Family Wiki
(יצירת דף עם התוכן "{{ויקיפדיה|יונה_גירונדי}}")
 
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
  +
{{חשיבות}}
{{ויקיפדיה|יונה_גירונדי}}
 
  +
[[קובץ:Iudaei.jpg|thumb|ימין|בנושא יונה הגירונגי, המרכז היהודי בחירונה לצד הקתדרלה של העיר שבה שטיח מופלא מן המאה האחת עשרה המתאר את בריאת העולם הוא מור פרנסת העיר מתיירות...... היהודים אפילו מופיעים באותו שטיח. ]]
  +
[[קובץ:14311_JMG_YARD.jpg|thumb|350px|ימין|המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה [http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Museu_d%27Hist%C3%B2ria_dels_Jueus_(Girona) תמונות מאתר המוזיאון]]]
  +
  +
רבי '''יונה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%27%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 מהעיר גירונדי]''' (מכונה '''רבנו יונה''', ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210 - 1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת ה[[ראשונים]], מחבר הספר "[[שערי תשובה]]".
  +
  +
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר) ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו ה[[רמב"ן]] (אמו של הרמב"ן היא אחות אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לבנו של הרמב"ן.
  +
בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של ה[[שלמה בן אדרת|רשב"א]].
  +
  +
==התנגדותו לספרי הרמב"ם==
  +
היה ממתנגדי ה[[רמב"ם]] ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר ה[[רד"ק]], ה[[רמב"ן]] ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.
  +
==יצירתו התורנית==
  +
רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, אם כי בידנו מצוי כיום חיבור יחיד פרי עטו העוסק במסכת [[בבא בתרא]] מ[[סדר נזיקין]] הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.
  +
  +
כן חיבר רבנו יונה פירוש לתלמוד סביב ה[[רי"ף]] על מספר מסכתות, אך כל הנותר בידנו הוא פירוש תלמידיו לפסקי הרי"ף על [[מסכת ברכות]]. הפירוש נכתב על ידי תלמידיו ומוכר גם כ'''פירוש תר"י''' או '''תר"י''' (ראשי תבות של '''ת'''למידי '''ר'''בנו '''י'''ונה).
  +
  +
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו רק ספר "שערי תשובה". חיבר פירוש על [[מסכת אבות]] שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי [[רש"י]] ורמב"ם.
  +
  +
בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על [[מסכת גיטין]] (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).
  +
  +
נפטר בטולדו ב[[כ"ח בחשוון]] בשנת [[ה'כ"ד]] ([[1263]]).
  +
  +
==ספריו==
  +
*פירוש על [[הרי"ף]] [[מסכת ברכות]]
  +
*"עליות דרבנו יונה" על מסכת [[בבא בתרא]]
  +
*פירוש על ספר [[משלי]] [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=111]
  +
*פירוש על [[מסכת אבות]]
  +
*[[שערי תשובה]] - ביאור והרחבה בנושאי [[חזרה בתשובה]] [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=122]
  +
*ספר היראה - ספר הלכה ומוסר [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mahadurot/sefer-2.htm]
  +
  +
*סדר פסח
  +
*שערי העבודה (מיוחס)
  +
  +
==קישורים חיצוניים==
  +
*{{אנצ דעת|1135}}
  +
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=122 ספר שערי תשובה] {{PDF}}
  +
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=123 ספר היראה], דפוס וילנא {{PDF}}
  +
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mahadurot/sefer-2.htm ספר היראה לרבנו יונה], דפוס ורשה, מאתר "דעת"
  +
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=111 פירוש על ספר משלי] {{PDF}}
  +
* [http://www.seforimonline.org/seforim/sefer_hayirah_vesod_hateshuvah_vekarban_taanis_veiggeres_hateshuvah_vedrashas_hanashim.pdf ספר היראה, סוד התשובה, קרבן תענית, אגרת התשובה, דרשת הנשים], באתר "ספרים אונליין"
  +
  +
{{פרשני התלמוד בימי הביניים - ספרד}}
  +
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
  +
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
  +
[[קטגוריה:פרשני מסכת אבות]]
  +
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]
  +
[[קטגוריה:תלמידי הרמב"ן]]

גרסה אחרונה מ־11:03, 1 באוקטובר 2014

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Iudaei

בנושא יונה הגירונגי, המרכז היהודי בחירונה לצד הקתדרלה של העיר שבה שטיח מופלא מן המאה האחת עשרה המתאר את בריאת העולם הוא מור פרנסת העיר מתיירות...... היהודים אפילו מופיעים באותו שטיח.

14311 JMG YARD

המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה תמונות מאתר המוזיאון

רבי יונה מהעיר גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210 - 1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר) ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחות אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לבנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

התנגדותו לספרי הרמב"ם[]

היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.

יצירתו התורנית[]

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, אם כי בידנו מצוי כיום חיבור יחיד פרי עטו העוסק במסכת בבא בתרא מסדר נזיקין הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.

כן חיבר רבנו יונה פירוש לתלמוד סביב הרי"ף על מספר מסכתות, אך כל הנותר בידנו הוא פירוש תלמידיו לפסקי הרי"ף על מסכת ברכות. הפירוש נכתב על ידי תלמידיו ומוכר גם כפירוש תר"י או תר"י (ראשי תבות של תלמידי רבנו יונה).

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו רק ספר "שערי תשובה". חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.

בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).

נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263).

ספריו[]

  • סדר פסח
  • שערי העבודה (מיוחס)

קישורים חיצוניים[]

רבי יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת