Family Wiki
Advertisement

הועתק מחב"דפדיה


רבי מנחם מענדל שניאורסון (שניאורסאהן בכתיב החב"די. מכונה אדמו"ר שליט"א, הרבי מלובביץ', מלך המשיח או בקיצור הרבי) הוא הנשיא השביעי של חסידות חב"ד ומנהיג רוחני לעולם כולו וליהודים בפרט. נולד בניקולייב ביום י"א בניסן שנת תרס"ב (18 באפריל 1902) לרבי לוי יצחק וחנה שניאורסון וביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעיינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך הגאולה ומצפים שהרבי יתגלה כמלך המשיח[1].

קורות חייו[]

הולדתו וצעירותו[]

קובץ:הרבי בילדותו.jpg

הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)

רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[2], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של אדמו"ר הצמח צדק[3]. ביום י"ח בניסן נערכה הברית מילה והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[4]. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:

Cquote2.svg מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות. Cquote1.svg
– מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[5]. בחודש חשוון שנת תרפ"ג נסע עם אחיו לרוסטוב אל אדמו"ר הריי"צ[6].

בשנת תרפ"ג הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ לרוסטוב, שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת תרפ"ד נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[7]. בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב יוסף רוז'ין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת תרפ"ו נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תשרי שנת תרפ"ח ששה בדנייפרופטרובסק ובאסרו חג הסוכות נסע עם אמו לקורסק ומשם ללנינגרד. ביום א' פרשת בראשית עשה את דרכו לריגא שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש חשון השתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת (שנתייסדה על ידי חתנו ברוסיא והעבירה לריגא). בראש חודש טבת נסע לברלין עד חג הפסח. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת תרפ"ט (1929) נסע לריגא לחודש תשרי.

נישואיו[]

קובץ:המקום.jpg

המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה הישיבה המקורי נהרס במלחמת העולם השניה)

קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG

הקדשת הרב מאיר שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר"

קובץ:בצעירותו.jpg

הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה

בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[8]. ביום ו' בכסלו שנת תרפ"ט בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[9]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות[10]. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:

Cquote2.svg היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה Cquote1.svg
– תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד‏ ‏‏‏[11]

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא וביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו לריגא.

לאחר חתונתו הטיל אדמו"ר הריי"צ על הרבי להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל אדמו"ר הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

בברלין ופריז[]

קובץ:הרבי צרפת.jpg

הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז

קובץ:תשב.JPG

הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בשנת תרפ"ט עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' ישראל אריה לייב, שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בחג הפורים שנת תרצ"ב יצא הרבי להתוועד עם יהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות[12].

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ בריגא וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת שיינא הורנשטיין, בעיר לנדורוב בפולין. בחודש תשרי תר"צ שהה בריגא, עם אדמו"ר הריי"צ ובשמחת בית השואבה, שמיני עצרת ושמחת תורה התוועד עם החסידים שם. בשנת תרצ"ב נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב חיים עוזר גרודזינסקי ובאותה שנה נפגש גם עם הרב ברוך בער לייבוביץ'. בשנת תרצ"ג נפגש עם הרב חיים אלעזר שפירא (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[13] למד באוניברסיטת סורבון[14]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', את שיחותיו ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד[15]. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי תרצ"ה נסע לחמיו שהיה בוורשא ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים וורשה ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.

בשלהי חודש חשון נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מאגודת חב"ד בארצות הברית. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה ובאוטווצק ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת תרצ"ו מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות תומכי תמימים. בשנה זו נפגש עם הרב שבתאי הכהן רפופורט (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' אהרן רוקח מבעלז.

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב ת"ש, ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

בדרך לארצות הברית[]

קובץ:שחמט.jpg

הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי[16], הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום י"ט בכסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"[17]. בכ"ו באדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, כ' בניסן תש"א במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום י"ז בסיוון תש"א, עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

בארצות הברית[]

קובץ:Ship.jpg

האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית

בכ"ח בסיוון תש"א, בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב שמואל לויטין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב אליהו סימפסון. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-‏770, ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך והוצאת ספרים קה"ת. בשנת תש"ג מונה לעורך ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד.

בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[18].

קבלת הנשיאות[]

קובץ:תשיב.jpg

הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"[19] כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-‏770. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי 'לעקח' לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' בשבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי י' בשבט תשי"א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-‏770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "באתי לגני", בהקדימו כי במאמר שניתן לי' בשבט על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו[20].

פעולותיו[]

מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר היום יום.

