רבי אהרון הכהן בורשטיין

• המקור: אתר הישיבה

הגר"א בורשטיין:

נולד בקמניץ (ליטא) בשנת תרכ"ז, לאביו ר' יהושע הכהן בלומנטל זצ"ל שהיה גאב"ד דשם. מילדותו הוא למד בהתמדה גדולה, ובצעירותו היתה תקופה שלמד כמעט עשרים שעות ביממה. הוא היה מספר בבדיחותא שסנדלר אחד בקידאן עשה אותו למדן ושקדן, כי הסנדלר היה משכים למלאכתו, ומקול העבודה היה הגאון מתעורר, ומשכים לבית המדרש ללמוד. כיון שהיה לומד בקול רם וערב, היה הסנדלר משכים מוקדם יותר כדי לסיים מלאכתו וישאר לו זמן לשמוע קול לימודו של הגאון. ממילא גם הגאון השכים מוקדם יותר, וכן נמשך הדבר עד ששניהם, גם הגאון וגם הסנדלר היו משכימים בחצי הלילה, זה ללימודו וזה למלאכתו.

בגיל שמונה עשרה נתקבל כר"מ בישיבת סלאבודקה. בגיל עשרים וארבע נתקבל כרב בציטוביאן. משם שימש ברבנות בעוד מספר עיירות עד שנתקבל כרב בטווריג, שעל שמה נודע בכל העולם. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה ממקום למקום וסבל סבל רב. כמה פעמים היה כפשע בינו ובין המות, וחייו נצלו מספר פעמים על ידי נוצרים - פעם על ידי כומר, ופעם על ידי אשת רופא. לאחר סיום מלחמת העולם חזר לקהילתו בטווריג.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל ונתמנה על ידי מרן הרב קוק זצ"ל להיות ראש ישיבה במרכז הרב. מרן הרב זצ"ל הגדיר את הרב מטווריג כ"פאר גאוני הזמן". לדאבון לב כל, לא שימש ימים רבים בתפקיד זה, ונקרא לבי"ד של מעלה בתרפ"ו.

לאחר פטירתו, יצא לאור ספר "נר אהרון" שכולל מקצת מחידושיו וקצת שו"ת. מלבד גאונותו היה נודע במדותיו התרומיות, נקיות הדעת ועדינותו, בצד חכמתו הגדולה בעניני העולם.

שיעוריו היו נודעים בבהירות ובדרך הניתוח שלהם. עד סוף ימיו הרב הגאון שלום נתן רענן קוק זצ"ל היה מזכיר את החידושים ששמע מפיו בישיבה, ועומד על הגאונות ועל המתיקות הגדולה שאפשר למצוא בהם.

פרטים נוספים על הגאון מטווריג זצ"ל אפשר למצוא בספר נר אהרון שיצא מחדש וניתן לקנות דרך הישיבה.

הסיום מספרו "נר אהרון

משיעורו של נועם ויץ - ישיבת קדומים בנושא תרומת הדשן

מהויקיפדיה העברית

הרב אברהם אהרן הכהן בורשטיין (ט"ו בשבט ה'תרכ"ז - י"ט כסלו ה'תרפ"ו; 1867 - 1925) היה תלמיד חכם ליטאי נודע, שהתפרסם בכינויו "הגאון מטבריג". בסוף חייו עלה לארץ ישראל ולמשך כתשעה חודשים שימש כראש ישיבת מרכז הרב במקביל לרב קוק, עד לפטירתו.

ביוגרפיה

הרב בורשטיין נולד בקמניץ שבליטא לרב יהושע הכהן בלומנטל. בגיל ארבע החל ללמוד בחדר ולמרות בקשתו של אביו מהמלמדים שלא לספר על גאונותו, הדברים דלפו. מסופר על ידי חתנו שבגיל 11 הגיע לידיו ספר חידושים בשם "ברית יעקב" של הרב ברוך מרדכי ליפשיץ והילד הצליח למצוא טעויות רבות בספר ולבטל את ערכו. מעט לפני בר המצווה שלו, נפטר אביו. לאחר ימי האבל הוא נסע לבריסק לבקש מהרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק המלצה כדי שיוכל ללמוד בישיבת וולוז'ין, אך הרב סולובייצ'יק סירב לבקשתו באומרו: "האם לשם כך אתה רוצה לנסוע לוולוז'ין, כדי שתוכל לבטל שם את ערכו של הספר ברית יעקב?". בעקבות הסירוב נסע הרב בורשטיין ללמוד בסוכובוליה, עיר מוצאה של אימו, ובה למד כחצי שנה. לאחר כחצי שנה פגשו הרב של ויסוקא, יהודה לייב משה הלוי יהלום, אשר עמד על חריפותו ולקחו תחת חסותו.

