Family Wiki
(Updating GoogleMaps code to use Maps Extension due to disabling outdated GoogleMaps Extension)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
 
 
{| class="wikitable" border="1"
 
{| class="wikitable" border="1"
 
|
 
|
  +
{{#display_map:
  +
  +
|centre=31.8609, 35.6405
  +
|zoom=17
  +
|width=350
  +
|height=300
  +
|type=hybrid
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
  +
<!-- Below is old deprecated code of map
 
<googlemap width="350" height="300"
 
<googlemap width="350" height="300"
 
lat="31.8609" lon="35.6405"
 
lat="31.8609" lon="35.6405"
שורה 8: שורה 16:
 
width="350" height="300"
 
width="350" height="300"
 
</googlemap>
 
</googlemap>
  +
-->
 
|
 
|
  +
{{#display_map:
  +
  +
|centre=31.8609, 35.6405
  +
|zoom=9
  +
|width=350
  +
|height=300
  +
|type=terrain
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
  +
<!-- Below is old deprecated code of map
 
<googlemap width="350" height="300"
 
<googlemap width="350" height="300"
 
lat="31.8609" lon="35.6405"
 
lat="31.8609" lon="35.6405"
שורה 14: שורה 33:
 
zoom="9">31.8609, 35.6405
 
zoom="9">31.8609, 35.6405
 
</googlemap>
 
</googlemap>
  +
-->
 
|-
 
|-
 
|align="center"|
 
|align="center"|
שורה 24: שורה 44:
 
----
 
----
   
  +
[[קובץ:Teleilat_Ghassul_excavations,_mat09303wr.jpg|thumb|ימין|מראה האתר [http://www.lifeintheholyland.com/44_lebanon_syria_jordan_matson_american_colony.htm המקור]]]
'''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". יש מזהים את האתר עם "שטים" בערבות מואב המוזכר ב[[ספר במדבר]] בתור מושב מחנה [[שבטי ישראל]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]]. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום ב[[ערבית]].
+
'''תלוליות ע'סול''' או '''תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל''' (Teleilat Ghassul) הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] בערבות [[מואב]] במזרח [[עבר הירדן]] 14 ק"מ צפונית מזרחית ל[[ים המלח]] ליד הכפר "כפריין". יש מזהים את האתר עם "שטים" בערבות מואב המוזכר ב[[ספר במדבר]] בתור מושב מחנה [[שבטי ישראל]] בטרם כניסת ל[[ארץ כנען]]. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל]]. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בערבית.
   
 
==אזכורים מקראיים==
 
==אזכורים מקראיים==
שורה 38: שורה 59:
 
הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי [[עשב|עשבים]]. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין. באתר התגלו כלים העשויים מאבןצור - להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים, מאבן - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן מכורכר, בזלת ומתכת - אשר שימשו לצייד ולפולחן.
 
הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי [[עשב|עשבים]]. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין. באתר התגלו כלים העשויים מאבןצור - להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים, מאבן - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן מכורכר, בזלת ומתכת - אשר שימשו לצייד ולפולחן.
   
מעריכים כי אפיק [[הירדן]] זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו ביישוב בקר וצאן, צבאים ווחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטה]], [[שעורה]], [[אפונה]], [[זית]] ו[[תמר]].
+
מעריכים כי אפיק [[הירדן]] זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו ביישוב בקר וצאן, צבאים ווחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטה, שעורה, אפונה, זית ותמר.
   
 
[[זאב ח' ארליך|זאב ח' ארליך (ז'אבו)]], סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בביות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."
 
[[זאב ח' ארליך|זאב ח' ארליך (ז'אבו)]], סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בביות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."
שורה 46: שורה 67:
   
 
התרבות העיקרית של התקופה הכלקוליתית בדרום היא "התרבות הע'סולית" שאותה ניתן לחלק לתרבויות משנה שלהן תפוצה גאוגרפית וזמנים שונים. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העובדה שבאתרי באר שבע (ביר אבו מטר, ביר א-ספאדי, חורבת בתר, תל שבע) התקיים יישוב בערך בין השנים 4,200-4,000.
 
