(מתוך ויקישיבה) רבי חזקיה בן מנוח הוא "חזקוני", (1250~1310), אשר חי בצרפת, היה פרשן המקרא. הוא קרא לחיבורו בשם "חזקוני" כדי שהוא יעיד על מחברו ("חזקיה") וכדי שקוראיו יזכרו אותו ויחזקוהו.
בהקדמה להדפסה הפירוש מדפוס וילנא תר"מ (1880) מובא מפי הגאון הרהי"ד אזולאי ז"ל:"חזקוני חברו מהר"ר ובירר אוכל מעשרים מפרשי תורה והוסיף נופך"
הפירוש "חזקוני" נפוץ בין הלומדים, ונדפס יחד עם החומש בדפוסים רבים, החל בדפוס ונציה רפ"ד – 1524.
קישורים חיצוניים[]
- פירוש החזקוני - דפוס וילנא תר"מ 1880 - מתוך אתר דעת
לפי הויקיפדיה העברית[]
רבי חזקיה בן מנוח המכונה חזקוני, נולד בערך בשנת ה'י' (1250) בצרפת או בפרובנס, ונפטר ככל הנראה בצרפת, בשנת ה'ע' (1310). פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים [1].
נודע על שם ספרו החזקוני על חמשה חומשי תורה. החיבור נדפס לראשונה בונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.
את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.
בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור, ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].
החיד"א בספרו שם הגדולים [3] הוכיח שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר מנחת יהודה כתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.
לקריאה נוספת[]
- מנחם א. ריקלין, השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני שמעתין 159-160 (תשסה) 38-48.
- יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צא, א/ב תשמב, יז-כב.
- אברהם אופיר שמש, "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות יב (תשסא-תשסב) 138-143.
- שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה : לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א (תשנב) 91-111.
- יעקב חיים סופר, על ספרים וסופרים, צפונות ד, א (תשנב) פא-פה; ד,ב: סו-עב.
- יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח (תשמט) 69-83.
קישורים חיצוניים[]
- פירוש החזקוני בפורמט PDF מתוך אתר דעת
- החזקוני באנציקלופדית דעת