Family Wiki
Advertisement

רמה הוא שם יישוב מקראי המוזכר בתנ"ך. שמו נגזר, כנראה, ממיקומו הטפוגראפי הגבוה.[1]

בנחלות שנים עשר שבטי ישראל נקראו מספר יישובים בשם "רמה": רמה בבנימין נזכרת בספר יהושע.[2] ובספר מלכים כעיר גבול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל,[3] כמקום כינוסם של גולי בבל קודם צאתם לגלות,[4] ובהקשרים נוספים.[5] רמה באפרים,[6] רמה באשר,[7] רמה בנפתלי,[8] ראמות ביששכר,[9] והרמה בגלעד (רמות גלעד)[10].

רמה בבנימין[]

במשך הדורות קושר הביטוי "הרמה בבנימין" עם עירו של שמואל הנביא שנקראה גם כן, רמה, ומוזכרת בפסוק: "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה".[11]

בספרות הנוסעים בארץ ישראל זוהתה רמה באתר "נבי סמואל".

חלק מהחוקרים זיהו גם את מקום קבורתה של רחל אימנו ברמה בבנימין, וזאת על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה".[12] אך אחרים סברו, כי משמעות המילה רמה בפסוק זה הוא מקום גבוה ולא שם מקום.[13]

החוקר יואל אליצור מזהה את רמה בבנימיו בכפר א-רם מצפון לירושלים.[14]

לקריאה נוספת[]

  • יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגיאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 116-101.
  • יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון עברית, תש"ע 2010.

המקור[]

רמה קישור לויקיפדיה


בקישור ראו רמה (שבט בנימין)

הערות שוליים[]

  1. יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 11.
  2. ספר יהושע, פרק יח, פסוק כה
  3. ספר מלכים א, פרק טו, פסוק טז-כב
  4. ספר ירמיהו, פרק מ, פסוק א
  5. ספר שמואל א, פרק כב, פסוק ו; ספר שופטים, פרק יט, פסוק יג; ספר עזרא, פרק ב, פסוק כו; ספר נחמיה, פרק ז, פסוק ל; ספר ישעיהו, פרק י, פסוק כט; ספר הושע, פרק ה, פסוק ח
  6. ספר שופטים, פרק ד, פסוק ה
  7. ספר יהושע, פרק יט, פסוק כט, שזוהתה בכפר ראמה.
  8. ספר יהושע, פרק יט, פסוק לו
  9. ספר דברי הימים א, פרק ו, פסוק נח
  10. ספר יהושע, פרק כא, פסוק לו
  11. ספר שמואל א, פרק כה, פסוק א.
  12. ספר ירמיהו, פרק לא, פסוק יד
  13. אליצור, קתדרה, שם.
  14. יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984 קובץ PDF
Advertisement