Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Rail way statiom ramle 1904

תחנת הרכבת לירושלים בימי התורכים

רמלה היא במרכז השפלה הפנימית ובירת מחוז המרכז. היא העיר היחידה בארץ ישראל אשר נוסדה על-ידי הערבים בשנת 716. מייסדה היה החליף סולימאן אבן עבד אלמליך, מבית אומיה.ושימשה שימשה כעיר הבירה של ארץ ישראל בתקופה הערבית

מקור שם העיר הוא רמל, בערבית חול, מכיוון שנבנתה על חולות.

במלחמת העצמאות נטשו רוב ערביי העיר את רמלה והיא הפכה לאחד הערים המרכזיות שקלטה עליה.

ברמלה בית הקברות הצבאי הגדול בארץ ישראל לחיילי האימפריה הבריטית שנהרגו במלחמת העולם הראשונה, בימי המנדט הבריטי ובמלחמת העולם השנייה.

גאולוגיה[]

A ramle aftrr reidat hadama

ברמלה לאחר רעידת האדמה, 7.1927 [106_0309] אוסף דוד אפללו המקור: ארכיון התמונות לתולדות ארץ ישראל, ירושלים וקהילות ישראל במזרח, ע"ש שושנה ואשר הלוי.


מקור הפרק - הויקיפדיה העברית


הרכס עליו יושבת רמלה הוא חלק משטח נרחב של גבעות נמוכות, המשתרע עד אזור גבעת ברנר. גבעות אלה עשויות חול קוורץ שלוכד באמצעות תמיסות ברזליות המקנות לו צבע אדמדם – ומכאן כינוין, "גבעות החול האדום" או "גבעות החמרה". גבעות אלה הן מ"תצורת רחובות " והורבדו במהלך הפלייסטוקן. בתשתית הגבעות מצויים סלעי חוף שכוסו על ידי החול. העיר שוכנת על קו פעילות טקטוני המכונה "העתק רמלה". העתק פעיל זה נוצר בקו המגע בין הקצה המערבי של קמר יהודה – הצונח כאן לעומק רב – לבין המשקעים הפלייסטוקנים של מישור החוף. כיוונו של העתק רמלה הוא צפון-דרום והוא מצטלב עם מספר קווי פעילות סייסמית נוספים. נחל גזר, שכיוונו מדרום מזרח לצפון מערב, חתור לאורך אחד מקווים אלה. קוו זה נמשך במקביל ולמרגלות הרכס עליו בנויה רמלה וממנה עד יפו. לאורך קו זה זרם בעבר נחל קדום וכיום עובר במסלול נחל זה "כביש 44". העתק זה הוא האחראי ליצירת "ברך יפו", הגבעה הבולטת אל הים עליה הוקמה יפו העתיקה, צפונית לקו זה ובמקביל לו, נמצא העתק פעיל נוסף שראשיתו בעמק איילון וקצהו מצפון ליפו. לאורך העתק זה זורם נחל איילון וכיום עובר דרכו ה"כביש 1". לקווי פעילות אלה ניתן להוסיף קו נוסף משוער, העובר מערבית לרמלה בקו צריפין-ראשון לציון, ודרומית לעיר נמצא קו העתק נוסף, לאורכו זורם נחל שורק. קווים אלה הופכים את אזור רמלה לאזור רגיש מבחינה סיסמית. מאז נוסדה, נפגעה רמלה פעם אחר פעם ברעידות אדמה. קטלניות במיוחד היו הרעידות בשנים : 749, 1033-1034, 1068, 1546 ו-1927.

  • ראו להלן תיאור רעידת האדמה בעיר בשנת 1033

קרקעות[]