בגיל 16 וחצי נישא לבתו הצעירה של הרב יהלום, והיה סמוך על שולחנו, אולם לאחר שנה ורבע לערך נפטר חותנו, והרב בורשטיין נסע ללמוד בעיר מוצאו של חותנו - קיידאן. על תקופת לימודו בקיידאן מסופר שלמד עשרים שעות ביממה בשקידה, לעתים בעמידה כדי לא להרדם. בגיל 18 הוא כבר נודע כ'עילוי מוויסוקא', והוזמן לכהן כר"מ בישיבת סלובודקה. הוא נשאר שם מספר שנים, עד שעזב את הישיבה בשל אי הסכמה בנוגע לסדרי הלימוד שקבעה הנהלת הישיבה, ומהתנגדותו לשיטת המוסר. היה מראשי היוצאים נגד שיטת המוסר, בין השאר היה מהחותמים על מכתב כנגדם בשנת ה'תרנ"ז, וכתב מאמר חריף כנגד בעלי המוסר. בעקבות זאת זכה להתקפות כנגדו מצד תומכי שיטת המוסר.

כהונות רבנות

הוא סירב להצעה לכהן בוויסוקא במקום רב אחר בגלל המחלוקת, ובסביבות גיל 24 נתמנה לרב בציטעויאן למשך כשנה וחצי. בשנת 1892 נתמנה לרב בריטובה, בה כיהן עד שנת 1897, ולאחר מכן כיהן כרב בערים אנקישט, סלנט ושדובה, ולבסוף נתמנה לרב של טאורגה (טבריג), שנתנה לו את כינויו "הרב מטבריג". בעיר זו ייסד 'קיבוץ' של תלמידים, וחשובי התלמידים מישיבת סלבודקה וישיבת טלז באו לשמוע את שיעורו בתלמוד ירושלמי. בשנת 1912 הוא השתתף בכינוס היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח מטאורגה. לאחר שהואשם על ידי הרוסים בריגול למען גרמניה וניצל רק בנס בעזרת הכומר המקומי, הוא נמלט לפנים רוסיה והיה לראש ישיבה בבוגורודסק ששפת הלימוד בה, בשונה משאר הישיבות, הייתה עברית. לאחר עליית הבולשביקים לשלטון הישיבה נדדה לסרטוב ובהמשך נסגרה והוא נאלץ שוב לנדוד, והיה לרב העיר צ'רקסי באוקראינה.

עלייתו לארץ ישראל

לאחר תקופה בצ'רקסי שב לטבריג, וממנה עלה לארץ ישראל בתקווה שהדבר ישפר את מצב בריאותו. לקראת עלייתו וכוונתו להתמודד על תפקיד רבה של תל אביב, קיבל מכתב המלצה מהרב מאיר שמחה הכהן. בכ"ו באלול ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. לאחר חזרת הרב קוק ממסע ההתרמה בארצות הברית בעבור מוסדות התורה בירושלים בכ' בכסלו תרפ"ה, התוודע לרא"א בורשטיין והזמינו באדר לכהן יחד עמו כראש ישיבת מרכז הרב, והוא עבר לירושלים. הרב בורשטיין תפס מקום מרכזי בישיבה, ולשיעוריו באו גם תלמידים רבים מישיבות אחרות, ביניהם גם כאלה שהסתייגו מדרכה של "מרכז הרב".

הרב בורשטיין הספיק לשמש כראש ישיבה במשך כתשעה חודשים בלבד, עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו ה'תרפ"ו (דצמבר 1925). כאשר קיבל הרב צבי יהודה הכהן קוק את הידיעה על פטירתו הוא בכה עליו במשך שלושה ימים. הרב קוק ציווה לכתוב על מצבתו את הכיתוב: "ארז הלבנון אדיר התורה, בחיר גאוני הזמן... הגאון האמיתי פאר הדור...". לאחר מותו המשיכו תלמידיו ללמוד את שיטתו בשיעורים שקיימו לזכרו, אך הוא לא הותיר חותם בישיבה לאורך זמן.

הגאון מטבריג הוא אביו של ראובן ברקת, יושב ראש הכנסת השביעית. חתנו, משה פרנקל, הוציא לאור ספר בשם "נר אהרן" בו קיבץ שיעורים, תשובות וחידושים שכתב. נכדו שנקרא על שמו, אברהם אהרן פרנקל, נפל במלחמת השחרור.

קישורים חיצוניים

• הרב אברהם אהרן בורשטיין באתר ישיבת מרכז הרב
• נר אהרן - תולדות חייו, שו"ת וחידושים בתלמוד.
• הרב ראובן דוד בורשטיין (אחיו של הרב אברהם אהרן), דברי רד"ך, עמודים 9-1
• שמריה גרשוני, ‏ראש ישיבת 'מרכז הרב' הנעלם, המעיין טבת תשע"א
• איתם הנקין, ‏עוד בענין הרב מטבריג וישיבת 'מרכז הרב', המעיין ניסן תשע"א
• שמריה גרשוני, ‏עוד באותו ענין, המעיין ניסן תשע"א
• כרטיס הקבר של רבי אהרון הכהן בורשטיין באתר הר הזיתים