תמצית השיעור:למגילת אסתר יש תרגומים אחדים בארמית, מן הסתם, היות והשפה הייתה המקובלת באותה עת. תוכן התרגומים מעשיר את הידע שלנו על מעשי מרדכי היהודי ואסתר המלכה; המלך אחשורוש ציווה על המשתתפים בסעודה להשתמש בכלי הזהב מבית המקדש, אך אלו נהפכו מזהב לעופרת; אילן היוחסין של מרדכי היהודי מגדיר את הקשר בינו לבין המעשי מלכים דוד ושלמה,מלבד היותו צאצא של שאול המלך;לעומתן, אילן היוחסין של המן מוצג באופן היתולי;
לתשומת לב הקורא
|
על תרגומי מגילת אסתר לארמית[]
תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים (הקרויים "תרגום ראשון" ו"תרגום שני") הכוללים, בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב. זמן ומקום חיבורם אינו ידוע, אך הוא מאוחר לתרגום יונתן, שלא תרגם את המגילות. רב האי גאון (המאה ה-10) מעיד על קיומם של לפחות שני תרגומים לאסתר, כלומר זמן חיבור התרגומים הוא בין המאה ה-5 ל-10. התרגום אינו מכיר את האסלאם ולפיכך ככל הנראה קדום לעליית האסלאם במאה השביעית.התרגום השני נוצר ככל הנראה במאה ה-8. ראו עוד פרטים מטה (הויקיפדיה העברית)
על הכלים במשתה המלך אחשורוש[]
- תוספת מידע: איך נהפך זהב לעופרת ונמנע חילול כלי המקדש; בסעודה היה גם מבחר כוסות ויינות;
וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים Esther 1:7
שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד Esther 1:7
הַמֶּלֶךְ Esther 1:7
Targum TgEsth1: (מקביל לתרגום לארמית במקראות גדולות - הוצאת כתר אוניברסיטת בר אילן)
ופקד לאשקיותהון במאני דהבא די בבית מקדשא דאייתי נבוכדנאצר רשיעא מן ירושלם ומניא אחרניתא דהוו ליה למלכא אחשורוש תמן הוו מחלפן בדמותיהון הי כאבר ומן קדם מאני בית מקדשא אישתניאו והוו שתן חמר עסיס דחזי למישתי למלכא דסגי ריחיה ובסים טעמיה ולא בחסרונא אילהין כמיסת ידא דמלכא
(תרגום פורטל הדף היומי) - ופקד לאשקיותהון (להשקותם) בכֵּלִים זָהָב אֲשֶׁר בבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שהֵבִיא נבוכדנאצר רָשָׁע מן ירושלם ומוֹנָה אחרניתא (יחד עם כלים אחרים) שהָיוּ לוֹ למֶלֶךְ אחשורוש שָׁם הָיוּ מחלפן בדמותיהון אֵיזֶה כאבר (החליף אותן בכלים מעופרת) ומִלִּפְנֵי כֵּלִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אישתניאו והָיוּ שתן יַיִן עסיס שרָאוּי לִשְׁתּוֹת למֶלֶךְ שלֵךְ רֵיחוֹ וטָעִים יִטְעָמֶנּוּ ולא בחסרונא אילהין כמיסת יָד שמֶלֶךְ
Targum TgEsth3:
ופקד לאשקיותהון במאני דהבא ומניא ממניא אשתניו והוו שתן חמר דחזי למשתי למלכא כמיסת ידא דמלכא
(כנ"ל) - ופקד לאשקיותהון בכֵּלִים זָהָב ומוֹנָה ממוֹנָה אשתניו והָיוּ שתן יַיִן שרָאוּי לשְׁתִיָּה למֶלֶךְ כמיסת יָד שמֶלֶךְ~
תרגום פשוט ללא תוספת מידע
Targum TgEsth2:(מקביל לתרגום שני לארמית במקראות גדולות - הוצאת כתר אוניברסיטת בר אילן)
