תאנה

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

תְּאֵנָה, או בשמה המדעי, פיקוס התאנה (Ficus carica), היא עץ ממשפחת התותיים. העץ נשיר, ומגיע לגובה 3-10 מטרים. אחד משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל. העץ גדל בר ליד מעיינות, לאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח.

על פי פרופ' א. דנין, מהמחלקה לבוטניקה מהאוניברסיטה העברית, ישנן עדויות ארכאולוגיות בארץ ישראל באתרים פרהיסטוריים מלפני יותר מ-5,000 שנים, ומאובני עלים בסלעי הגיר של מעיינות עין גדי בתקופה שקדומה אף להם, שמעידים שכבר אז היו קיימים התאנה ופירותיה, כפי שאנו מכירים אותם כיום. לכן, עץ זה לא תורבת, אלא הינו מעצי הבר של ארץ ישראל. העץ גודל מאז ימי קדם בשל פירותיו המתוקים שנאכלים טריים וגם מיובשים (דבלה ביחיד, דבלים ברבים).

תאנת בר נקראת גם "גמז". קטיף תאנים נקרא "אֲרִיָּה". כמו כן הוא נקרא "קיץ" ומכאן שם העונה, שבשלהיה התאנים מבשילות. תאנה מיובשת, אותה נהוג לאכול בט"ו בשבט כחלק מהפירות היבשים, נקראת גם "גרוגרת". גוש של תאנים מיובשות נקרא גם "דְּבֵלָה" ("דְּבֵלִים" ברבים).

צמח התאנה, מכיל רעלן בשם פסוראלן הפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש.

התאנה חנטה פגיה[]

אחרי החורף המבורך:

	"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ" (שיר השירים, ב'י"ב-י"ג)

הפצת זרעים[]

הפצת הזרעים של התאנה נעשית באמצעות בעלי חיים אוכלי פירות ואילו ההאבקה נעשית על ידי צרעה ששמה בלסטופגה. התאנה פורחת בצורת פַּגָּה - משטח עליו פורחים בצפיפות עשרות פרחים קטנים. המשטח מקומר כלפי פנים, ויוצר כדור חלול כמעט סגור, שכל דפנו הפנימית פורחת בצפיפות. צורת פריחה זו אופיינית לכלל מיני הפיקוס. סוגים אחרים במשפחת התותיים עשויים להציג פגות גם כן (למשל ה-Dorstenia, שפרחיה דומים, אך המשטח עליהם הם פורחים אינו מקומר). התאנים מתחלקות לפגות זכריות ונקביות: הפגות הנקביות מכילות פרחים ארוכים בעלי שחלות, ואילו הפגות הזכריות מכילות פרחים קצרים בעלי אבקנים ופרחים נקביים קצרים.

הכניסה לפגת התאנה מצומצמת, ורק צרעות מסוימות נכנסות פנימה על מנת להאביק את התאנה. צרעות אלו נמשכות לתאנים על מנת להטיל בתוך השטח המוגן את ביציהן. במקומות בהם הצרעה אינה נמצאת (עקב הכחדה או תנאי מחייה), לא תתבצע הפריה של הפגות ובתאנים לא יתפתחו זרעים.

ניתן לאכול פגות לא מופרות של תאנים, וטעמן מתוק. קל להבחין בין פרח התאנה לבין פרי התאנה: תוך הפרי סגול בגוונו, מכיל זרעים ברורים וטעמו חמצמץ יותר.

פרי תאנה

ערך תזונתי ל-100 גרם

מים

79 ג'

קלוריות

78 קק"ל

חלבונים	0.8 ג'
פחמימות	18.2 ג'
פחמימות זמינות	17 ג'
שומן	0.4 ג'
כולסטרול	0 מ"ג

ויטמין A	14 מק"ג
ויטמין B1	0.07 מ"ג
ויטמין B2	0.06 מ"ג
ויטמין B3	0.7 מ"ג
ויטמין C	3 מ"ג

ברזל	0.4 מ"ג
סידן	35 מ"ג
אשלגן	250 מ"ג
נתרן	1 מ"ג
סיבים תזונתיים	1.2 ג'

ביהדות[]

התאנה מופיעה בסיפור אדם וחווה, שתפרו לעצמם חגורות מעלי העץ. נוסף על כך, ישנם מקורות יהודיים רבים המזכירים שם זה:

	וישובו כל יהודים מכל המקומות אשר נדחו שם, ויבואו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה, ויאספו יין וקיץ הרבה מאד
– ירמיהו פרק מ "קיץ", במקרה זה, הוא דבלה, על-פי פירוש רש"י של הפסוק

	עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו
– ירמיהו פרק ח "היא עת שטיחת התאנים ליבשם" - פירוש מצודת ציון על הפסוק

	המעביר תאנים בחצרו לקצות - בניו ובני ביתו אוכלים, ופטורין הפועלים
– המשנה; מסכת מעשרות פרק ג משנה א

