Family Wiki
Advertisement

Eybeschuetz.jpg

[ http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1651 המקור:אנציקלופדיה יהודית דעת לפי אוצר ישראל, י"ד אייזנשטיין, רבינוביץ, ר' יונתן איבשיץ מפראג ] ר' יהונתן נחשב בעיני תלמידיו ורוב בני דורו כחריף ודרשן מופלא, היה בקי בחכמת העולם. חשדו בו שהוא מאמין בשבתאי צבי, ור' יעקב מעמדין יצא נגדו בחריפות. הצטיין בדרשותיו, והיה נערץ גם בעיני שרי העיר.

על הפולמוס[]

בשנת 1750, אחרי מות ר' יחזקאל קצנלנבוגן, נבחר ר' יהונתן לרב בשלוש הקהלות אה"ו (אלטונא, האמבורג, וואנדסבעק) וישיבתו הייתה באלטונא. מיד אחרי בואו החלו מחלוקות. ר' יהונתן נתן קמיעות ליולדות, ובכמה מהם שנפתחו מצאו רמיזות לאמונת שבתי צבי. הקמיעות הובאו אל ר' יעקב עמדין, שקבע שיש בהן מינות, כי מצא שם לדעתו צרופי אותיות המורים על הדברים שקראו "בשם אלהי ישראל ובשם משיחו שבתי צבי אשר ברוח פיו ימית רשע".

פרנסי הקהילה יצאו נגד ר"י עמדין, וצוו לסגור את בית הכנסת שלו. עמדין כתב אל בעל אחותו הרב ר' אריה ליב באמשטרדם, אל ר' יעקב יהושע בעל פני יהושע בפראנקפורט דמיין, אל ר' שמואל הלמן הרב במיץ אשר מלא את מקום ר' יהונתן, ואל ר' נחמיה ריישער נכדו של ר' יעקב רייש על אודות הקמיעות, וכלם הסכימו כי ר' יהונתן מין הוא, ואינו ראוי לשבת על כסא הרבנות. רוב הקהל עמדו נגד עמדין, עד אשר ברח מן העיר אל בית גיסו באמשטרדם. משם קרא תגר נגד אויביו, ובשובו לביתו כתב חוברות והוציאן לאור בבית דפוסו. גם ר' יהונתן לא שקט, והספר אשר כתב אחד מתלמידיו משה גרשון הכהן בגרמנית ב-1752 נכתב בלי ספק עפ"י בקשת ר' יהונתן. תלמידו זה נעשה מומר ונקרא שמו קארל אנטאן.

ר' יהונתן הוציא לאור את הספר "לוחות עדות", קבוצת מכתבים מרבני הזמן להעיד על יושר אמונתו, אלטונא תקט"ו (1755). מאז והלאה נח מאויביו ואף בעלי בית המועצה בהמבורג אשר הסירו אותו מרבנותו השיבוהו לכהונתו.

קשה לשפוט במחלוקת זו. מצד אחד לא הכחיש ר' יהונתן כי כתב את הקמיעות בהם ראו מתנגדיו את אמונתו בשבתי צבי. הפירושים שנתנו אוהביו לקמעות אינם משכנעים. מצד שני, ר' יעקב עמדין בעצמו אמר כי שנא את ר' יהונתן מנעוריו, והודה כי הרבנות באלטונא הייתה מיועדת לו, ור' יהונתן היה בעיניו כגוזל את נחלת אבותיו.

הפולמוס החריף, שהתחיל נגדו ר' יעקב עמדין, לפני מאתים וחמש עשרה שנה, חזר וניעור בימינו. אותו הקטרוג, שר' יהונתן היה שבתאי, שוב מהדהד בירחונים ובקובצים. פרופ' גרשום שלום, חוקר השבתאים, סבור כי אכן היה שבתאי. כאז כן גם היום קמו לו סניגורים, כמו שאול פנחס רבינוביץ, דוד לייב צונץ, הרבנים יקותיאל גרינולד וראובן מרגלית.

Advertisement