Family Wiki
Register
Advertisement

רבי עקיבא היה מגדולי התנאים בדור שאחרי החורבן.

בויקישיבה נכתב עליו הערך להלן


צעירותו[]

מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל כלבא שבוע כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב".

באבות דרבי נתן נוסח א, פרק ו מסופר כיצד הגיע רבי עקיבא ללימוד תורה:
מה היה תחלתו של ר' עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י"ד י"ט). מיד היה רבי עקיבא דן ק"ו בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה. כיון שאמרו לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר אלף זו למה נכתבה. בית זו למה נכתבה. דבר זה למה נאמר. חזר ושאלן והעמידן בדברים ... בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר. אמר להם הרבה ספוקים אני מסתפק בהן אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן ואחד שאני ישן בהם ... בן ארבעים שנה הלך ללמוד תורה סוף שלש עשרה שנה לימד תורה ברבים. אמרו לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למטתו בסולמות של זהב. היתה אשתו יוצאה בקרדוטין ובעיר של זהב. אמרו לו תלמידיו רבי ביישתנו ממה שעשית לה. אמר להם הרבה צער נצטערה עמי בתורה.

דיון על קטע זה בהרצאתו של פרופ אביגדור שנאן 16/3/2010 מתוך תכנית "אבני פינה" סמסטר ב תש"ע המקור: אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 3

הולך ללמוד התורה[]

ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים).

כרב גדול[]

לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א].

המגפה[]

בין פסח לשבועות מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל.

מרד בר כוכבא[]

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו (רמב"ם).

מותו על קידוש השם[]

רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".

מקום קבורתו[]

מדרש משלי ט, ב | ילקוט שמעוני שם, תתקמד

כְּשֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, נִפְטַר מִמֶּנּוּ תַּלְמִידוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי! אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: וּמִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: כֹּהֵן אֲנִי וּבָאתִי לוֹמַר לְךָ, שֶׁרַ' עֲקִיבָא מֵת בְּבֵית הָאֲסוּרִים. מִיָּד הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית הָאֲסוּרִים וּמָצְאוּ פֶּתַח שַׁעַר בֵּית הָאֲסוּרִים פָּתוּחַ וְשַׂר בֵּית הַסֹּהַר יָשֵׁן וְכָל הָאֲסוּרִים יְשֵׁנִים. הִשְׁכִּיבוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצְאוּ. מִיָּד נִטְפַּל אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וּנְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו. כְּשֶׁרָאָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ, אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ: רַבִּי, וַהֲלֹא אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִי, שֶׁכֹּהֵן אַתָּה, ןכֹהֵן אָסוּר לִטַּמֵּא בְּמֵת? אָמַר לוֹ: דַּיֶּךָ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵין טֻמְאָה בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאַף לֹא בְּתַלְמִידֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְטֶטְרָפִילוֹן שֶׁל קַצְרָה; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָלוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת וְיָרְדוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת, וְנִפְתְּחָה מְעָרָה לִפְנֵיהֶם, וְרָאוּ שָׁם כִּסֵּא וְסַפְסָל וְשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצְאוּ. וְכֵוָן שֶׁיָּצְאוּ, נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה וְדָלַק הַנֵּר בַּמְּנוֹרָה. וּכְשֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ כָּךְ, פָּתַח וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם צַדִּיקִים, וְאַשְׁרֵיכֶם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וְאַשְׁרֵיכֶם יִרְאֵי אֱלֹהִים, שֶׁגָּנוּז וְטָמוּן לָכֶם וּמְשֻׁמָּר לָכֶם מָקוֹם בְּגַן עֵדֶן לֶעָתִיד לָבוֹא! אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּמְצָא לְךָ מְלוֹן עֶרֶב בִּשְׁעַת מִיתָתְךָ!

ויש דעה כי "טֶטְרָפִילוֹן שֶׁל קַצְרָה" הוא אתר ב"חוטם הכרמל"

ראו :

Advertisement