שכונת הגורג'ים

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מיקום השכונה

השכונות "קריה נאמנה" ("בתי ניסן ב"ק") ואשל אברהם ברחוב הנביאים
, מפת ירושלים שנות ה-30 של המאה ה-20

דעתו של אליעזר בן-יהודה על יושבי אשל אברהם, הצבי 1909

שכונת הגורג'ים או אשל אברהם הייתה שכונה בירושלים ליד שער שכם שנוסדה על ידי יהודים גאורגים שנקראו בפי העות'מאנים בטורקית עות'מאנית, גוּרג'ים.

עם הקמתה נקראה השכונה בשם אשל-אברהם, אולם שם זה לא נקלט וקראו לה בשם תושביה שכונת הגורג'ים או שכונת בתי גורג'ים או בשם בתי ניסן ב"ק, כשם השכונה הסמוכה.

השכונה נוסדה בשנת 1892/1893 על ידי עולים מעליית הגורג'ים, שהחלה כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. העולים היו ברובם משפחות אמידות, בני ערים, שעסקו דורות בעיקר בסחר התבואה, היין והתבלין. ההתיישבות בירושלים הייתה יעדם הראשון של העולים. העולים התיישבו בכל רחבי העיר, בנו בתי כנסת ליהודי גאורגיה וקיימו חיי קהילה. משה מונטיפיורי אף מזכיר, בשנת 1855, כי בין 19 הכוללים בירושלים נמנה גם כולל גורג'יסטן.

הקרקע שעליה הוקמה השכונה כמו גם שכונת הקווקזים, "בית שמואל", ושכונת "עיר הצדק" ליהודי סוריה ועיראק, היה של ניסן בן ישראל שהקים את השכונה השמינית מחוץ לחומות, שכונת "קריה נאמנה". השכונה כללה כ-100 בתים. הם הקימו מסגרת ארגונית נפרדת בסמכותו של החכם באשי, והקימו בית כנסת, ישיבה, תלמוד תורה, בית עלמין.

מאורעות תרפ"ט החלו ביום שישי 23 באוגוסט 1929 עם סיום דרשת יום השישי בהר הבית, כשהמון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער - שכונת הגורג'ים וקריה נאמנה. שבעה יהודים נהרגו בשכונות אלה, ביניהן חנה סלנשווילי שנהרגה בעודה מחזיקה את בנה שמואל, שנפצע קשה. בתי השכונה ובית הכנסת של השכונה נהרסו ונשרפו. לאחר מאורעות אלה נמלטו דיירי השכונה אל רבעים אחרים של העיר או עזבו את ירושלים (חנה הלנה כהן תון (1957), העדות בישראל, עמ' 110). בשנים האחרונות חודשה ההתיישבות היהודית באזור שער שכם (מדרשת ראשית ירושלים תשס"ז חסידים עם טוריא)

על שכונות שנעלמו ועל שכונות שנתחלפו בירושלים

מאת: ד”ר שמואל בהט - 12 נובמבר 2020 באמצעות יד יצחק בן צבי צילומים נבחרים

בין הענפים יש לוחית מגן דוד - אולי שריד לשכונה

בית ששרד מהשכונה - ראו את המזוזה

קישורים חיצוניים

• גרשון בן-אורן, "מונטיפיורי ויהודי גרוזיה", פעמים 20 (סתיו תשנ"ד), עמ' 76-69. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב
• יצחק דוד, יהדות גאורגיה וארץ-ישראל
• זאב וילנאי (1970), ירושלים בירת ישראל, עמ' 165, הפרק אשל-אברהם
• ד"ר יאיר פז, "אשל אברהם בירושלים", בתוך: עת־מול 191, שבט תשס"ז, ינואר 2007
• ירושלים יום-יום, התיישבות יהודים גורז'ים, דואר היום, 21 במאי 1925
• שפי גבאי, גורג'ים - ארבעה דורות בישראל, "דבר"