קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
רבי אלעזר הקפר (או רבי אליעזר בן הקפר או רבי אלעזר בן הקפר) היה תנא בדור החמישי והאחרון של תקופת התנאים. הוא היה ידידו של רבי יהודה הנשיא והתרועע עמו מדי פעם. את רוב חייו בילה בקצרין העתיקה. במשנה מובאים דבריו רק פעם אחת במסכת אבות, ד', כא', שם הוא אומר "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". למרות מיעוט דבריו במשנה, אנו למדים הרבה על מידותיו ופועלו בספרות החיצונית של התנאים. הוא שלל את תופעת ההתנזרות והוקיע את הגאווה העצמית היתירה של האדם. הוא אהב מאוד את ארץ ישראל ואת החיים בה, וראה את השלום כערך עליון. על מידות אלו אנו למדים מאמרותיו:
- "אין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחוכמת ארץ ישראל"
- "חכם הדר בארץ ישראל ויצא לחוצה לארץ פגם את עצמו"
- "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל"
- "גדול השלום שאין חותם כל הברכות אלא בשלום"
רבי אלעזר אף הביא משל יפה מעולם הבנייה לגבי הגאווה: "אל תהא כמשקוף העליון שאין יד אדם יכולה ליגע בו, ולא כאסקופה העליון שמבלעת פרצופות ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגליים. אלא הווי כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וסוף הבית כולו נסתר והיא עומדת במקומה". כלומר יש צורך להיות ענו ולא להתגאות, וגם כשהכל ייחרב הענו יחזיק מעמד.
ממצא ארכאולוגי חשוב שנמצא במסגד כפר דבורה הוא משקוף מעוטר בשני עופות דורסים, האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרותה הכתובת: זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר. זה המקור היחיד מתקופת התנאים שבו נזכר המושג בית מדרש. המשקוף מוצג כיום ב"מוזיאון עתיקות הגולן" בקצרין.
תלמידו היה רבי יהושע בן לוי. לפי מחקרו של בעל הערכי תנאים ואמוראים, היו שני רבי יהושע בן לוי, והזקן שבהם היה תלמידו של רבי אלעזר הקפר ונפטר על מיטתו (ולא עלה השמימה בחייו). ייתכן שהוא "רבי יהושע בן לוי הקפר" שקברו נמצא[1], בהתאם לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".
קישורים חיצוניים[]
- ורד אליצור (נֹעם), הצצה אל עולמו של תנא גולני, רבי אליעזר הקפר
- סרטון ביוטיוב על אודות מקום קבורתו, של רבי אליעזר הקפר ובנו בר קפרא, רבי אליעזר הקפר
הערות שוליים[]
- ↑ ראה בערך רבי יהושע בן לוי (תנא)
התנאים[]
- תקופת הזוגות : הלל הזקן, שמאי הזקן, בני בתירה, מנחם, עקביא בן מהללאל
- דור ראשון : רבן גמליאל הזקן, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבן יוחנן בן זכאי, יונתן בן עוזיאל, בבא בן בוטא, רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא סגן הכהנים
- דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו): רבן גמליאל דיבנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אלעזר בן ערך, רבי נחוניה בן הקנה, נחום איש גמזו, רבי חנינא בן עקביא
- דור שלישי: רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי יהודה בן בבא, רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוסי הגלילי, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוחנן בן ברוקה, בן זומא, בן עזאי, אונקלוס, רבי חנינא בן אנטיגנוס, חנניה בן חכינאי
- דור רביעי: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי מאיר (ואשתו ברוריה), רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי נתן
- דור חמישי: רבי יהודה הנשיא, רב הונא קמא בבבל, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי שמעון בן אלעזר, רבי אלעזר הקפר, סומכוס