שמגר בן ענת

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב והאחריות על הכתוב היא של מחבר הערך .

איור משנת 1360 - המקור:ULB Darmstadt ויקישיתוף

שמגר בן ענת היה אחד השופטים, אשר הוזכר בספר שופטים. עליו נכתב משפט אחד:

	וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל - ספר שופטים ג לא

פעם ראשונה שאנו נתקלים בעם פלישתים, כאשר סופר כי שש מאות איש הוכו על ידו. דומה מעט למעשיה של שמשון הגיבור

פרשן התנ"ך משה יצחק אשכנזי סבר כי הם לא נהרגו.

אפשר להניח כי ההבדל בינו לבין אהוד בן גרא היה שהראשון ביצע פעולה מקומית ואילו אצל אהוד בן גרא זו הייתה פעולה בקני מידה ארצי. מכל מקום בשני המקרים היה שימוש בנשק לא קונבנציונלי

בשירת דבורה

	בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן- {ר} עֲנָת, {ס} בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; {ס} וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת--יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. {ס} ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, {ר} חָדֵלּוּ-- {ס} עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל (שם, ה',י')

הרלב"ג סבר כי ימי השופט שמגר בן ענת נכללים בתקופה של עשרים שנה בה נלחץ עם ישראל על-ידי העם הפלישתי תחת יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא שצבאם מנה שש מאות כלי רכב ברזל.

מאיזה שבט היה

יש להניח משבטים שהיה להם מגע עם הפלישתים. ההשערה נוטה לכיוון שבט שמעון.

הרב יצחק לוי הזרחי כתב

	שמגר אם הי' משבט שמעון ואם הי' שופט אמיתי ג. וראה זאת מצאתי במדרש תהלים (בובר) מזמור צ ד"ה [ג] [תפלה למשה]: "אמר ר' יודן [התרצן במדרשים הנ"ל. המעתיק] לא הועמד שופט משמעון, כיוצא בדבר אתה אומר ואחריו היה שמגר בן ענת (שופטים ג, לא), לא הועמד מלך, כיוצא בדבר אתה אומר מלך זמרי שבעת ימים בתרצה (מלכים-א טז, טו)"3. - לפ"ז מובן שזמרי שהי' מלך לא נקרא שופט (דלא כנ"ל). - מכאן יוצא ג"כ ששמגר הי' משמעון, והוא הי' שופט ממש לגדרים הנ"ל. וא"כ שוב יש להקשות למה אמר רש"י שלא מצא מפורש משמעון? ושתי תשובות בדבר: מוכרח שגם הוא הי' לזמן קצר מאוד, למדרש תהלים הנ"ל שלא נקרא שהי' שופט. אלא, דלא נתפרש כמה. וכשנעיין בפרש"י עה"פ (שופטים יא, כו) "שלש מאות שנה - משכבשו את הארץ בימי יהושע עד יפתח מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה אם שני השעבוד של כל עובדי כוכבים נמנים בתוך ימי השופט אם לאו שנינו בסדר עולם יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה ואין לו מקרא ממי ללמוד עתניאל ארבעי' שנה ושני שעבוד של כושן רשעתים בכללם אחריו אהוד שמונים שנה י"ח שני' שעבוד של עגלון בתוכם הרי קמ"ח שנה דבורה מ' שנה ושני שעבוד יבין בתוכה הרי קפ"ח כו' הרי שלש מאות" - נראה שלא מנה שום זמן לשמגר שהי' בתחלת זמנה של דבורה (כי הי' לאחר אהוד. א"כ הי' ג"כ בשנות שעבודו של יבין).ולכאורה ניתן הי' להקשות מה לנו לידע שהי' שופט בשם שמגר, וגם בשירת דבורה נאמר (שופטים ה, ו) "בימי שמגר בן ענת גו'" כאילו הי' זמן מסויים?! וראיתי לתרץ מהמשך הכתוב "חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות. חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה גו'. ופרש"י: חדלו ארחות - היו יראים ישראל לצאת לדרכם מפני הע"ג והיו הולכים דרך עקלתון בהחבא. חדלו פרזון - ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני הע"ג ונאספו אל ערי המבצר. שלפ"ז י"ל שאכן הי' זמן מסויים, אלא דלא הי' שופט באמת, כי לא הושיע בנ"י כ"כ מהאויבים, עד שבאת דבורה וברק והיו לעזר ולמושיע. עדמ"ש לעיל - דלפום ריהטא לא מצאתי איפה נאמר בכתוב שהי' שמגר משבט שמעון. שלפ"ז י"ל, שרש"י נתכוון לומר שלא מצא מפורש בכתוב שהי' שופט משמעון. ובמ"א אבאר עוד. נראה משבט שמעון חלק מערי שמעון היו מול פלישתים למה סיכם את פועלו בפסןק אחג היה טפל לאהוד לפחות שיזכירו מאיזה שבט הוא חזל

• המקור

אולי היה כהן ?

הקטע הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
לפי ספרי הכרונולגיות סדר הדורות, צמח דוד וסדר עולם היה שמגר כהן. האברבנאל סבור כי התיאור בן ענת מראה על מוצאתו מהעיר ענתות אשר הייתה עיר של כהנים מבני איתמר הכהן.

מקור שמו של שמגר בן-ענת

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
שמו של שמגר בן-ענת אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא אזכור האלילה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו. זאת ועוד, השם "שמגר" נדיר מאוד בשאר המקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצדה של יעל אשת הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים, ובהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

• יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
• יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם "שמגר" איננו שמי כלל.

• על פי אטימולוגיה של השפה המצרית יש הקובעים כי "שמגר" הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל ל"נווד", "זר" או "קבצן" (s’m3). התעתיק למילה העברית הנו "גר".
• תאוריה נוספת היא כי שמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי Simgiari, הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות Simiegi הידוע מתעודות שמצאו בחתושש, בירת ממלכת החתים, ומהיסוד ari השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמית.
• מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החיתים – וגורס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גרסה פונטית של השם Sangara - שמו של אחד ממלכי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
• יש המתייחסים לשם שמגר כאל שם מצרי מבני שבט Hanean שנזכרו בכתבי העיר מארי אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
• אפשרות נוספת, ואחרונה, הינה שההשפעה החזקה של החורים והחיתים, באותה תקופה, על ארץ כנען גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף "בן-ענת" נמצא חרות אף על ראשי חצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-חד'ר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן איפוא לשער כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען.

• אותיות ומילות השם שמ-גר הם אותיות השם גר-שם, שם המוזכר אצל בני לוי, כגון בנו של משה.

סיכום המרצה