במסגרת סיורי ברמת הגולן
מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"
הוא עדיין שם, הטנק הסורי, וקנהו מופנה לבית הילדים בתל קציר, פגז אחרון התפוצץ ושתק במלחמת ששת הימים ואז נטש הצוות הסורי בבהלה את הטנק ונמלט על נפשו. מותיר את הטנק במחפורת, קנהו מכוון לתל קציר, ממתין לפקודת אש נוספת. תזכורת לכל מי שחושב למסור את השטח לידים עוינות.הזמן והחלודה עשו את שלהם, חלקים נלקחו והוא נותר בעמדתו, בלתי
הפעם נטייל לשרידי הכפר תאופיק, שם מעורר זכרונות קשים לבוגרים שבנינו, משם הופגזו ישובי הכנרת בדרך קבע. בליל ה 31 בינואר 1960, פעל כוח של גולני, כנגד הכפר כפעולת תגמול. ועדת שביתת הנשק הסורית-ישראלית גינתה כהרגלה את ישראל. נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הניע כוחות לתוך סיני. והאזור עמד על סף מלחמה שנמנעה בסופו של דבר.
עין יעקוב[]
הטיול יתחיל בחניון עין עקוב, המהווה את נקודת הקצה הדרומית של שביל הגולן. האתר שוכן בגובה של 200 מטרים מעל פני הים על שפת מצוקי און התלולים, ומשקיף מערבה אל הכנרת מגובה של כ-400 מטרים. במקום ניצב מבנה אבן, שממנו זורמים פלגי מים אל בריכות אבן קטנות הערוכות בצורת קשת גאומטרית. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה-70 וה-80, והוא משתרע על פני שטח של 1,200 דונם. במקום נטעו עצי אורן, ברוש, אקליפטוס, אלה ושיטה, המצטרפים לצמחייה הטבעית הכוללת צמחי פטל קדוש, עצי אשל ושיחי רותם ומלוח.
ממנו נמשיך ברגל אל חורבות הכפר תאופיק ונרד לאורך השביל אל חאן אל עקבה שפירושו "חאן המעלה" שכן המילה עקבה מציינת דרך עולה ומתפתלת, מכאן שם העיר עקבה, שכנתה של אילת השוכנת בדרך העולה להרי אדום ויתכן לכך רומז הנביא ישעיה באמרתו "והיה העקב למישור" (מ', ד')
בתקופה הממלוכית שימש החאן תחנה חשובה עבור שיירות המסחר שעשו דרכן מנמל עכו לדמשק, נעקוף בזהירות משמאל את שרידי החאן ולפנינו המחפורת ובה הטנק הסורי.
יש לצעוד בזהירות בין ערימות האבנים שכן הדרך אינה מסומנת והחאן במצב רעוע. אין לרדת מן השבילים, השטחים סביב חשודים במיקוש.
המצפור[]
ניתן להמשיך לטייל למצפור נגב כינרות הקרוב שם עומדת עדיין עמדת הפילבוקס הבריטית, זכר לימים בהם עבר כאן הגבול הבינלאומי בין בריטניה לצרפת, תצפית נוף נהדרת לדרום הכנרת. ניתן להמשיך לבונקר "הנברונים" שנועד לתותחים ארוכי הטווח שישראל חשבה להפעיל כנגד ירדן בימים בהם נראה היה שה"פתח" עומד להשתלט על הממלכה ואפשר לרדת רגלית לעין שוירח, מעיין ובריכה מתאימים לרחצה.
כיצד מגיעים?[]
נוסעים מצומת צמח לכיוון חמת גדר (כביש 98). לפני חמת גדר פונים שמאלה ומטפסים בכביש המתעקל מאזור חמת גדר לכיוון מבוא חמה (כביש 98). לאחר כ- 4 ק"מ ישנו שלט חום המפנה שמאלה לחניון עין עקוב. נפנה שמאלה ולאחל כ- 100 מטר נפנה ימינה לעין עקוב (עין תאופיק). הדרך טובה לכל סוגי הרכב. מגיעים בסמוך לעץ הדקל ומחנים את הרכב.
שלושה ימי טיול ברמת הגולן בתנאי חצי פנסיון בהדרכת שבתאי שירן יערכו בימים א' – ג' דחוהמ"פ. לפרטים טל' 0523246827 או באתר למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים http://www.shiran.kr8.co.il/
על הכפר[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
תאופיק היה כפר סורי בדרום רמת הגולן, מדרום למקום שבו הוקם קיבוץ מבוא חמה.
הכפר תאופיק היה מחולק לשני חלקים - תאופיק התחתונה (תאופיק א-תחתא) ותאופיק העליונה (תאופיק אלפוקא). ממצאים ארכאולוגיים מהאזור מצביעים על יישוב קדום יותר, ששמו ח'אן אלעקבה, שישב על הנתיב מעכו לדמשק ומהכנרת לאזור הבשן.[1]
במסגרת הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, הכפר היה מצוי באזור המפורז ברמת הגולן וחלק מאדמותיו נותרו בישראל. חרף היותו חלק מהאזור המפורז, שימש הכפר בסיס לכוחות סוריים שירו לעבר יישובים ישראליים, ובייחוד לעבר קיבוץ תל קציר הסמוך. בשני מקרים, ב-1955 וב-1960 פעלו כוחות צה"ל נגד הכפר.
בלילה שבין 31 בינואר ו-1 בפברואר 1960, נכנס כוח צה"ל, בעיקרו לוחמי חטיבת גולני, לכפר תאופיק א-תחתא כפעולת תגמול לירי מן הכפר (מבצע "חרגול"). ועדת שביתת הנשק הסורית-ישראלית גינתה את פעולת ישראל וכינתה אותה "פרובוקציה מכוונת". נשיא מצרים גמאל עבד אלנאצר ראה בהתקפה איום על יציבות קע"ם והניע כוחות לתוך סיני.[2] תאופיק העליונה ננטשה במהלך כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים.
חורבות הכפר מצויות כיום באזור חניון עין עקוב שביער מבוא חמה, שנטעה קרן קיימת לישראל.
ראו גם[]
קישורים חיצוניים[]
- חוה בראון, עולים ברמה - תיאור טיול לאזור חורבות הכפר תאופיק
הערות שוליים[]
- ↑ עפר כהן, אכסניה לרוחות רעות , "טבע וארץ" אדר ב'-ניסן תשנ"ב, מרץ 1992, חוברת מס' 248.
- ↑ משה מעוז, Syria and Israel עמוד 70-71