וְשָׁתַיִין בְּמָנֵי דְּדַהבָּא וּבכָסֵי דְּדַהבָּא שָׁתֵי בְכַספָּא לָא הֲוָה תָנֵי וְשָׁתֵי בֵיהּ תּוּב אֵלָא מְעַיְילָן לְהַהוּא כָסָא וּמַפְּקִין אֻחרִינָא וְהָוַון תַּמָן קוּמקוּמֵי וְכָסֵי דְּלָא הָוַון דָּמַיִין לַהֲדַדֵי מַטוּל דְּכַתִיב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים מָנֵי מִן מָנֵי מְשַׁנְיָין אֵלָא כַּד הֲווֹ מַפְּקִין לְהוּ מָנֵי דְבֵית מַקדְּשָׁא וּמָזְגִין בְּהוֹן אִינוּן אוּמֵי עָלְמָא הֲוָה מִשׁתַּנֵי זִיוָתְהוֹן וּמַטוּל כֵּן כַּתִיב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְחַמרָא דְמַלכָּא הֲוָה רָב מִן שְׁתוֹי וּמַטוּל דַּהֲוָה רָב מִן שְׁתוֹי מַטוּל דַּהֲוָה מַשׁאֵיל לֵיהּ לְגֻברָא בַּר כַּמָה שְׁנִין אַתּ וַהֲוָה אָמַר לֵיהּ בַּר אַרבְּעִין שְׁנִין וַהֲוָה מַשׁקֵי לֵיהּ חַמרָא בַר אַרבְּעִין שְׁנִין וְדִכוָתֵיהּ דְּכָל גֻּברָא וְגֻברָא מַטוּל דְּכֵן כַּתִיב וְיֵין מַלכוּת רָב
(כנ"ל) - ותיין מְנֵה שֶׁהֲרֵי במְכַסֶּה שֶׁהֲרֵי תי בכּוֹס לֹא הָיָה שונה ותי בֵּית ב אלא מהַכְנִיסֵנִי לההא כּוֹס מקין אַחֵר והוון מן שלִפְנֵי ומְכַסֶּה לֹא הוון מיין זֶה לָזֶה מטל כָּתוּב וכלים מלים יָשֵׁן מְנֵה מן מְנֵה מניין אלא ד הו מקין לָהּ מְנֵה דבית מקא (קצור של קאים ובא לפני בינוני לחזוק) מזגין הן אינן אמי עוֹלָם הָיָה מְנֵה זיותהן מטל ן שֵׁב וכלים מלים יָשֵׁן וחֲמוֹר שמָלֵא הָיָה רב מן תי מטל הָיָה רב מן תי מטל הָיָה מאיל לִי לאִישׁ ר מה נין א והָיָה אָמַר לִי ר ארעין נין והָיָה מקי לִי חֲמוֹר בֵּן ארעין נין ודכותי כל בֵּן בָּרָא ואִישׁ מטל כן שֵׁב ויין אַתָּה מוֹלֵךְ רב
פרקי דרי אליעזר
אמר ר' תחנא, בא וראה עשרו של אחשורוש שהיה עשיר מכל מלכי מדי ופרס ועליו הכתוב אומ' והרביעי יעשיר עושר גדול ומה היה עשרו של אחשורוש שהעמיד מטות זהב וכסף ברחוב העיר להראות לכל העמים עשרו שנ' מטות זהב וכסף וכל כלי תשמישיו של אחשורוש לא היו בכלי כסף אלא בכלי זהב והביא כלי בית המקדש וכלי ביתו כלן היו משתנין ונעשין כעופרת שנ' וכלים מכלים שונים (מ"ט,ט')
מדרש לקח טוב על אסתר
ס"א וכלים מכלים שונים. מי שהיה שותה בכוס אחד לא היה שותה בו עוד, אלא מכניסין אותו לחדר ומוציאין לו כוס אחר (א,ז'):
מדרש אבא גוריון[]
(פרשה א')
היוחסין של מרדכי היהודי[]
תוספת מידע: המדרש מצביע על איש בשם "שמעי" שהיה בימי דוד ושלמה. דוד המלך ציווה לבנו שלא להרגו היות וצפה שצאצאיו יהיו מרדכי היהודי ואסתר נמלכה; התרגום מציג את אילן היוחסין מרדכי היהודי עד יעקב אבינו;
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה Esther 2:5
וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי Esther 2:5
בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי׃ Esther 2:5
Targum TgEsth1:
