רבי ישראל דב אודסר (סבא ישראל) נולד בשנת ה`תרמ"ו ( 1888 ) בעיר טבריה, למשפחה חסידית מיוחסת של חסידי קארלין. בילדותו, מצא בפח אשפה ספר בשם "השתפכות הנפש", אשר חיבר חסיד ברסלב אולם הספר היה ללא כריכה וישראל לא ידע מי המחבר. ישראל הקטן שהתלהב מהספר היה לומד בו כל הזמן ומיישם את הכתוב בו, דהיינו להתבודד ולהתפלל.
חסידות ברסלב[]
לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת "רבי מאיר בעל הנס" שהייתה מחוץ לטבריה, והמשיך להגות בספר, עד שמצא אותו חסיד אחד, ואמר לו שהספר הוא של ברסלב (חסידות ברסלב, הייתה יוצאת דופן ומוחרמת באותו הזמן בין החסידויות האחרות). לאחר ויכוח, לקח לו החסיד את הספר אבל ישראל כבר ידע אותו בעל פה, והמשיך לעסוק באשר למד.
לאחר שנודע לו כי הספר שייך לחסידות ברסלב, ניסה ישראל להגיע לחסידות זו ולתהות על קנקנה. בגיל 17 נפלה בידיו ההזדמנות כאשר פגש בר` ישראל קרדונר, חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, בגלל מחלת הראומטיזם ממנה סבל. ישראל הצעיר התחבר לר` ישראל קרדונר והפך להיות חסיד ברסלב כמוהו. משפחתו התנגדה לכך, ואביו אמר לו, שיוכל לבחור איזו חסידות שהוא רוצה רק לא ברסלב. אולם ישראל עמד על שלו והמשיך בדרכו שהאמין בה. אביו גרשו מביתו והוא הלך לביתו של ר` ישראל קרדונר.
לירושלים[]
למזלו של ישראל, הוא התארס לפני שהפך לברסלבר (אחרת סיכוייו לשידוך היו נמוכים), ואז התחתן עם בחורה מצפת בשם אסתר מינדל, בתמיכתו של ישראל קרדונר, מכיוון שלהורי הכלה לא היה כסף לחתונה. לישראל ואשתו נולדו חמישה ילדים. הם סבלו מהתנכלויות מצד משפחת הכלה ומצד אנשי צפת והיו בעיניהם ללעג וקלס, ולכן עברו לגור ליד ר` ישראל קרדונר. בהמשך הגיע ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב.
לאחר סיפור הפתק, המובא בהמשך, התקבצו סביב ישראל חסידים והוא אף כתב ספר בשם "אב"י הנחל", בו הוא תוקף אמונות המנוגדות להשקפתו. זה היה הבסיס ליצירת הזרם בחסידות ברסלב המכונה "נ נח נחמ נחמן מאומן", זרם זה, בניגוד לחסידות ברסלב הרשמית, שואף להעלות את עצמותיו של רבי נחמן לישראל ואינו עולה לרגל לאומן.
עקב שיווק אגרסיבי, תנועת ה"נ נח", התחילה לגדול ולהחזיר בתשובה אנשים רבים עד שהפכה לתנועה גדולה שקולה נשמע בכל מקום.