Family Wiki
Advertisement

רבינו ישעיה דטראני הראשון כתב על המזמור: כתבו דוד המלך ומסר אותו "למנצח" שהיה מתחזק ובקי על נועם הפיוט שתחילתו: ״מות לבן״, וחיברו על מפלת אויביו.

המזמור עוסק ב"סדר העולמי הרצוי". תחילה: אובדן רשעים ואז ה' ישב למשפט: העווים ינצלו והרשעים יואבדו (לפי לאה [1]

מיהו אותו "בן"[]

רבינו ישעיה דטראני הראשון סבור כי ה"ל" היא שימוש משני והכוונה ל"בן" שהיה משורר :"וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם... וְעִמָּהֶם, אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים... זְכַרְיָהוּ בֵּן .(דברי הימים א' ט"ו,י"ז-י"ח). ייעדו של המזמור היה לנגן על מות גולית ונצחון פלשתים.

פירוש אחר, "בן" הוא אדם, אשר מהווה את נושא השיר. רש"י מבאר:

  • יש פותרין על מות לבן על מת בנו אבשלום ולא יתכן פתרונו מפני אומ' לבן ולא אמר הבן ואין לו במזמור עדות וזכרון לאמץ זה הפתרון
  • ויש פותרין על מות לבן נבל (נבל הכרמלי) - ואף זה לא יתכן להפוך את השם (היפוך ל-ב-ן) ואין במזמור זכרונו (סא"א) וראיתי במסורה הגדולה שהיא תיבה אחת שהרי חיבר לה (לקמן מח) והוא ינהגנו עלמות פתרו מנחם ודונש מה שפתרו ואינו נראה בעיני.

ועוד: מצודת ציון כתב:" שם אדם נלחם עם דוד וכשמת אמר עליו שירה" ועמוס חכם הוסיף על הילד שנולד לבת שבע ומת.

הודיה בשמחה[]

חנן פורת בעלון לשבת מעט מן האור סבור שמדובר בשיר נצחון ולא על קינה - כמו שרש"י מפרש בהמשך:" וראיתי בפסיקתא שהענין מדבר בעמלק גערת גוים שמם מחית (על השמדת נעמלק). ואומר: אני למנצח על מות לבן, שיר זה לעתיד לבא כשיתלבן ילדותן ושחרותן של ישראל ותגלה צדקתם ותקרב ישועתם שימחה עמלק וזרעו עלמות ילדות לבן כמו ללבן (לעתיד לבאו). ומנחם פתר עלמות לבן נגינות ללמד וכה פתרונו למנצח על מות לבן למשורר נגינות ללמד ויהי לבן כמו להבין ולבונן עלמות ע"ש כלי שיר ששמו עלמות כמו שאמר (להלן מו) על עלמות שיר. ודונש (דונש בן לברט - הבלשן) פתר (כמו לעיל) לבן שם אדם שהי' שמו לבן שהי' נלחם בדוד בימים ההם ומה שהוא אומר גערת גוים אבדת רשע הרשע הזה הוא לבן ההורג עם נקיים ואע"פ שאין אתה רואה במקום אחר אדם שהי' שמו לבן רק במקום הזה כן אתה מוצא בשמות אחרים שאינן נכתבים במקרא רק פעם א'.

לאמור: על-מות הוא שם כלי שיר ששמו עלמות כמו בפרק מ"ו :"למנצח לבני קורח על עלמות שיר". גם כאשר ארון הברית עולה לעיר דוד נאמר "בנבלים עלי עלמות" (דברי הימים ,ט"ו,כ). גם אחד הלווים מכונה "ובניהו - בנבלים על עלמות" (שם, י"ח).

האם יש קשר בין כלי הנגינה לבין המזמור שדוד המלך שר על נצחונו?