העשור הראשון (תשי"ב-תש"כ)[]

קובץ:הרבי ובגין.jpg

מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, תשל"ח

  • שנת תשי"ב (1952): ייסוד ארגון "צעירי אגודת חב"ד" ואגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת אחי תמימים ראשון לציון.
  • שנת תשי"ג (1953): ייסוד אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית, באירופה ועוד.
  • שנת תשי"ד (1954): ייסוד מבצע ארבעת המינים בחג הסוכות; ייסוד בית ספר למלאכה כפר חב"ד; ייסוד קופת "קרן השנה"; ייסוד מבצע מצה.
  • שנת תשט"ו (1955): ייסוד ארגון צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית ובקנדה; ייסוד קופת קרן תורה.
  • שנת תשט"ז (1956): ייסוד ישיבת אהלי תורה; ייסוד ארגון בית רבקה אוסטרליה ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני גן ישראל.
  • שנת תשי"ז (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
  • שנת תשי"ח (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "ופרצת" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
  • שנת תשי"ט (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת תומכי תמימים קרית גת; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
  • שנת תש"כ (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים בספר התניא בארצות הברית[21]; ייסוד שיכון חב"ד ירושלים.

העשור השני (תשכ"א-תש"ל)[]

  • שנת תשכ"א (1961): הקמת בית ליובאוויטש הראשון בלונדון המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
  • שנת תשכ"ב (1962): ייסוד כולל אברכים; ייסוד סניפי המרכז לענייני חינוך במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת הדר תורה, הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
  • שנת תשכ"ג (1963): סיום עריכת ספר חסידים.
  • שנת תשכ"ד (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
  • שנת תשכ"ה (1965): ייסוד שיכון חב"ד לוד.
  • שנת תשכ"ו (1967): ייסוד קרן חנה; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
  • שנת תשכ"ז (1967): מכריז שהשנה היא שנת הקהל; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד מבצע-תפילין כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום מלחמת ששת הימים). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען שלימות הארץ.
  • שנת תשכ"ח (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת בית כנסת צמח צדק בירושלים העתיקה.
  • שנת תשכ"ט (1969): ייסוד שכונה חב"דית בקרית מלאכי.
  • שנת תש"ל (1970): סיום את כתיבת ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - מיהו יהודי.

העשור השלישי (תשל"א-תש"מ)[]

קובץ:התוועדות נשים.jpg

הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-770

  • שנת תשל"א (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
  • שנת תשל"ב (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
  • שנת תשל"ג (1973): ייסוד מבצע בית מלא ספרים; ייסוד קרית חב"ד צפת.
  • שנת תשל"ד (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות מבצע תורה, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים, ומבצע נרות שבת קודש; ייסוד כינוסי ילדים בחנוכה. ייסוד הפצת היהדות באמצעות טנק מבצעים.
  • שנת תשל"ה (1975): תעמולה אודות מבצע כשרות האכילה והשתיה ומבצע טהרת המשפחה".
  • שנת תשל"ו (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת שליחים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון הי"ב פסוקים על ידי ילדי ישראל; ייסוד מבצע אהבת ישראל.
  • שנת תשל"ז (1977): ייסוד ישיבה גדולה בקראקס - ונצואלה; חידוש עניין המשפיע" ו"משפיעות" לנשים ("עשה לך רב").
  • שנת תשל"ח (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "אור אלחנן לוס אנג'לס", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
  • שנת תשל"ט (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "טהרת המשפחה"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

העשור הרביעי (תשמ"א-תש"נ)[]

