|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ביקור בתחנת הרכבת באל חמה: -כיום שטח התחנה משמש כמרכז ומשרדים בריכות הדגים של מבוא חמה. מגדלים זן אמנון- ציטרילדה, שחור (רגיל) וכתום (נקרא אדמונית). בשביל ביקור בתחנה נא לתאם עם אנשי המדגה - ינואר 2015
הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
תחנת אל חמה הייתה האחרונה מבין שמונה התחנות המקוריות שנבנו בשנת 1904. התחנה, שממוקמת בכניסה לאתר המרחצאות הרומי, הכילה מספר מבני אבן, אשר מרביתם ניצבים במקום גם כיום. לפי לוח הזמנים משנת 1944 התחנה הייתה במסילה הסורית ולא בארץ ישראל (תחנת רכבת-העמק האחרונה היא צמח), תחנת אל חמה מרוחקת 95.3 קילומטרים לאורך המסילה מתחנת חיפה. 66 הקילומטרים הנותרים עד למפגש עם המסילה החיג'אזית נמצאים כיום בשטחה של סוריה. לאחר מלחמת ששת הימים ישבו במבני התחנה מקימי קיבוץ מבוא חמה כשהחלו לשפץ את אתר המרחצאות. מבנה התחנה המרכזי משמש כיום כחווה לגידול דגים וניתן להבחין בשלט הפח הנושא את שם התחנה התלוי עליו.(לפי הויקיפדיה העברית)
תולדות התחנה[]
בראשית המאה ה-20 הוקמה במקום תחנת הרכבת בחמת גדר, במסעף שחיבר את מסילת רכבת העמק עם מסילת הרכבת החיג'אזית. רכבת העמק, שתחנת המוצא שלה הייתה בחיפה, חצתה את הירדן ועברה באפיק הירמוך עד לעיר דרעא שבסוריה, שם התחברה המסילה ל"מסילת הרכבת החיג'אזית" שפעלה בין דמשק לבין אל-מדינה שבחיג'אז, ערב הסעודית, ושימשה את עולי הרגל המוסלמים בדרכם לערי הקודש מכה ומדינה.
מבט מזרחה[]
מבנה תחנת הרכבת בחמת גדר עומד על תלו עד היום. כן ניתן לצפות בגשרים של המסילה על פני הירמוך, במנהרות קצרות שבהן עברה ובתחנות רכבת נוספות (אלו הם מבנים באפיק הנחל עם גגות רעפים אדומים). אחדים נצפים מהכביש העובר מחמת גדר עד משולש הגבולות של ישראל, ירדן וסוריה.
ביקור בשנת 2012[]
ביקור בשנת 2015[]
צילם: יונתן זיגמנד