לפי המסורת, יום פטירתו של משה רבינו היה ז' באדר תפ"ח (2488 לבריאת העולם לפי המסורת). אותו יום היה גם יום הולדתו . וכך נכתב בתוספתא למסכת סוטה
|
*ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר (דברים לא) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומה ת"ל היום מלמד שהיום מלאו שנותיו ד"א מה ת"ל היום מלמד שהן מאה ועשרים שנה מכוונות מיום ליום ד"א מה ת"ל היום מלמד שהקב"ה משלים שנותן של צדיקים ברצון ובשמחה שנאמר (שמות כג) את מספר ימיך אמלא
|
|
באוצר מדרשים הובא תיאור יום מיתתו של משה רבינו. מבת קול נודע לו "שאין לך חיים בעולם כי אם היום הזה בלבד". ובכן מה עשה באותו יום:
- אמר ר' חלבו: באותו יום כתב י"ג תורות, ספר תורה לכל שבט ושבט. אחר-כך קרא לכל שבט ושבט, הניח את ספר התורה בארון, אנשים לבד ונשים לבד, ואמר להם:"היזהרו בכבוד התורה והמצוות.
- א"ר יאשיה: באותה שעה עשה משה ליהושע כבוד גדול ופאר רב והיה כרוז יוצא מלפניו בכל מחנה ישראל ואומר:"בואו ושמעו דברי הנביא החדש שיקום עלינו היום". אחר-כך הביא כיסא של זהב ועטרה של מרגליות וכובע של מלכות ולבוש ארגמן והלביש בהם את יהושע. ואחר-כך יהושע דרש בפני בני ישראל ובפני משה רבו. (באגדה הובא תוכן הדרשה)
- חמש שעות אחרונות - משה ויהושע דרשו בפני העם: משה קורא ויהושע מפרש מקרא וכאשר יהושע היה קורא, משה היה מפרש "ולא היה עליהם חלוקה זה על זה"
- ארבע שעות אחרונות - הראו הקב"ה את הארץ (ארץישראל) ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה ונתן כח בעיניו כדי שיראה את כולה.
- שלוש שעות אחרונות- משה בקש להשאר בעבר הירדן עם שבטי ראובן וגד. הקב"ה לא הסכים, הרי לא תוכל לעלות לרגל ומה יגידו על כך בני ישראל.
- שעתיים אחרונות - סמאל ראש לשטנים ציפה למשה, ענה לו מיכאל שר ישראל: נפלתי במשה וקמתי בגדולתו של יהושע ובעתיד, לאחר חורבן בית ראשון ושני "ה' אור לי" - בימות המשיח - וכך עברה עוד שעה.
- שעה אחרונה- א"ל: רבש"ע, הנה אותר ואפרח כעוף פורח בד' רוחות השמים, ומלקו מזונותיו על הארץ ושותה מים מהנהרות ובערב חוזר אל קינו. ציוה הקב"ה על יהושע:"טול מקל והך על קודקוד של הממאן לשמוע . התחיל משה לברך כל שבט ושבט בפני עצמו.
- חצי שעה אחרונה - כיוןן שרא מידת הרחמים ותשועות גדולות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות לישראלעמד וברכם לשלום ונתן קולו ובכה וגם בני ישראל בכו ןזעקו זעקה גדולה ומרה.
- רגע וחצי אחרונים - נטל מגילה כתב עליה את השם המפורש וספר ישר ומסרה ליהושע וכך סיים את כתיבת התורה.
לפי 'אוצר מדרשים' במהדורה מקוונת: כרך א', כרך ב', באתר Hebrew Books עמ' 364-368
"משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי"[]
שיעורו של הרב מוטי אלון על ז' אדר משה רבנו ובחינת משה דרך מסכת אבות
נלמד ממסכת אבות: ביום הפטירה נוצר היום שבו יחל הניצוץ היהודי. המן הרשע סבר כי ביום זב ניתן לפגוע בעם ישראל ולא ידע שזה היום שהוא נולד. זה היום בו נולד משה רבינו אצל כל אחד. ביום זה נחל להיות "ירא שמים" (לפי האדמו"ר הזקן) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך (למה לא ממך- כלומר ממשהו שיש בך - ממשה רבינו הנמצא אתך) כי אם ליראה אטו יראת שמים מילתא זוטרתא (ברכות ל"ג) (האם זה הכל מה שנדרש מהאדם ? והתשובה לגבי משה רבינו התשובה היא כן)
|
|
* משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. אולי היה צריך לפתוח בזה את כל ששת סדרי משנה ! יש שלשלת אחרת:(לפי מסכת עירובין) אהרון הכהן, אלעזר ואיתמר, שבעים הזקנים ומהם לשבטי ישראל - ה"זקנים" של יהושע הם מתקופת השופטים |
|
מה החשיבות של המקום "הר סיני" ? הוא קבל מסיני, ההתחלה היא שכאשר בן 80 הגיע למדבר סיני וראה את הסנה בוער, הוא "מעמד סיני" הראשון. הביטוי של "שכינה" יחזור בסוף חמישה חמשי תורה, בברכת יוסף, יהושע בן נון הוא משבט אפרים "וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה". משה ויהושע, שניהם- שולים נעלים מעל רגליהם - כי המקום קדוש - מכאן בבית המקדש ישארו בלי נעלים - רעיון הנעלים - מבדיל ביני לבין הקרקע. הנעל הוא דבר אנושי, לחי אין נעל, צרך הפרדה, באדמת קודש אין לו צורך ! (הדקה 32:00)