המזמור[]


א לַמְנַצֵּחַ, עַל-מוּת לַבֵּן; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב אוֹדֶה יְהוָה, בְּכָל-לִבִּי; אֲסַפְּרָה, כָּל-נִפְלְאוֹתֶיךָ.
ג אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ; אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ד בְּשׁוּב-אוֹיְבַי אָחוֹר; יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ, מִפָּנֶיךָ.
ה כִּי-עָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטִי וְדִינִי; יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא, שׁוֹפֵט צֶדֶק.
ו גָּעַרְתָּ גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע; שְׁמָם מָחִיתָ, לְעוֹלָם וָעֶד.
ז הָאוֹיֵב, תַּמּוּ חֳרָבוֹת--לָנֶצַח; וְעָרִים נָתַשְׁתָּ--אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
ח וַיהוָה, לְעוֹלָם יֵשֵׁב; כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.
ט וְהוּא, יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק; יָדִין לְאֻמִּים, בְּמֵישָׁרִים.
י וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
יא וְיִבְטְחוּ בְךָ, יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ: כִּי לֹא-עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה.
יב זַמְּרוּ--לַיהוָה, יֹשֵׁב צִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים, עֲלִילוֹתָיו.
יג כִּי-דֹרֵשׁ דָּמִים, אוֹתָם זָכָר; לֹא-שָׁכַח, צַעֲקַת עניים (עֲנָוִים).
יד חָנְנֵנִי יְהוָה--רְאֵה עָנְיִי, מִשֹּׂנְאָי; מְרוֹמְמִי, מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
טו לְמַעַן אֲסַפְּרָה, כָּל-תְּהִלָּתֶיךָ: בְּשַׁעֲרֵי בַת-צִיּוֹן--אָגִילָה, בִּישׁוּעָתֶךָ.
טז טָבְעוּ גוֹיִם, בְּשַׁחַת עָשׂוּ; בְּרֶשֶׁת-זוּ טָמָנוּ, נִלְכְּדָה רַגְלָם.
יז נוֹדַע, יְהוָה--מִשְׁפָּט עָשָׂה: בְּפֹעַל כַּפָּיו, נוֹקֵשׁ רָשָׁע; הִגָּיוֹן סֶלָה.
יח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה: כָּל-גּוֹיִם, שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
יט כִּי לֹא לָנֶצַח, יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן; תִּקְוַת ענוים (עֲנִיִּים), תֹּאבַד לָעַד.
כ קוּמָה יְהוָה, אַל-יָעֹז אֱנוֹשׁ; יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם, עַל-פָּנֶיךָ.
כא שִׁיתָה יְהוָה, מוֹרָה--לָהֶם: יֵדְעוּ גוֹיִם--אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.


סיפור המזמור[]

המלבי"ם מספר את תוכן המזמור: [2]

למנצח על מות לבן - לבן זה (כפי המבואר מן המזמור) החריב ערים רבים והאביד גויים וממלכות, ואח"כ נלחם עם דוד ודוד ניצחו; ואחרי שובו מן המלחמה הגיע מפלתו ע"י ה', שנוקש (הוא נפל במוקש שהטמען לדוד) ע"י הדברים שהכין ללכוד בו את דוד שנית, וגם חילו וממלכתו נאבדו - לאמור: שיר נצחון על הרשעים שנוצחו אחרי שהטמינו מלכודת לדוד.

ועל-פי זה יאמר בזמרתו, שהגם שבראשית ההשקפה (מלכתחילה) היה נראה שהיה מפלתו טבעית, באמת היה זה עניין נסיי השגחיי (אבל קרה נס), באשר נוקש בבור אשר כרה על דוד. ומצייר כאילו ה' אשר הרשע הזה היה שבט אפו (חשבו כי הרשע פעל על דעת הקב"ה) להכרית גויים החריש לו עד שישב עליו למשפט , עת נלחם עם דוד, ואז השיב לו גמולו גם על הגויים אשר האביד והערים אשר הרס - כלומר הנצחון לא היה טבעי, הרשעם נפלו עקב משפט הקב"ה.

ובסוף המאמר התפלל , שעת ירצה ה' לפקוד על הגויים - לא יהיה זה ע"י אנוש אשר יאמר, בכוח ידי עשיתי, רק יפקוד עליהם בעצמו, באופן שיכירו הכל כי ה' הוא השליט על הכל ובל יעוז עוד אנוש מול אלהי מרום. ועל-פי זה התרעם (בסימן י') על הצלחת הרשעים מחריבי הארצות, ועל שה' יאריך אפו ועל-ידי כן יכפרו בהשגחה, ועל כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט, והתפלל על זה. - לאמור: לעתיד לבוא\ דו המלך מבקש כי שהקב"ה ישמיד את הגויים ללא התערהות הרשעים - אלה ישירות.

Advertisement