מקור הפרק - הויקיפדיה העברית

רמלה עצמה נבנתה על גבעות חול, שאינן טובות לחקלאות המסורתית של ארץ ישראל, אולם האזור סביבה מאפשר חקלאות בתנאים נוחים. מגוון הקרקעות סביבה והאקלים הנוח, אפשרו לגדל באזורה סל מוצרים עשיר ורב גוני. מצפון לרמלה נמצא עמק הפשט של נחל איילון, המכונה "עמק לוד". מדרום לה מצוי עמק פשט נוסף, קטן יותר, שנוצר על ידי נחל שורק. בעמקים אלה הורבדה קרקע סחף פורייה, עשירה בחומרים אורגניים ובמינרלים (אך גם בחרסיות). עמקים אלה מכונים "המישורים האלוביאליים של חוף פלשת". מדרום מזרח לרמלה נמצא עמק פורה נוסף, עמק איילון, שקרקעותיו דומות לאלה של עמק לוד ושל עמק שורק. ממזרח לעיר משתרעת שפלת רמלה-לוד. אלה הם המורדות המערביים של גבעות השפלה. הטופוגרפיה באזור כמעט שטוחה ומכוסה אף היא בקרקע סחף. הסיבה לכך היא הנחלים הרבים הזורמים באזור זה מדרום לצפון, נחלים הנאספים אל נחל איילון. בדרכם מרבידים הנחלים קרקע המכסה בדרך כלל את התשתית הגירית מתור האיאוקן – אם כי קיימים מחשופי סלע במספר מקומות. גם קרקע זו דומה באופייה לקרקע עמק הפשט. מזרחית לשפלת לוד-רמלה מתרוממות גבעות קירטון מתור הסנון. הקירטון מכוסה פעמים רבות בקרום נארי קשה, בעובי של 1-2 מטר. על מורדות הגבעות הללו התרוחחה קרקע מטיפוס רנדזינה ואילו בנחלים המכתרים אותן הצטברה קרקע סחף רבה. ממזרח לרצועת הסנון מופיע טור גבעות גירניות מתור הטורון, שהקרקע המתרוחחת מסלעיהן היא קרקע טרה רוסה פורייה למדי. העורף החקלאי של מרחב לוד-רמלה משתרע עד הרכס המערבי ביותר של הרי יהודה שסלעי הגיר שלו הופכים אף הם לקרקע פורייה למדי.

יהודים בעיר[]

מקור הפרק - הויקיפדיה העברית

יהודים ישבו ברמלה כנראה כבר מאז הקמתה, אולם עיקר הידיעות שבידינו אודותיהם הוא מן המחצית הראשונה של המאה ה-11. ניתן להעריך שהיו בעיר אז בערך כ-4,000 יהודים, והקהילה מילאה תפקיד מרכזי בחיי כלל היהודים בארץ. ראשיה קיימו קשרים עם רבי השלטון ועם קהילות אחרות בארץ ומחוצה לה, ובמיוחד עם זו בפוסטאט. יהודי רמלה התפרנסו ממגוון גדול של עיסוקים. מהכנסותיהם החזיקו בעיר ישיבה, בתי דין וכמה בתי כנסת, ואף תמכו בקהילת ירושלים והחזיקו בכספם חלק ניכר מפעילויות ישיבת גאון יעקב. ראשיה של ישיבה זו העדיפו, פעמים רבות, לגור ברמלה או לשהות בה במקום לשכון בירושלים. רמלה הייתה המקום בו פרצו וסערו המחלוקות על ראשות הישיבה שפלגו את יהודי הארץ וסביבתה במאה ה-11. גם ההסכמים שסיימו את המאבקים נחתמו ברמלה. מנהג ייחודי לרמלה היה לחגוג בה יום טוב שני של גלויות והיא הייתה היחידה בערי הארץ בה נחגג סוג זה של מועד. בין מנהיגי הקהילה היו כמה אישים מפורסמים ובהם רופאים ששמם יצא למרחוק. בצד הקהילה היהודית הרבנית, ישבה ברמלה קהילה קראית נכבדה. היא החזיקה כנראה בשלושה בתי כנסת, ובין אנשיה היו רופאים ובנקאים.

חאן אל פחאר[]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

המקום המשוער של החאן
גילי כהן בכתבה בעיתון הארץ ביום 21 אוקטובר 2011 סוקרת את מצבן העגום של העתיקות של העיר במאמרה העתיקות של רמלה קבורות תחת הררי זבל ומסכמת "במועצה לשימור אתרים מסבירים כי היעדר מודעות לנושא הוא שמוביל למצב הנוכחי; העירייה מסרה בתגובה שהיא מקדמת תכנית מתאר לעיר העתיקה"

היא הביאה לדוגמא:"חאן אל פחאר, [1] הממוקם בפאתי רמלה, משמש כיום כחצר האחורית של מסגרייה מקומית. הררי האשפה הוסיפו לו עוד כמה מטרים נוספים. למעשה, כל הקומה הראשונה של המקום ומרבית מהקומה השנייה קבורים תחת קילוגרמים רבים של זבל. את הקשתות היפות ואת האולם הגדול שהשתמר לחלוטין כמעט באורח פלאי, מעטרים היום רק מאות עטלפים.

