שמריהו גוטמן

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שמריהו גוטמן - הויקיפדיה העברית

שמריהו גוּטמן (15 בינואר 1909 – 22 באוקטובר 1996) היה ארכאולוג, חוקר ופעיל פוליטי ישראלי.

שנותיו הראשונות

גוטמן נולד ב-1909 בגלזגו שבסקוטלנד, לשם עקרה משפחתו ב-1905 מרוסיה. ב-1912 הוריו עלו איתו לארץ והתיישבו במרחביה. לגוטמן היו שתי אחיות ושלושה אחים. לימודיו התיכוניים היו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. גוטמן היה מראשוני תנועת הנוער העובד (לימים תנועת הנוער העובד והלומד), הדריך בעמק יזרעאל, ירושלים וחיפה ואף היה מזכיר כללי של התנועה. גוטמן היה מראשוני קיבוץ נען והיה חבר בו עד יומו האחרון. נישא לשרה ונולדו להם 2 בנות ובן.

פועלו ביישוב

גוטמן היה חבר קבוצת הנוער העובד נען מאז היווסדה בשנת 1930, שימש מדריך נוער בתל אביב, חיפה וירושלים. היה שליח תנועת החלוץ לפולין בשנת 1935 ואיש המחתרת הציונית בעיראק בשנים 1942 עד 1945. ב-1945 הצטרף לשירות הידיעות של ההגנה, לאחר מכן הצטרף לפלמ"ח והיה מפקד המחלקה הערבית. עם הקמת צה"ל, שימש קצין מודיעין. בשנת 1949 יזם הובלת כוח אשר כבש את עין גדי, תוך ניצול היכרותו עם האזור ותוואי הקרקע. בכך קבע גוטמן את שיוכם של עין גדי, מצדה, ודרום מדבר יהודה בתחומי גבולותיה של מדינת ישראל שזה עתה קמה.

מפעלו הארכאולוגי

מחנה החפירות באהלים של שמריהו גוטמן לרגלי גמלא

גוטמן עלה לראשונה למצדה בגיל עשרים וארבע בשנת 1933 והשפיע יותר מכל אדם אחר על חשיפת ושחזור שרידיה והפיכתה לסמל. הביא להקמת המשלחת הארכאולוגית הראשונה למצדה בשנים 1955 עד 1956 מטעם האוניברסיטה העברית והיה אחד מראשיה. עד אז נחפרה מצדה מעט וזאת רק בידי חוקרים זרים. ב-1961 חפר ושיחזר את אחד המחנות הצבאיים הרומיים שצרו על מצדה ועל כך פרסם ב-1964 את ספרו "עם מצדה : פרקי סיור ומחקר". בשנים 1963 עד 1964 השתתף בחפירותיו של יגאל ידין במצדה.

בתום מלחמת ששת הימים עמד גוטמן בראש סקר חירום בצפון רמת הגולן. בשנים 1968 עד 1969 עמד בראש חוליית הסקר הארכאולוגי בהר חברון, ששמה לעצמה כיעד את איתורם של יישובים יהודים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. גוטמן יזם ועמד בראש חפירת בית הכנסת בחורבת סוסיה, היה זה אות לדבקותם של היהודים בסוסיה, אל מול נסיגת היישוב היהודי בהר חברון, מנגד.

בשנת 1970 יצא גוטמן לשלוחת דיר קרוח, בנחל דליות שברמת הגולן. לאחר סקר שערך במקום, זיהה אותו עם שרידי העיר גמלא, שאזרחיה ניהלו קרב גבורה עד מוות עם הצבא הרומי ובכך חיזק את הזיהוי שהציע יצחקי גל שנתיים לפני כן. על כך פרסם מאמר ב-1971. מאז 1976 ניהל במשך אחת עשרה שנים רצופות חפירות בעיר גמלא וחשף את בית הכנסת, בתי מגורים, ביצורי העיר ועדויות למלחמה האחרונה שלה.

קיבל את פרס יגאל אלון ל"מעשה מופת חלוצי" בשנת תשמ"ב. בשנת 1991 הוענק לו דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.

סוף הדרך

ספריו

• עם מצדה : פרקי סיור ומחקר, ‬‫ תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה (1964). ‬
• גמלא : הרקע ההיסטורי, עונת החפירות הראשונה, ‫תל אביב: המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, (תשל"ז).
• גמלא : החפירות בשלוש העונות הראשונות, עורך: יעקב שחר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1981. ‬
• גמלא: החפירות בשמונה העונות הראשונות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
• גמלא, עיר במרד, שמריה גוטמן, יואל רפל. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994.

קישורים חיצוניים

• שמריהו גוטמן באתר "רשות העתיקות"
• תבנית:רמב"י
• צביקה יבור, מאה שנים להולדתו של שמריה גוטמן ז"ל, אתר קיבוץ כפר החורש
• שמריהו גוטמן באתר הפלמ"ח