שבע דנחמתא

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
שבע דנחמתא (או שב דנחמתא בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'. על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).

השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

ההפטרות

• "נחמו" (ישעיה מ', א'-כ"ו) - לפרשת ואתחנן.
• "ותאמר ציון" (ישעיה מ"ט, י"ד עד נ"א, ג') - לפרשת עקב.
• "עניה סוערה" (ישעיה נ"ד, י"א עד נ"ה, ה') - לפרשת ראה.
• "אנכי" (ישעיה נ"א, י"ב עד נ"ב, י"ב) - לפרשת שופטים.
• "רני עקרה" (ישעיה נ"ד, א'-י') - לפרשת כי תצא.
• "קומי אורי" (ישעיה ס', א'-כ"ב) - לפרשת כי תבוא.
• "שוש אשיש" (ישעיה ס"א, י' עד ס"ג, ט') - לפרשת ניצבים.

קישורים חיצוניים

• "קול קורא במדבר" - לקראת שבת נחמו, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• תעניות ציבור,באתר "חג שמח"