קובץ:הרבי ונער.JPG

הרבי בחלוקת דולרים ב-770

קובץ:כז אדר תשנב.jpg

אדמו"ר שליט"א ביציאה מ770 לכיוון אוהל אדמו"ר הריי"צ, כ"ז באדר תשנ"ב

  • שנת תש"מ (1980): ייסוד ישיבה גדולה בבואנוס איירס - ארגנטינה; ייסוד תהלוכת ל"ג בעומר; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; כולל תפארת זקנים, תפארת חכמת נשים ותפארת בחורים.
  • שנת תשמ"א (1981): ייסוד מבצע הקהל; ייסוד צבאות השם; ייסוד שמחת בית השואבה בחג הסוכות, בחוצות; ייסוד תומכי תמימים קזבלנקה; ייסוד כולל תפארת בחורים מונטריאול; ייסוד ספר תורה לילדי ישראל.
  • שנת תשמ"ב (1982): ייסוד מבצע אות בספר התורה; ייסוד מבצע חנוכה; ייסוד כתיבת ספר תורה לחיילי צה"ל; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
  • שנת תשמ"ג (1983): ייסוד מבצע פירסום שבע מצוות בני נח; ייסוד מבצע רגע של שתיקה בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
  • שנת תשד"מ (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד תומכי תמימים יוהנסבורג, דרום אפריקה; ייסוד הדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד תקנת הרמב"ם.
  • שנת תשמ"ה (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות תקנת הרמב"ם; ייסוד המוסד בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש; ייסוד מחנה קיץ כשרים.
  • שנת תשמ"ו (1986): ייסוד בתי חב"ד במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; בי"א בניסן תשמ"ו התחיל הרבי עם מעמד חלוקת דולרים קבוע בימי ראשון בשבוע.
  • שנת תשמ"ז (1987): ביום ה' בטבת תשמ"ז פסק "בית המשפט הפדרלי", במשפט הספרים שהרבי והספרים שייכים לחסידים.
  • שנת תשמ"ח (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת שמחת בית השואבה בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; בכ"ה בחשוון תשמ"ח, אישר השופט במשפט הספרים שדידן נצח וביום כ"ז בחשוון תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום ב' בכסלו תשמ"ח הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "דרך אמונה"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד מבצע בית מלא ספרים ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק לספרית ליובאוויטש וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה מושקא, לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את קרן חמ"ש על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ומגיה את השיחות של ההתוועדות; ייסוד מבצע יום הולדת; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
  • שנת תשמ"ט (1989): שנת הילד והילדה; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום כ' בחשוון יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת תומכי תמימים ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת צדקה עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות רבותינו נשיאנו; ייסוד לימד כל יום מלוח היום יום; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת כינוס תורה ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר קיצורים והערות לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב ראש השנהיום ההולדת שלו – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

העשור החמישי (מתשנ"א)[]

קובץ:תוף יחי.jpg

הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

קובץ:תשנג.jpg

הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. י' בשבט תשנ"ג

  • שנת תש"נ (1990): ייסוד הקהלת קהילות ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות; הוצאה לאור קובץ מיוחד של כינוס השלוחים העולמי; ביום ה' של חנוכה נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: ארץ ישראל, רוסיה, לונדון, פאריז וארצות הברית; ביום שלישי, י"ט בטבת תש"נ – נגמר הדידן נצח; הרחבת בנין הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת תש"י) והשתתף מקופת רבינו; בקשר לי' בשבט הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של ספר התניא (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום י' בשבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר לכ"ב בשבט, מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד תהלוכת ל"ג בעומר; ייסוד שבכל ראש חודש יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".
  • שנת תנש"א (1991): בקשר לכינוס השלוחים העולמי יצא לאור ספר השלוחים; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" בחג הפסח; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט נשיא דורנו – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
  • שנת תשנ"ב (1992): עורר להוספה בזהירות והידור בקידוש לבנה; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן להגאולה; הכריז שמתקיים קיבוץ גליות, כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקודש; עורר על אחדות ישראל.

ביום כ"ז באדר א' התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה אוהל של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-770, ההתוועדויות המקובלות פסקו. בחג השבועות יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

  • שנת תשנ"ג (1993): ביום ט"ז בתשרי ירד הרבי לזאל הגדול. בשמחת תורה החל לעודד את שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד; בחנוכה היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; מעמד סאטיילט מיוחד בי' בשבט תשנ"ג, בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
  • שנת תשנ"ד (1994): בראש השנה יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. בחודש חשוון חודשה קופת רבינו על ידי מזכיריו ר' יהודה לייב גרונר ור' שלום מענדל סימפסון. בי"ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר"ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. בג' בתמוז התכסה הרבי מעניינו.

ניגוניו[]

קובץ:התנועות של הרבי.jpg

עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי'

במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

  1. ניגון אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[22].
  2. ניגון אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
  3. ניגון אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[23].
  4. ניגון דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[24].
  5. ניגון האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.
  6. ניגון הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
  7. ניגון והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[25].
  8. ניגון כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[26] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
  9. ניגון כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ד, על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
  10. ניגון סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
  11. ניגון רחמנא דעני - נגיון מהעיר ניקולייב שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[27] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
  12. צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[28] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
  13. שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

דיסקוגרפיה[]

  • תנועות הרבי מחב"ד - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

חיבוריו[]

שיחות[]

  • ליקוטי שיחות (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
  • ספר השיחות (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
  • שיחות קודש - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
  • תורת מנחם - התוועדויות (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
  • קונטרס בית רבינו שבבבל.
  • קונטרס עניינה של תורת החסידות.
  • דבר מלכות (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
  • קונטרס בין המצרים - שלוש שיחות מימי בין המצרים, שהרבי התחיל בהגהתם אך לא סיימם[29] וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת ספר השיחות, ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור בראש חודש מנחם אב תשנ"ד, בעריכת ובהוצאת ועד הנחות התמימים.
  • שיחות קודש תשנ"א - תשנ"ב - בלתי מוגה.
  • ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש"ט בג"ע.
  • תורת מנחם - תפארת לוי יצחק (3 כרכים).