גבר חסידא ומצלי קדם אלהיה על עמיה הוה בשושן בירנתא ושמיה מתקרי מרדכי על דהוה מתיל למרא דכיא בר יאיר בר שמעי בר קיש גברא דמשבטא דבנימין הוא שמעי דאקל לדוד ובעא יואב למקטליה ולא שבקיה על דאסתכל ברוח נבואה וחזא דאיטימוסין מרדכי ואסתר פריקיא למיפק מיניה וכדו פסק שמעי מלמילד פקיד דוד לשלמה בריה למקטל יתיה
(תרגום פורטל הדף היומי)
גָּבַר חָסִיד ומִתְפַּלֵּל קָדַם אֱלֹהָיו על עִמּוֹ הָיָה בשושן בירנתא ושְׁמוֹ נִקְרָא מרדכי על שהָיָה מָשׁוּל (=נמשל) לאֲדוֹנֶיהָ דכיא בֵּן יאיר בֵּן שָׁמַעְתִּי בֵּן זָקֵן אִישׁ דמשבטא דבנימין הוּא שָׁמַעְתִּי דאקל לדוד ושָׁאַל יואב לַהֲרֹג אוֹתוֹ ולא הַנִּיחִיהוּ על שהִסְתַּכֵּל (צווי) ברוח נבואה ורָאָה דאיטימוסין מרדכי ואסתר פריקיא לָצֵאת מִמֶּנּוּ וכְּבָר פָּסַק שָׁמַעְתִּי מללדת כָּנוּס דוד לשלמה בְּנוֹ ללַהֲרֹג אוֹתוֹ
Targum TgEsth3:
גבר חסידא ומצלי קדם אלהה על עמיה הוה בשושן בירנתא ושמיה מתקרי מרדכי בר יאיר בר שמעי בר קיש גברא דמן שבטא דבנימין
(כנ"ל) גָּבַר חָסִיד ומִתְפַּלֵּל קָדַם אלהה על עִמּוֹ הָיָה בשושן בירנתא ושְׁמוֹ נִקְרָא מרדכי בֵּן יאיר בֵּן שָׁמַעְתִּי בֵּן זָקֵן אִישׁ דמן שֵׁבֶט דבנימין
Targum TgEsth2:
גברא יהודאה הוה בשושן בירתא ושמי׳ מרדכי ולמא אתקרי שמיה גברא יהודאה אלא דחיל מן חטאה דעילוי אתנבי דוד ואמ׳ היומא הדין ימות גברא בישר׳ ומן הוא גברא דין הוא גברא מרדכי בר יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענה בר אלה בר מפיבשת בר יהונתן בר שאול בר קיש בר אביאל בר צרור בר בכורת בר אפרח בר שחרית בר עזיה בר שישק בר מיכאל בר אליאל בר עמיהוד בר שפטיה בר פתואל בר פיתון בר מלוך בר יכובעל בר ירוחם בר חנניה בר זבדי בר אליפעל בר שמרי בר זבדיה בר מרימות בר חושים בר שחורה בר גזה בר בלע בר בנימן בריה דיעקב בוכרא דאתקרי שמי׳ ישר׳ ומה חמא מרדכי דאתקרי בר שמעי אקיל שמעי לדוד מלכא דישר׳ וא׳ לדוד מלכא פוק לך גברא רשיעא וגברא דחייב קטול אתעני״מתעני#1#״ אבישי בר צרויה וא׳ לדוד אזיל ואיסב רישיה דשמעי מיני׳ איסתכל דוד מלכא בנבואתיה וחמא דמרדכי עתיד דקאים מיניה וכד חמא דוד מלכא פקיד לשלמה בריה ואמ׳ לשלמה בריה תא בשעתא דיפסוק שמעי מן בניא
קטול יתיה ויזכי דייתי לעלמא דאתי ומטול דקאים ברא צדיקא דעל ידוי אתעבידו ניסין וגבורן לישר׳ בארבע גלותה׳ והוא מרדכי מירא דכיא בר יאיר בר שמ׳ בר קיש מן שבטא דבנימן ושמעי הוה חייב דיתקטיל בדינא כמה דכתיב באורית׳ דמשה דיינא דקשט׳ לא תצער ורבא דבעמך לא תלוט והוא אקיל לדוד מלכא דישר׳ וחס עלוי דויד דלא למקטול יתיה דחמא דקיימין מיניה הני תרין צדיקיא ומתפרקין על ידיהון דבית ישר׳