"החלק ששרד בשלמותו במקום הזה הוא מזבלה כיום, למרות שמדובר באתר עתיקות מוכרז", אומר ד"ר שמעון גת, היסטוריון ומרצה ללימודי ארץ ישראל, שכתב את הדוקטורט שלו על העיר רמלה בימי הביניים. "כשאני התחלתי להסתובב כאן מפלס הקרקע היה נמוך בשני מטרים. אפשר היה להפוך את המקום הזה לפנינה של ממש".

ועוד - "בפאתי השוק העירוני ישנם לא מעט מבנים ישנים. השוק עבר אמנם קירוי בחודשים האחרונים, על מנת להגן על המבקרים מפני הגשם, אך זה מסתיר את הקומות העליונות של הבתים העתיקים. שני ארמונות מוסלמים, שהיו שייכים לעשיר מקומי ממשפחת אבו-אל הודא - וכוללים עיטורים מרשימים בחזית הבית - משמשים כיום כפח הזבל של חלק מהסוחרים. הצחנה והזבובים שמקיפים את המקום לא מזכירים את הבנייה הקלאסית מהתקופה העותמאנית.

וכן - "גם המתחם הארמני - שכונת מגורים מסוגרת, מוקפת חומה - עומד נטוש במרביתו. סמטאות צרות שיצאו מרחוב שפיק עדס נחסמו לתנועה, ובמקום הוצבו לוחות מתכת, שהפכו את המקומות לנסתרים מן העין.

ולסיכום - "ד"ר גת, שעתיקותיה של רמלה מוכרות לו היטב, מסתובב בעיר כאילו היה אחד מהתושבים המקומיים. אלמלא מצבם הדי-עגום של מרבית האתרים, הוא אומר, היה יכול להביא כמות גדולה בהרבה של קבוצות של תיירים ומטיילים אל רחבי העיר. "הפוטנציאל שיש לעיר הזאת פשוט הולך", מוסיף ג'ליל דביט, בן 29, תושב העיר ופעיל חברתי. "חבל על העיר העתיקה הזו".

מטמון זהב 1[]

Zahav

הזהב במוזאון

Zahaz2

הזהב במוזאון

מטמון זהב נדיר ובו 376 מטבעות זהב הועבר למוזיאון רמלה - 14/08/2008- ע"י: דוברות רמלה

המטמון נתגלה באקראי ב-1964. ראש עיריית רמלה יואל לביא: "מדובר בממצא חשוב ביותר והצבתו במוזיאון רמלה היא חלק מהתוכנית העירונית לקידום התיירות בעיר". מנהל המוזיאון ד"ר יגאל סתרי: "מדובר במטמון מרשים ובעל חשיבות גדולה בארץ בעולם האסלאמי"