	השוכר את הפועל לקצות בתאנים
– תלמוד ירושלמי; מסכת מעשרות פרק ב דף מט

	כנס את תבואתו מסק את זיתיו כנס את קייצו (משנה מסכת בבא בתרא פרק ג משנה א) - כנס את תבואתו - יין של גפנים; מסק את זיתיו; וכנס את קיצו - ליקט תאנים ויבשן והכניסן לביתו
– רבי עובדיה מברטנורא על המקור

	קיץ (הוא) זמן לקיטת פירות תאנים וקרי ליה [קוראים לו] קיץ לפי שקוצצין אותן ביד
– ר"ן מסכת נדרים דף סא עמוד ב

כשרות[]

אכילת פירות וירקות המכילים חרקים אסורה על פי דיני הכשרות היהודית, ועל כן יש לנקות פירות מסוימים בטרם ניתן יהיה לאכלם. כמו כל מיני הפיקוס, התאנה מכילה חרקים: בפירות המבשילים על העצים הנקביים תמצאנה צרעות בוגרות, ובפירות על העצים הזכריים ניתן למצוא את כל גלגולי הצרעה.

התאנה נחשבת על פי המסורת למאכל כשר, אך יש להכשירה טרם אכילתה, ולשם כך התפתחו מספר מנהגים. דבלים וגרוגרות נהוג לפתוח ולבחון לנגד האור לשאריות חרקים שונות; נהוג לחתוך את פתחן של תאנים טריות כדי להוציא את מירב הצרעות, המתרכזות באזור זה, ולאחר מכן לפתוח את הפרי ולבחנו בשנית.

גם עם החמרות אלו, יש חוגים במגזר החרדי הנמנעים לחלוטין מאכילת תאנים מחשש לבעיית כשרות.

במסורת[]

רפאל מלכא כתב במוסף השבת של מקור ראשון מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי

למרות שהתנ"ך מלא באזכורים של התאנה, בפרשתנו לא תמצאו אותה בפירוש; היא מתחבאת בציווי על הביכורים (דברים כו, ב): 'וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱ־לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ־לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם'. המצווה חלה על שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שאותם יש להביא לבית המקדש. רש"י הולך בעקבות חז"ל ומפרש: 'מראשית – אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זה בכורים'. מדוע מביאים חז"ל דווקא את התאנה, מכל שבעת המינים, בדבריהם?

הסיבה היא פשוטה, התאנה היא הראשונה מבין שבעת המינים שחונטת פירות. עוד לא חלפו ימות הגשמים וכבר ניתן למצוא פירות על העץ שהחל מלבלב. כך בשיר השירים (ב, יא־יג): 'כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר; הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ… הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ…'. מצד אחד היא הראשונה, ומצד שני היא מן האחרונים בשבעה, ואפשר למצוא עליה פירות ממש עד סוף הקיץ.

בבואו לתאר את צביטת הלב נוכח הגאולה המתמהמהת, אומר הנביא ירמיהו (ירמיהו ח, כ): 'עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ, וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ'. 'קיץ' בפסוק הזה (כמו גם במקומות אחרים) פירושו קטיף התאנים.

פיקוס התאנה (Ficus carica) – זה שמה הרשמי. היא שייכת למשפחת הפיקוסיים (כמו השקמה המקומית, ופיקוס השדרות שהובא ארצה וניטע בשדרות תל אביב הישנה). רוב העצים, הנפוצים מאוד בארץ, הם גידולי תרבות, אם כי ליד מעיינות לאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח גדלים גם תאני בר. לפירות הפיקוסיים קוראים בשם פגה, ולכולם תקופת הבשלה ארוכה וממושכת. אפשר לומר בפשטות שהזמן הארוך שקבעו חכמים לקיומה של מצוות הביכורים,‘מן העצרת (שבועות) ועד החג (סוכות)‘ נובע, בין השאר, מהעובדה כי עד לחג הסוכות עוד אפשר למצוא תאנים טובות על העץ. אני רק מקווה שעוד לפני כן יבשרונו החזאים על ‘ירידה משמעותית במעלות החום‘, כך שאספיק להביא לאמא תאנים מבוסתני עמוקה שביערות ביריה, שהן מן המשובחות שטעמתי בימי חיי.

תמונות של עצי תאנה[]

(כרם פתחיה קדומים אלול תשע"א)

(גבעת רש"י קדומים - אייר תשע"ב

קישורים חיצוניים[]

תאנה, באתר "צמח השדה"
תאנה, באנציקלופדיה ynet
יעל דרור, הקינוח המתוק של הקיץ, באתר שירותי בריאות כללית - על הפן הרפואי של התאנים
ד"ר אביחיל גרינברגר, צרעת התאנה, באתר "דעת - לימודי יהדות ורוח"
הרב יוסף אלנקווה, שו"ת על צרעת התאנה וכשרות, באתר מעלה הרשת
פרופ' א. דנין, השקמה איננה עץ בר, באתר סנונית
תאנה, באתר הרשימה האדומה של IUCN