Family Wiki
Advertisement
Chaim Yosef David Azulai

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

רבי חיים יוסף דוד בן יצחק זכריה אזולאי (ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 12 במרץ 1806), שנודע גם בשם החיד"א, היה מגדולי הפוסקים, מקובל, שד"ר, וכן מראשוני ההיסטוריונים של הכתיבה היהודית.

ביוגרפיה[]

החיד"א נולד בירושלים, לרבי רפאל יצחק זכריה אזולאי, אשר היה נכדו של המקובל רבי אברהם אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו והתיישב בחברון. אמו הייתה אשכנזיה, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. הוא היה דור ששי לאנוסי ספרד והתחנך בירושלים אצל גדולי הדור, ביניהם ר' יונה נבון ("נחפה בכסף") שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. עמו הוא עיבד את אגרותיו כשהיה בן 14. אחרי כן למד זמן מה אצל רבי חיים אבן עטר מחבר הספר אור החיים, עם רבי יצחק ראפאפורט, ולבסוף עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל. כאשר שני אלה למדו בישיבת המקובלים היה רבי שלום שרעבי ראש הישיבה.

אשתו הראשונה הייתה רחל והיא נפטרה בהיות החיד"א בתוניס. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויתנו לו אשה מקהילתם.

ב-1755 נבחר, במהלך לימודיו, לפעול כשליח של הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, ובתפקידו זה סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. על-פי חלק מהרישומים הוא יצא מארץ ישראל שלוש פעמים (בשנים 1755, 1770 ו-1781), ובשאר הזמן חי בחברון. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרות הרבנית שמצא.

בשנות השבעים של המאה ה-18, לאחר בקשתה של הקהילה היהודית המקומית, השתקע החיד"א בלִיווֹרְנוֹ שבאיטליה. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חבוריו, ואכן שם פורסמו מרבית עבודותיו, ושם גם נפטר ונקבר.

נישא פעמיים במהלך חייו, והיו לו שני בנים, רבי רפאל ישעיה ורבי אברהם (שהיו שד"רים אף הם).

בשנת 1960, מינה הראשון לציון הרב יצחק נסים את הרב מרדכי אליהו לנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל. הוא הצליח בכך, והחיד"א נקבר בהר המנוחות.

"מעגל טוב" של החיד"א תורגם לאיטלקית[]

Maagal hatov hida

עטיפת הספר מאתר Hebrew Books http://www.hebrewbooks.org/21838

Luciano Allegra, Pagine Ebraiche, gennaio 2013 מ"מוקד - פורטל יהדות איטליה כתבה על טקס בו הוצג ספרו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א "מעגל טוב" (מבוא והערות על ידי רב משה אלברטו סומך, Belforte Publisher). בין השאר נאמר בכתבה:

  • הספר כוללת תיאור מפורט ויוצא דופן של חיים באירופה ובקהילה היהודיה לפני יותר ממאתיים שנה. בין השאר באופן מיוחד נסע לטורקיה שלמען יישוב חילוקי דעות עמוקים שהיו בה. ועוד עסק בקונפליקטים בין בני זוג, בוררויות, לסירוגין בין חמדנות ונדיבות.
  • רב אזולאי הוא איש קדוש, משקיף קפדני של התורה ומצוותיה. זה איש של אמונה העמוקה שהקריב הכל כדי לחיות כמה שיותר קרוב לאידאל של חיים יהודים שטפח בהתנדבות. לכן, אם אתה לא סומך על הסכין של שוחט הוא מסוגל לדלג על ארוחות ולהסתפק במועט.
  • החיד"א הקדיש את המסע למטרה של גיוס כספים ליהודי חברון. הוא עשה זאת במחיר של ויתורים אישיים כבדים במונחים של בריאות, כסף, עבודה קשה, ניסיונות ובדידות, חוסר החיבה - אשתו נפטרה בארץ ישרלא והוא יודע רק שבעה חודשים לאחר מכן. הוא היה משוכנע בצדקתה של המשימה והצורך המוחלט כדי לשמר ולתחזק את בתי ספר היה צריכים להעביר את תורתו של התורה. היה זה קורבן כבד.

בויקיפדיה העברית נכתב על היומן: מעגל טוב הוא יומן מסע אותו כתב החיד"א ומכיל בתוכו שלשה חלקים, חלק ראשון על ממסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת]] הולנד ושוב חזרה לאיטליה לליבורנו, בה נפטר ונקבר, עד שעצמותיו הועברו לקבורה לירושלים.

בשנת 1960, מינה הראשון לציון הרב יצחק נסים את הרב מרדכי אליהו לנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל. הוא הצליח בכך, והחיד"א נקבר בהר המנוחות.

במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18.

במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות וורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות , רבנים חשובים ובינם ר' יהושע פאלק בעל ספר "גני יהושע" על הש"ס ועוד.

קטעים מיומן המסע - הקש על התמונה לקריאה ברורה יותר או כנס לאתר הספר

חיבורים[]

החיד"א כתב למעלה מ-100 ספרים ורבים מהם שרדו ונלמדים עד היום. תחום הנושאים שעסק בו היה נרחב במיוחד, מהלכה ("ברכי יוסף") ומדרש, קבלה ועד לעבודתו ההיסטורית העיקרית, "שם הגדולים" - על שם הפסוק מספר דברי הימים. קיימים כתבים שלא ראו אור, ובירושלים ישנו מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור. הספר רשימת יוא"ל הוא רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א.

  • "חדרי בטן"
  • "זיכרון משה" - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה" ולא אחד משמותיו של החיד"א
  • "טוב עין" - שו"ת
  • "דבש לפי"
  • "אהבת דוד" - דרשות
  • "שפה אחת" - פירוש על הגדה של פסח
  • "פתח עינים" - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
  • "אחורי תרעא" - פירוש על מסכת הוריות
  • "בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
  • "מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים
  • "כיסא דוד"
  • "כיסא רחמים" - על מסכתות קטנות
  • "מראית העין"
  • "ככר לאדן"
  • "שיורי ברכה" - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
  • "קשר גודל'" - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
  • "זרוע ימין" - פרוש על מסכת אבות
ספרי הלכה
  • ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותנו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
ספרי ביבליוגרפיה
  • "שם הגדולים"
  • "זעיר שם" - הוספות לשם הגדולים, כולל גם פירוש על מדרש רבה
פירושים על תנ"ך
  • "לחם מן השמים" - פירושים על התורה
  • "אהל יוסף" - פירוש על תהלים
  • "יוסף תהלות" - פירוש על תהילים
  • "חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
עבודת אלוהים
  • "כף אחת"
  • "מורה באצבע" - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
  • "ציפורן שמיר" - מוסר, הנהגות ותפילות
שו"תים
  • "טוב עין"
  • "חיים שאל" - שו"ת בשני חלקים
  • "יוסף אומץ" - בספר נותן מענה לכל השאלות שנשלחו לחיד"א מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

  • מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, י-ם, ה'תשי"ט
  • מאיר בניהו, קובץ החיד"א (מאמרים ומחקרים), מוסד הרב קוק ומכון בן צבי, ה'תשי"ט
  • סידור החיד"א - ליקוט מכל ספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה

קישורים חיצוניים[]




חברון מאז ולתמיד[]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[]

Hevron map full

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Advertisement