית נתגלו ממצאים דלים ביותר.

אזור הגבעה זרוע בממצאים המצביעים על אופיו החקלאי של האזור, אסמים חצובים בסלע וחוד עשוי ברזל של מחרשה, שהוא מכלי הברזל הקדומים ביותר שנתגלו בארץ.

חפירות נוספות[]

הבניה המאסיבית באזור הגבעה ובניית שכונת פסגת זאב בשיפוליה הצריכו מספר חפירות וסקרי הצלה [6]. שנערכו בעיקר לאורך העשור האחרון של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21.

מהחפירות שנערכו במדרון הדרומי של התל עולה שאזור זה היה מחוץ לתחום היישוב בתקופות הרומית והביזנטית, והפעילות שנערכה באזור כללה בעיקר קבורה ותעשייה[7]. לעומת זאת מחפירה במורד הצפוני של התל [8]. עולה שבימי הבית השני התפרש היישוב גם על המדרון הצפוני.

בחודשים מאי ואוגוסט 2002 תועדו שתי מערות קבורה במדרונות המזרחי והמערבי של תל אל-פול שנתגלו במהלך עבודות פיתוח, ובהם ממצאים דלים ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. הממצאים במערות כוללים ברובם שברי נרות מהתקופות הביזנטית והערבית וכנראה ששימשו כמערות קבורה לאורך זמן.

תמונות האתר - 2012[]

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

  • מנחם מרקוס, הרי ירושלים, רשות שמורות הטבע, 1993.
  • זאב וילנאי, ירושלים העיר העתיקה וסביבתה (כרך ב') הוצאת אחיעבר.

הערות שוליים[]

  1. שמואל א י,ה
  2. שמואל א יג,ג
  3. מלכים א טו'
  4. ישעיהו י'. 29
  5. עוזי נרקיס, אחת ירושלים,עמ' 206
  6. חדשות ארכאולוגיות 110 עמודים 77-76, חדשות ארכאולוגיות 111 עמודים 85-83
  7. חדשות ארכאולוגיות 119
  8. חדשות ארכאולוגיות 120
Advertisement