מטמון זהב נדיר ובו 376 מטבעות זהב ושישה מטילי זהב שנחשף באקראי בשנת 1964, הועבר באחרונה מהרשות העתיקות למוזיאון רמלה. המטמון נחשב לאחד המטמונים האסלאמיים החשובים מסוגו שנתגלו בארץ ישראל ובמרחב האסלאמי הקדום בכלל. המטמון כאמור התגלה באקראי במהלך עבודות עפר שהתבצעו בסמוך למתחם המסגד הלבן ברמלה. בשנה האחרונה פנתה עיריית רמלה באמצעות מנהל מוזיאון רמלה ד"ר יגאל סתרי, לרשות העתיקות בבקשה להעביר את המטמון לתצוגת קבע במוזיאון העיר. לאחר מו"מ ושיתוף פעולה פורה ומוצלח בין המוזיאון לבין נציגי רשות העתיקות, הועבר כאמור המטמון למשכנו החדש. עיריית רמלה העמידה תקציב מיוחד לצורך ההערכות הפיסית ועיצוב חלל המטמון. יצוין כי לצד המטמון הנדיר מוצגים גם מטמונים נוספים בחלל מיוחד שהועמד לשם כך במוזיאון רמלה. בחלל זה מוצגים גם מטבעות שהוטבעו במטבעת העיר. מנהל המוזיאון ד"ר יגאל סתרי: "מדובר במטמון בעל חשיבות גדולה בארץ בעולם האסלאמי. זהו מוצג נדיר בגודלו שחזר למקומו הראוי בעיר בה נתגלה. אני מקווה שהתצוגה החדשה תהווה תמריץ לפיתוח נוסף של קמפוס המוזיאון ברמלה, ותביא לגידול משמעותי במספר המבקרים במוזיאון ובעיר בעלת האתרים הייחודיים". ראש עיריית רמלה, יואל לביא: "מדובר בממצא חשוב ביותר והצבתו במוזיאון רמלה הוא חלק מהתוכנית העירונית לקידום התיירות והאתרים ההיסטוריים הקיימים בעיר. לרמלה עבר מפואר הניכר לעין במבנים מונומנטאליים שחלקם פעילים עד היום ומעידים על חשיבותה לכל הדתות ועל היותה בעבר מרכז כלכלי-מסחרי חשוב. אני מאמין שהמטמון הנדיר שנשמר בקפדנות במשך שנים יהפוך למוקד משיכה לעיר". רמלה – בירת המחוז ומרכז כלכלי ומסחרי סואן המטמון כולל כאמור 376 מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, למין העיר מֻחמדיה (כיום מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד סמרקנד שבאסיה המרכזית (כיום בתחומי אוזבקיסטאן). המטבע הקדום ביותר במטמון הוטבע בשנת 769 לספירה (143 להיג'רה), והמטבע המאוחר ביותר הוטבע בבגדד באמצע המאה ה-10 לספירה. מרבית המטבעות זהים בגודל ובמשקל (כ-4.2 גרם), ולכן ערכם היה כמעט זהה.

הימצאותם יחדיו של מטבעות ממרחב גיאוגרפי כה גדול ומשך התקופה שבה הם היו בשימוש (כ-200 שנים) הינם ביטוי לשלטון מרכזי יציב, להצלחת השיטה המוניטארית האסלאמית ולמסחר ער וחוצה גבולות שאִפיין את הכלכלה באימפריה זו. העובדה שעד כה התגלו ברמלה שלושה מטמוני מטבעות והרכבם, הם עדות למקומה החשוב של העיר בכלכלה המקומית והממלכתית. המטמון התגלה כאמור באקראי במהלך ביצוע עבודות עפר וללא הקשר ארכיאולוגי ברור, ולכן קשה להעריך למי היה שייך ומהן נסיבות הטמנתו. ניתן להניח כי המטבעות השתייכו לבנקאי, לחלפן או לסוחר. בתקופה האסלאמית הקדומה היה מקובל לשלם עבור סחורה או שרות במטבעות זהב או במטילי זהב, כיוון שערך המטבע נקבע על פי משקל החומר שממנו נעשה ואיכותו. לאור זאת ניתן לראות במטילי הזהב שנמצאו במטמון אמצעי תשלום חלופיים. בקצות המטילים ניתן להבחין בסימני קיצוץ שנעשה באמצעות כלי מכאני. עובדה זו מחזקת את ההנחה, שהמטיל או חלקיו שימשו אמצעי תשלום שערכם נקבע על פי משקל המטיל ואיכות המתכת שממנה נעשה. המשקל הכולל של המטמון הינו כ-1.6 ק"ג, משקל ניכר שערכו שקול כנגד דמי המחייה של משפחה עירונית ממוצעת באותה תקופה במשך למעלה משלושים שנה. (מוזיאון רמלה, רח' הרצל 112, טל: 08-9292650 פקס 08-9292450. המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 09:00 – 16:00, וביום שישי וערבי חג מ-09:00 ועד 13:00. הדרכה לקבוצות בתאום מראש. museum@museum-ramla.org.il)

המקור

מטמון זהב 2 (אולי אותו מטמון[]

חשיפת מטמון של 300 מטבעות זהב, 400 גרם, (לקיום משפחה נדרש 2 גרם). מבט מקרוב מגלה עולם עשיר, הם באו מרחבי האימפריה, איכות מעולה. פריחה תרבותית של האימפריה הפטימית.