(כנ"ל) - אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בשושן חָרִיץ קָטָן ושֵׁמוֹת מרדכי ולמא אתקרי שְׁמוֹ אִישׁ יְהוּדִי אלא פּוֹחֵד מן חַטָּא (=חוטא) שעַל אתנבי דוד ואמ היוֹם זֶה ימות אִישׁ בישר ומן הוּא אִישׁ זֶה הוּא אִישׁ מרדכי בֵּן יאיר בֵּן שָׁמַעְתִּי בֵּן שידוע בֵּן בעוֹנֶה בֵּן על לָהּ בֵּן מפיבשת בֵּן יהונתן בֵּן שָׁאֲלוּ בֵּן זָקֵן בֵּן אביאל בֵּן צרור בֵּן בכורת בֵּן הַפְרַח (צווי) בֵּן שחרית בֵּן עזיה בֵּן שישק בֵּן מיכאל בֵּן אליאל בֵּן עמיהוד בֵּן שפטיה בֵּן פתואל בֵּן פיתון בֵּן מלוך בֵּן יכובעל בֵּן ירוחם בֵּן חנניה בֵּן זבדי בֵּן אליפעל בֵּן שאֲדוֹנִי בֵּן זבדיה בֵּן מרימות בֵּן חושים בֵּן שחורה בֵּן גזה בֵּן בָּלַע בֵּן בנימן בְּנוֹ דיעקב בְּכוֹר דאתקרי שֵׁמוֹת ישר ומה צְנוֹן מרדכי דאתקרי בֵּן שָׁמַעְתִּי על קַל שָׁמַעְתִּי לדוד מֶלֶךְ דישר וא לדוד מֶלֶךְ צֵא לְךָ אִישׁ רָשָׁע ואִישׁ שחִיֵּב הֲרֹג אתענימתעני על רָעִים בֵּן צרויה וא לדוד הוֹלֵךְ ואיסב רֹאשׁוֹ ששָׁמַעְתִּי מִמֶּנִּי הִסְתַּכֵּל דוד מֶלֶךְ בנְבוּאָתוֹ וצְנוֹן דמרדכי עתיד שעוֹמֵד מִמֶּנּוּ וכַּאֲשֶׁר צְנוֹן דוד מֶלֶךְ כָּנוּס לשלמה בְּנוֹ ואמ לשלמה בְּנוֹ בּוֹא בשָׁעָה דיפסוק שָׁמַעְתִּי מן הַבָּנִים הֲרֹג אוֹתוֹ ויזכי שיָבוֹא להָעוֹלָם הַבָּא ומטול שעוֹמֵד בֵּן צַדִּיק שעל ידוי על תעשו ניסין וגבורן לישר בארבע גלותה והוּא מרדכי מור (=בֹּשם) נקי בֵּן יאיר בֵּן שָׁם (=העריך) בֵּן זָקֵן מן שֵׁבֶט דבנימן ושָׁמַעְתִּי הָיָה חִיֵּב דיתקטיל בדִּין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב באורית דמשה דַּיָּן דקשט לֹא תצער ורבא דבעמך לֹא תלוט והוּא על קַל לדוד מֶלֶךְ דישר וחָס עלוי דויד שלֹא למקטול אוֹתוֹ שצְנוֹן שעוֹמְדִים מִמֶּנּוּ אֵלּוּ שְׁנַיִם צַדִּיקִים ומתפרקין על ידיהון דבית ישר
על מוצאו של המן הרשע[]
תוספת מידע:התרגום מציג את "אילן היוחסין" של המן הרשע בסגנון היתולי (Targum TgEsth2:);
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ Esther 3:1
אֲחַשְׁוֵרושׁ אֶת־הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא Esther 3:1
הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם Esther 3:1
אֶת־כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים אֲשֶׁר Esther 3:1
אִתּוֹ׃ Esther 3:1
Targum TgEsth1:
בתר פיתגמיא האילין עאלת מדת דינא קדם רבון כל עלמא וכן אמרת הלא המן רשיעא נחית וסליק מן שושן לירושלם לבטלא בנין בית מקדשא והא כען רבי מלכא אחשורוש ית המן בר המדתא דמזרעית אגג בר עמלק רשיעא ומנייה רב על כולא ותקין ית כורסיה מעילוי כל רברבניא דעימיה עני מארי עלמא וכן אמר לא ניחא קדמי לשיצאותיה מן עלמא דעד כדו לא אישתמודע בעלמא פסוקי מיניה עד דיתרברב וישתמודע לכל עממיא ומן בתר כן אתפרע מיניה על כל עקתין דעבד איהו ואבהתוהי לעמא בית ישראל
