קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
רותם המדבר (שם מדעי: Retama raetam) הוא שיח שכיח למדי בשטחי החולות שבצפון הנגב, באפיקים יבשים של נחלים בכל השטח המדברי בבקעת הירדן ובחולות מישור החוף.
בעת פריחתו בחודשי החורף הוא מתכסה בתפרחת מרהיבה של פרחים פרפרניים קטנים, לבנים עם כתם סגול קטן. כאשר אין הרותם פורח מראהו אינו מרשים, כמו רוב סוגי הצמחים האופייניים לנגב. ברוב עונות השנה אין רואים עליו עלים כלל. רק בתקופה קצרה בעת הלבלוב, יצמיח עלעלים קטנטנים, המתייבשים עם עונת היובש. שורשיו של רותם המדבר מאפשרים לו לקלוט מים מעומק הקרקע.
ענפי הרותם ולא עליו הם אלה המבצעים את תהליך הפוטוסינתזה - תכונה הנקראת רותמיות. לרותם שתי מערכות של שורשים. שורשים עמוקים 20 מטר ויותר המשמשים בימי הקיץ. השורשים העמוקים הם אחת מדרכי ההסתגלות של הצמח לחולות הנודדים ולמדבר, ושורשי רוחב לקליטת מים בחורף. תושבי המדבר מכינים גחלים מהשורשים של הרותם.
הבדואים משתמשים ברותם כתרופה נגד כאבים שונים, נגד פצעים וכתרופה למחלות ילדים. פריחת הצמח היא בחורף והפרחים עשירים בצוף. האבקה נעשית על ידי חרקים. הפרי מכיל זרע אחד או שניים בצבע צהוב. הזרע שומר על חיוניותו תקופה ארוכה. הבהרה:המידע בדף זה אינו ייעוץ רפואי
רותם המדבר הוא צמח מוגן על פי החוק בישראל[1].
כמו כן, ישנה אגדה עתיקה שבה מסופר על אב ובנו (אך יש כאלה שמספרים שבאגדה הם שני חברים) שיצאו לטייל במדבר. הגיע הלילה, השמש שוקעת והם צריכים להדליק מדורה. חוץ מקקטוסים, הצמח היחיד שמצאו היה רותם המדבר ומפאת קוצר הזמן של האור, הם החליטו להשתמש בענפי הרותם בתור זרדים למדורה. אחרי כמה שעות שהאש בערה הם כיבו את אותה והלכו לישון. בבוקר למחרת הם גילו שהגחלים עדיין חמים, אך לא נתנו לעובדה זו יותר ממחשבה ראשונה והמשיכו בדרכם. כעבור כמה ימים, בדרך חזרה הביתה הם עברו ליד המדורה שהם הדליקו, ולהפתעתם גילו שהגחלים עדיין חמים והם לא התקררו. מאז יש אמונה תפלה המספרת שענפי הרותם ממשיכים לבעור כל עוד לאדם שהדליקם קר.
במקורות[]
צמח הרותם מופיע במקורות:
- בספר מלכים א' פרק י"ט פסוקים ד', ה', הנביא אליהו נח במדבר בצל הרותם: "וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב, עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי, כִּי־לֹא־טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן, תַּחַת רֹתֶם אֶחָד".
- בספר תהילים פרק ק"כ פסוק ד': "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים".
- בראשית - רבה נ"ג - י"ג: השיח אשר הגר השליכה תחתיו את ישמעאל - "ותשלך את הילד תחת אחד השיחם אמר ר' מאיר שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר"
- מדרש תהילים קכ - ט': לפיו נכוו הרגלים של עוברי דרכים ממדורה של גחלים שהכינו קודמיהם היות והם סברו שכבו.
- כמו כן הוא מופיע מספר פעמים בתלמוד תחת הביטוי "מאכילין אותו גחלי רתמים".
לקריאה נוספת[]
- אבי שמידע ודוד דרום, מדריך העצים והשיחים בישראל. הוצאת כתר.
- זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1980, עמוד 7406.
- עזריה אלון (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. כרך 10 עמוד 157-158.
קישורים חיצוניים[]
- ויקישיתוף
- רותם המדבר, מדרשת שדה בוקר
- רותם המדבר, מרכז הרופאים המומחים
הערות שוליים[]
- ↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005. ק"ת 6369, התשס"ה (15.2.2005), עמ' 426. תוקן ביום 31.3.2009