סרט הגילוי

בית הקברות הצבאי הבריטי[]

Ramleh 28Ramla 29 War Cemetery

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה - המקור:ויקישיתוף

כ-2 ק"מ צפונית לעיר, בדרך ללוד מצוי בית הקברות הצבאי הגדול בארץ ישראל לחיילי האימפריה הבריטית שנהרגו במלחמת העולם הראשונה, בימי המנדט הבריטי ובמלחמת העולם השנייה. בבית הקברות מונצח זכרם של 5,731 חללים : 5,352 - מצבות קבורה ו- 379 - מצבות זיכרון. [2]

  • חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - 3,295 חללים מהם: בריטיים - 2,650 חללים ומחצי האי ההודי - 491 . מבין חללי המלחמה 781 חללים הם חיילים אלמונים. בנוסף אליהם נקברו בבית הקברות עוד 467 שלא הוגדרו כחללי מלחמה. בבית הקברות הוקמו גם 351 מצבות לחיילים אלמונים. סך הכל הונצח זכרם של 3,646 חללים. [3]
  • חללים שנפלו בין שתי המלחמות, בעיקר במרד הערבי הגדול וכן בפעולות ארגוני תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה - 1,166 חללים, מהם 1,081 בריטים, בנוסף להם עוד 424 חללים שלא הוגדרו כחללי מלחמה וכן הוצבו בבית הקברות 28 מצבות זיכרון ליהודים , ערבים ובני שאר האומות אשר לא קבורים במקום.

.

בשעה_11_ביום_ה-11_לחודש_ה-_11_-_יום_השנה_לסיום_המלחמה_-_סיור_קברים_וסיפורים_-_רמלה

בשעה 11 ביום ה-11 לחודש ה- 11 - יום השנה לסיום המלחמה - סיור קברים וסיפורים - רמלה

הדרכה - ערן תירוש עמי תמיר The eleventh hour of the eleventh day of the eleventh month העמותה למורשת מלחמת העולם ה 1 בישראל השעה האחת-עשרה של היום האחד-עשר של החודש האחד-עשר אירוע זיכרון של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל לציון תאריך סיום המלחמה בית הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי ברמלה האחד-עשר לחודש האחד-עשר (נובמבר) בשעה אחת-עשרה (1.11 בשעה 11:00) צילום פלג לוי 050-4757755

מצבה עם סמל האוניה של קולומבוס - חייל מהאיים הקריביים


תאור רעידת האדמה בשנת 1033[]

Reidat haadama ramle2

מכתבו העצוב וקורע הלב של שלמה בן צמח המתאר בעברית את רעש האדמה ברמלה משנת 1033. התגלה באוצר הגניזה הקהירית. פורסם בספרו של פרופ' משה גיל - ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ב, עמ' 382-384, כ"י TS 18 J 3.9

מי אמר שהעברית היתה שפה מתה? שפה מתה לא יכולה להיות כל כך עשירה, מדויקת ויפה.


ו... תודה לאמיר שהראה לי את המכתב הזה.

בריאות ואושר, רחלי

Reidat haadama ramle

המקור:כנ"ל

]

כנס 1300 שנה לרמלה[]

1300 שנה לעיר רמלה

כנס רמלה 2020[]

כנס_רמלה_2020

כנס רמלה 2020

לגעת בעבר מהכורסה I אלף לילה ורמלה"- שחזור מבנה העיר רמלה בירת הארץ בימי הביניים[]

מאת: טל קיסר

לגעת_בעבר_מהכורסה_I_אלף_לילה_ורמלה"-_שחזור_מבנה_העיר_רמלה_בירת_הארץ_בימי_הביניים_(טל_קיסר)

לגעת בעבר מהכורסה I אלף לילה ורמלה"- שחזור מבנה העיר רמלה בירת הארץ בימי הביניים (טל קיסר)

הערות שוליים[]

  1. בויקיפדיה העברית נכתב: חאן אל פוחאר (חאן החרסים) הוא חאן עתיק בדרום-מזרחה של העיר, שאגף אחד שלו השתמר בשלמותו. כיום יושבת במקום, באופן בלתי חוקי מסגריה.
  2. לשם השוואה בבית הקברות הבריטי בירושלים על הר הצופים הונצח זכרם של 5,769 חללים, מתוכן 2,473 מצבות על קברי החללים
  3. ההנתונים התקבלו ממקורות שונים ולא תמיד תואמים האחד את השני
Advertisement