קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך), היה מקובל ופייטן צפתי. נודע בשל פיוטו "לכה דודי", שהוכנס לכל סידורי התפילה. עיקר פעילותו ותרומתו בתחום חוכמת הנסתר.
קורות חייו[]
רבי שלמה היה ממשפחה של מגורשי ספרד. הוא נולד בשנת 1505 לערך, ככל הנראה בסלוניקי. כשהיה בן 25 לערך, לאחר שנישא לבתו של אחד מעשירי סלוניקי, נסע לאדריאנופול, שם ישב רבי יוסף קארו. באותה תקופה כבר נחשב גדול-בתורה, וסיים את כתיבת ספרו הראשון, 'מנות הלוי' העוסק במגילת אסתר. בעת ישיבתו באדריאנופול החל לעסוק באינטנסיביות בתורת הסוד, ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. באותה תקופה כתב ספרים נוספים - 'בית אדני', 'עבותות אהבה', 'אילת אהבים' ו'ברית הלוי', האחרון פירוש על דרך הסוד להגדה של פסח.
באותם ימים הייתה צפת מרכז של המיסטיקה היהודית, ורק טבעי הוא שר' שלמה הגיע לשם, כאשר היה בן שלושים בערך. הוא האמין שרק בארץ מתגלים סודות הקבלה. בצפת עסק בלימוד והשפיע על אישים כר' משה קורדובירו (רמ"ק) ורבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. הגותו הועלתה על הכתב בידיו - הוא כתב כעשרה ספרים, שרק שניים מהם יצאו לאור - ובידי תלמידיו. גם התחלת המנהג של תיקון ליל שבועות מיוחס לו, אחרי שראה, בצוותא עם רבי יוסף קארו, מחזות מופלאים בלילה זה בהיותם בעיר סלוניקי. הוא העיד על קיומו של "מגיד מישרים" המתגלה לידידו, גדול הפוסקים האחרונים:
- "זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
גם שיריו ופיוטיו היו מושפעים מחוכמת הנסתר. מקובלי צפת, והאר"י בראשם, התייחסו בשלילה לשירה היהודית עד אז, ולמשוררים כמו הרב שלמה אבן-גבירול והרב אברהם אבן-עזרא, והעדיפו את השירה שהתחברה לאורה של הקבלה, ובמיוחד את שיריו של הרב אלקבץ ש'מסכימים ברובם עם האמת'. יחס זה מצד מקובלי צפת הפיץ את שירתו של הרב אלקבץ בכל התפוצות. אך, כפי שקרה לרעיונות ומנהגים קבליים אחרים, לעתים איבדה שירתו של הרב אלקבץ את שורשיה הקבליים, והיא נקראת ומושרת בציבור ללא ידיעה על מקורותיה ובלא כוונות נסתרות.
הוא הרבה לבקר בקברי הצדיקים בגליל והאמין שיש בהם כדי לתת השראה קבלית.
ר' שלמה אלקבץ נפטר בצפת, ככל הנראה לפני שנת 1584, משום שבסידור שיצא לאור בוונציה באותה שנה, הסידור הראשון שבו נכלל פיוטו "לכה דודי", מובא שמו בצירוף ברכת המתים ז"ל.
ספריו[]
- ברית הלוי - על הגדה של פסח
- מנות הלוי - על מגילת אסתר
- אילת אהבים - על שיר השירים
- שרש ישי - על מגילת רות
קישורים חיצוניים[]
- המקור:הויקיפדיה העברית
מרדכי מרגליות (עורך), "רבי שלמה אלקבץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1271-1270, באתר HebrewBooks
רבי שלמה אלקבץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- איגרת שלמה אלקבץ על תיקון ליל שבועות מאת מור אלטשולר
- רחל אליאור,ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית, תרביץ, סה, ד(תשנ"ו), עמ' 708-671
תבנית:ציר זמן לרבנים
מקובלי צפת בימי הביניים | ||
---|---|---|
|