מאמרים[]

  • ספר המאמרים - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
  • ספר המאמרים - מלוקט (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.

מכתבים[]

  • אגרות קודש (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.

רשימות[]

  • רשימות - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות[30], אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ"ד).
  • לוח התיקון - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על ספר התניא.
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי אגודת חסידי חב"ד העולמית במסגרת הרשימות אחר אחרי ג' תמוז תשנ"ד.

ליקוטים[]

  • ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך (5 כרכים).
  • ביאורים לפרקי אבות (2 כרכים).
  • הדרנים על הש"ס (2 כרכים).
  • חידושים וביאורים בש"ס (3 כרכים).
  • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
  • חידושים וביאורים בגאולה ומשיח (2 כרכים).
  • לקוטי שיחות גאולה ומשיח (6 כרכים).
  • ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח.
  • יין מלכות - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
  • תורת מנחם - אגרות מלך ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

שונות[]

  • לוח היום יום - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
  • הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים (וביאורים).
  • מגבעות אשרונו.
  • המלך במסיבו (2 כרכים).
  • בצל החכמה.
  • סדר ברכת החמה (2 כרכים).
  • ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש.
  • הרב רבי הלל מפאריטש.
  • קונטרס אהבת ישראל - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת ח"י באלול שנת תשל"ו.

לקריאה נוספת[]

ביוגרפיה
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, כפר חב"ד תשנ"א.
  • פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך, הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מכון ממש, תשס"ז.
  • אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, ימי בראשית, יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה לנשיאות הרבי - חודש תשרי תש"י עד חודש אדר תשי"א, הוצאת קה"ת, ניו יורק, תשנ"ב.
אלבומים
  • הרב טוביה בלוי, הרבי מליובאוויטש, ארגון הגג למוסדות חב"ד, תשל"ז.
  • אסף חנוך פרומר ואוהד בר סלע, משיח תמונות ורגעים, מ.מ.ש. הוצאה לאור, תשס"ט.
  • אברהם חנוך גליצנשטיין, הרבי - שלושים שנות נשיאות, לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת ארגון הגג, תש"ל ותשל"ב.
  • זליקובסקי וגרינברג, אלבום בנאות דשא, תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו בגן ישראל ומחנה אמונה, הוצאת קה"ת, תשנ"ג.
  • זליקובסקי וגרינברג, אלבום מקדש ישראל, כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, ניו יורק, תשנ"ח.
  • שמואל קמינצקי, ערי ילדות - אלבום על הערים ניקולייב ודנייפרפטרובסק בהם גדל הרבי בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת תשנ"ג.
מחקרים
  • ד"ר יצחק קראוס, "השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, תשס"ז.
  • הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, תשנ"ה - תש"ע.
  • הרב פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), קרית מלאכי, הוצאת נחלי דב"ש, תשנ"ו.
תורתו
  • סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, הוצאת אריה ניר מורן, תל אביב תשנ"ו.
  • יעקב גוטליב, "שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט.
  • ירמיהו ברנובר והרב יוסף שמחה גינזבורג, "מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת שמי"ר, תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, תשל"ו).
שונות
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, משבחי רבי, דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש, הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, תש"ס.
  • הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים - תיאור נישואיהם של רבותינו נשיאינו.

קישורים חיצוניים[]

כללי
היסטוריה
וידאו
תמונות
  1. זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
  2. תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון לוח היום יום עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום י"א בניסן נכתב: יום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם", דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי
  3. סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי, היה נכדו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק
  4. אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח.
  5. היום יום מהדורת תשס"ט.
  6. באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.
  7. שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.
  8. נישואי הנשיאים (ספר)
  9. מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
  10. כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
  11. צילום מהשיחה קובץ PDF תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206.
  12. הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.
  13. כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.
  14. ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380.
  15. הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"
  16. הכוונה לעבודתו בגיליון התמים
  17. קובץ "כ"ח סיון".
  18. ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
  19. או הרמ"מ. ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
  20. חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף וינברג: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".
  21. השיעורים שנסרו על ידי ר' יוסף וינברג, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו בספר "שיעורים בספר התניא"
  22. מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
  23. מתוך נוסח התפילה של יום טוב
  24. מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
  25. מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
  26. מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת שמונה עשרה ביום כיפור
  27. מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
  28. ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'
  29. השיחות הם מהשנים תשמ"ג, תשמ"ו ותשמ"ז.
  30. שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.

תבנית:אדמו"רי חב"ד תבנית:בית רבי/אדמו"ר שליט"א

Advertisement