רבי דוד קמחי

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

רבי קמחי דוד ה-רד"ק חיבר ספרי דקדוק ופירושים למקרא. חי בין השנים 1160 (נרבונא צרפת ) -1235.

הוא פרש את המקרא ע"פ הדקדוק, וספריו נתקבלו על ידי חכמי היהודים וחכמי הנוצרים. כתב את ספר המכלול, חלקו הראשון הוא "ספר הדקדוק" והשני הוא "ספר השורשים" (קושטא 1532). פירוש לתנ"ך. פירושי הרד"ק נתקבלו בישראל להבנת במקרא ע"פ הפשט. הלך בדרכי הרמב"ם והרלב"ג שהתאמצו לקרב את הנסים אל הטבע. לרד"ק קמו גם מתנגדים. הרד"ק יצא להגנת הרמב"ם בזמן הפולמוס נגד לימוד פילוסופיה.

ר' דוד קמחי - רד"ק - מדקדק ומפרש מקרא; נולד בנרבונא בצרפת בשנת 1160 ומת שם בשנת 1235. היה הבן הצעיר של ר' יוסף קמחי. בעל ספר יוחסין כתב שאמרו עליו "אם אין קמח אין תורה", כלומר: כי בלי פירוש של קמחי אין לימוד תורה.

רד"ק הרחיב את ידיעת לשון הקדש ופרש את המקרא לפי הדקדוק. ספריו נתקבלו על ידי חכמי היהודים, וגם חכמי הנוצרים תרגמו כמה מספריו לרומית. רמב"ן בפירושו מזכירו.

היה בקי בתלמוד ובספרות הרבנים, ובייחוד שקד על ספרי הרמב"ם. רד"ק לא המציא מילים, אלא שאב מן החכמים שקדמו לו, ובפרט מחיוג, אבן גנאח ואביו. הוא ניסח את דבריהם בשפה ברורה וצחה עד שכל קורא יבין אותם היטב, גם סדרם בסדר נכון.

ספריו ושיטתו :

• ראשית מלאכתו היה "ספר המכלול" אשר חלקו הראשון הוא "ספר הדקדוק", וחלקו השני "ספר השורשים" (קושטא 1532). ואח"כ החל בפירוש התנ"ך.
• כתב ביאור שמות הנבואה, ביאור שלושה עשר עיקרים. חיבר פירוש למסכת אבות שנדפס בסדור תפלה בטורין 1525. חיבר את הספר "עט סופר", הכולל את כללי המסורה הדרושים לכתיבת ספר תורה (בקובצי מקיצי נרדמים (ליק 1864)). "תשובת הרד"ק להנוצרים" נמצא בסוף פירושו לתהלים (איזני 1542) ובמלחמת חובה (קושטא 1710).

פירושי רד"ק נתקבלו בישראל כדרך להבנת המקרא ע"פ הפשט. רד"ק הוא לא פנה לחקירות פילוסופיות, והביא גם דרשות חז"ל. במקום שהאגדות נראות לו כרחוקות מהפשט, אמר בדרך ענוה:

והם שאמרו ידעו מה שאמרו, ודעתם רחוקה מדעתנו.

ומביא את דעת רב שמואל בן חפני גאון, כי -

"לא יקבלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל" (בפירושו לש"א כ"ט כ"ד).

רד"ק הלך בשיטת רמב"ם ורלב"ג, שקרבו את הנסים אל הטבע. לדוגמה: הילד שהחיה אליהו והנער שהחיה אלישע, לא מתו רק התעלפו (מ"א י"ז, מ"ב ד.). לא האמין שאליהו הנביא עלה בסערה השמים בגופו עצמו ובשרו (שם ב' א.). על השרפים ועל המלאכים ומראות הנבואה אמר כי הם בריות נבראו לשעתן (ישעיה ו' ב). רבני צרפת הצפונית החרימוהו בגלל שפירש את מעשה מרכבה על דרך הנסתר שהלך בו הרמב"ם במורה, וכן על מה שכתב באחד מספריו -

"לימות המשיח יבטלו הוויות אביי ורבא, יען כי אז לא יהיה עוד כל ספק בדיני התורה ובכל משפטיה כנראה ברור מן הנביאים והתלמוד".

ור"י אלפכאר, במכתבו להרד"ק, הוכיחו באמרו:

"ולא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבולך, לעמוד על סלע המחלקות, ולהחניף רבים בחלקלקות, לבטל הוויות דאביי ורבא ולהתאמץ לעלות במרכבה".

ורד"ק הצטדק ואמר:

"לא נטיתי מדרך האמונה ומנתיב הנבונה, ואני אני הוא הבוחר באהבה בהוויות אביי ורבא וכו', ואין רב בספרד וצרפת מדקדק בדברי רז"ל בחומריהון ובקוליהון יותר ממני וכו'. ובמה שראית שכתבתי אין רע, אך האמת כתבתי לכל בעלי עינים כשמש בחצי שמים, כי בימי המשיח יבטלו ההוויות, כי לא יהיה ספק וקושיא בתורתנו, כי שפה אחת ומשפט אחד יהיה לכולנו וכו', ואם אתאמץ לעלות במרכבה בסולם אשר הקים לנו הרב מורה הצדק אין תימה בזה".

גם הרב יעבץ כתב עליו בקורת קשה, ואמר:

"כי מעשה מרכבה של הרד"ק מותר ללמוד גם במקום שאסור להרהר בדברי תורה".

לדרכו בדקדוק וביאורים התנגדו ר' יוסף כספי ופרופיאט דוראן והשיגו עליו, אך אלישע בן אברהם מצדיקו בספר "מגן דוד" (קושטא 1517).

יחסו לרמב"ם

כאשר פרץ בצרפת הריב על לימוד ספרי הרמב"ם ספר המדע והמורה, היה רד"ק למעלה מבן שבעים. הוא לא חש לזקנותו, והלך בשליחות מוקירי הרמב"ם בפרובינצה לספרד לדבר על לב חכמיה להציל כבוד הרמב"ם. מגמת פניו הייתה לעיר טולדו, להטות את לב ראשי העיר להחרים את ר' שלמה ממנטפלייר וחבריו הקנאים אשר החרימו את ספרי הרמב"ם. כאשר הגיע לעיר אבילא חלה בקדחת, ולא יכל לנסוע לטולדו. הוא שלח אגרת לנשיא העיר טולדו, ר"י אלמאכר בדבר הזה, אך הוא ענהו קשות. חכמי הדור התרעמו על ר"י אלמאכר על דבריו, והדבר גרם למריבה בינו לבין חכמי דורו. לבסוף הבטיח אלפאכר שלא יקל עוד בכבוד רד"ק (אוצר נחמד ח"ב 172).

פירושיו

• על נביאים ראשונים - שונצינו : דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן, רמ"ו לערך

קישורים חיצוניים

• ויכוח ר' דוד קמחי או תשובות הרד"ק - אתר דעת
• ר' דוד קמחי (רד"ק) / יחיאל צבי מושקוביץ - אתר הדעת