(תרגום פורטל הדף היומי) - אַחַר פיתגמיא האֵלּוּ עאלת מדת דִּין קָדַם רבון כל עוֹלָם וכן אָמַרְתָּ הֲלא המן רָשָׁע יָרַד ועָלָה מן שושן לירושלם לבּוֹטֶלֶת בָּנִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ והֲרֵי כען רבי מֶלֶךְ אחשורוש אֶת המן בֵּן המדתא דמזרעית אגג בֵּן עמלק רָשָׁע ומִנָּהוּ רב על הַכֹּל ותיקן אֶת כורסיה מעַל כל רברבניא דעימיה עוֹנֶה מאֲרִי עוֹלָם וכן אָמַר לֹא בְּנַחַת לְפָנַי לשיצאותיה מן עוֹלָם דעד כְּבָר לֹא אישתמודע בעוֹלָם פְּסוּקִים מִמֶּנּוּ עד דיתרברב וישתמודע לכל הָעֲמָמִים ומן אַחַר כן אתפרע מִמֶּנּוּ על כל עקתין שעָשָֹה הוּא ואבהתוהי לעַם באֶת ישראל
Targum TgEsth3:
בתר פתגמיא האילן רבי מלכא אחשורוש ית המן בר המדתא די מזרעית אגג בר עמלק ומניה רב על כולא ותקין ית כרסיה מעלוי כל רברבניא די עמיה
(כנ"ל) - אַחַר פתגמיא האילן רבי מֶלֶךְ אחשורוש אֶת המן בֵּן המדתא אֲשֶׁר מזרעית אגג בֵּן עמלק וכֵּלָיו רב על הַכֹּל ותיקן אֶת כְּרֵסוֹ מעלוי כל רברבניא אֲשֶׁר עִמּוֹ
Targum TgEsth2:
בתר פתגמיא האלין רבי מלכא אחש׳ ית המן בר המדתא אגגיא בר כדא בר כוזא בר אליפילוט בר דיוס בר דיוסיס בר פרוס בר מעדן בר בלעקן בר אנתימירוס בר הדרוס בר שגר בר נגר בר פרמשתא בר ויזתא בר עמלק בר דלחינתיה דאליפז בוכריה דעשו ורבי יתיה ונטיל יתיה ושוי ית כרסייה לעיל מכל רברבנוי ועבדוי
(כנ"ל) - אַחַר פתגמיא האלין רבי מֶלֶךְ על חָשַׁשׁ אֶת המן בֵּן המדתא אגגיא בֵּן כַּד בֵּן כַּד קָטָן (למים או ליין) בֵּן אליפילוט בֵּן דיוס בֵּן דיוסיס בֵּן חֵלֶק בֵּן מעדן בֵּן בלעקן בֵּן אנתימירוס בֵּן הדרוס בֵּן הִסִּיק (תנור) בֵּן נגר בֵּן פרמשתא בֵּן ויזתא בֵּן עמלק בֵּן דלחינתיה דאליפז בוכריה דעשו ורבי אוֹתוֹ ונוֹטֵל אוֹתוֹ ושָׁוֶה אֶת כרסייה לְמַעְלָה מכל רברבנוי ועבדוי
מאפייני התרגומים[]
שני התרגומים כוללים בנוסף לתרגום גוף הטקסט העברי גם תוספות אגדיות, אך אלו המופיעות בתרגום השני ארוכות ומפורטות הרבה יותר (חלקן מופיעות גם במדרש אבא גוריון, עד כדי הפיכתו למדרש או מקרא משוכתב ולא לתרגום.
התרגומים מוזכרים בתשובת אחרון גאוני בבל,רב האי גאון (המאות ה-10 וה-11):
- "תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר. אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות. ולא עוד אלא שיש כאן בבבל תרגום אסתר כמה גונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחר אין בו".
כך, לדוגמה, מספר התרגום השני בהמשך לפסוק ב' בפרק א', אגדה ארוכה על כיסא המלכות של אחשוורוש, שיוצר במקורו על ידי חירם מלך צור עבור שלמה המלך ומשם מפליג לשיר שבח לשלמה. לאחר השיר מובא תיאור מפורט של כיסא המלכות על כל מדרגותיו, קישוטיו והידוריו וכן תיאור גלגוליו לאחר שנלקח כשלל מירושלים בידי שישק עד שהגיע לפרס.
המסורות שנוספו לתרגום השני מוכרות מהמדרשים, אולם חלק קטן מהם הגיע ככל הנראה ממסורות שהתקיימו בעל פה ואף ממסורות מוסלמיות.
תרגום לעברית של התרגום השני נקרא "פתשגן הכתב" ומודפס במקראות גדולות.