התרבות העיקרית של התקופה הכלקוליתית בדרום היא "התרבות הע'סולית" שאותה ניתן לחלק לתרבויות משנה שלהן תפוצה גאוגרפית וזמנים שונים. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העובדה שבאתרי באר שבע (ביר אבו מטר, ביר א-ספאדי, חורבת בתר, תל שבע) התקיים יישוב בערך בין השנים 4,200-4,000.
  +
  +
==ראו גם==
  +
* [[מהפכת סדום ועמורה]]
  +
   
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 52: שורה 77:
 
[[קטגוריה:עבר הירדן]]
 
[[קטגוריה:עבר הירדן]]
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים]]
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים]]
  +
[[קטגוריה:אתרי מקרא]]

גרסה אחרונה מ־11:35, 28 במאי 2013

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



Teleilat Ghassul excavations, mat09303wr

מראה האתר המקור

תלוליות ע'סול או תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) הוא אתר ארכאולוגי בערבות מואב במזרח עבר הירדן 14 ק"מ צפונית מזרחית לים המלח ליד הכפר "כפריין". יש מזהים את האתר עם "שטים" בערבות מואב המוזכר בספר במדבר בתור מושב מחנה שבטי ישראל בטרם כניסת לארץ כנען. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בערבית.

אזכורים מקראיים[]

השם "שטים" או "אבל שטים" מופיע במקרא במקומות אחדים: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" ספר במדבר (כ"ה, א'), "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" ספר יהושע (ב',א') ובספר מיכה"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו'ה'). המונח נובע מקיומם של עצי שיטה באזור.

אוסביוס מקיסריה מזהה את המקום בו ישבו שבטי ישראל מ"בית ישימון" מדרום לאתר הנוכחי עד האתר עצמו שניתן למקם אותו לפי הפסוק "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(ספר במדבר, כ"ב, א') ולכן הוא נראה מתאים יותר. זהו גם המיקום בו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.

תאור האתר[]

האתר התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מהמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. תחילה הוא סבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של סדום המקראית. לפי אפיוני הקדרות של המקום, נקבעו אפיוני התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. דגם הקרמיקה האופייני לתקופה זו הוא "הכוכב הע'סולי".

באתר קבוצה של 12 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. המבנים באתר בעלי צורה מעוגלת, שקועים בחלקם באדמה או בעלי קירות אבן ולבנת-טין. הם נבנו לפי מתכונת פחות או יותר אחידה ופשוטה: חדר מלבני אחד, ששימש כיחידת המגורים, ולפניו חצר גדולה מוקפת גדר. הגגות היו עשויים כנראה מקני-סוף וקש. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. בחצרות נמצאו מתקנים להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה. נמצאו בתים אחדים שמידותיהם גדולות מן המקובל. נמצא כי הפרט האחד החורג מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. היישוב לא הייה מוקף חומה באף שלב של קיומו.

הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי עשבים. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין. באתר התגלו כלים העשויים מאבןצור - להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים, מאבן - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן מכורכר, בזלת ומתכת - אשר שימשו לצייד ולפולחן.

מעריכים כי אפיק הירדן זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו ביישוב בקר וצאן, צבאים ווחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטה, שעורה, אפונה, זית ותמר.

זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בביות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."

התרבות הע'סולית[]

לפי הקראמיקה שנמצאה באתר הוגדרה התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. תחילת התקופה הכלקוליתית הוגדרה לפי השכבות התחתונות בתלוליות ע'סול. ניתן לכנותם בדרום הארץ כ"התרבות הבשורית" שהתחילה בסביבות 4,700 לפנס"ה. היא כוללת גם אתרי הבשור וצפון-מזרח סיני, אתרי שכונת רמות בבאר שבע וחלק מממצאי האתר גילת.

התרבות העיקרית של התקופה הכלקוליתית בדרום היא "התרבות הע'סולית" שאותה ניתן לחלק לתרבויות משנה שלהן תפוצה גאוגרפית וזמנים שונים. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העובדה שבאתרי באר שבע (ביר אבו מטר, ביר א-ספאדי, חורבת בתר, תל שבע) התקיים יישוב בערך בין השנים 4,200-4,000.

ראו גם[]


קישורים חיצוניים[]