מקור הערך - אתר מוסדות אורח חיים הקדוש
קברו של רבינו בהר הזיתים
רבינו חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" נולד בשנת ה' תנ"ו (1696) בעיר סאלי במרוקו ונפטר בט"ו בתמוז תק"ג (1743) בירושלים) אביו היה הרב ר' משה בן הגאון הקדוש מוה"ר חיים ממשפחה מעוטרת מגולי ספרד. רבינו קיבל את תורתו מאבי אביו, שעל שמו הוא נקרא.וכך כתב בהקדמתו לספרו "חפץ ה'": "ושבתי ללמוד תורה מפי מורי ורבי, הרב המפורסם אדוני זקני מורי, אשר נודע בשערים שמו המופלג, החסיד העניו כמוהר"ר חיים בן עטר זלה"ה אשר מימיו שתיתי באר מים חיים, ובין ברכיו גודלתי, ובחקו ישבתי, מיום היותי, לשאוב מדבריו הטובים, ומרוב חסידות, כמעט אני אומר, שלא עבר עליו חצי לילה בשינה, אפילו לילי תמוז, מלקונן ולספוד כאשה אלמנה, על חורבן בית אלוקינו, בבכי גדול, ולהשלים כל הלילה בתלמוד, עימי וכיוצא בי מיוצאי חלציו". כבר אז, בהיותו קטן, נשבע "אור החיים" כי כאשר יגדל ישאף בכל כוחו להחזיר את עטרת ישראל ליושנה. כאשר בגר חיים והיה לנער הצטרף אל סבו ולמד עמו תורה עד עלות השחר. רבינו חיים בן עטר זי"ע הוא בין הרבנים הבודדים שזכו להוסיף לשמם את התואר "קדוש", אשר הבעש"ט אמר עליו כי הוא "ניצוץ של משיח".
על המשפחה[]
"אור החיים הקדוש" הוא צאצא לאחת המשפחות הנכבדות והחשובות בין יהודי מרוקו, היא משפחת בן עטר. השם "עטר" ניתן להם על היותם סוחרי בשמים בארץ מוצאם שם מכונים הבשמים בערבית "עטר". ממשפחה זו יצאו בהמשך הדורות צדיקים וגאונים.
בני המשפחה מצאו להם מקלט בעיר סאלי שבמרוקו, ושם התבוססו והמשיכו לטוות את שושלת הזהב. גם במרוקו, כמו בספרד, התפרסמו בני המשפחה כבעלי מופת וצדיקים נודעים. בין נכבדי העיר ופרנסיה של סאלי שבמרוקו בלטה דמותו הנאצלת של רבי חיים בן עטר הוא סבו של "אור החיים". רבי חיים הזקן התפרסם בין יהודי מרוקו כאיש קדוש ובעל מופת אשר בקיא בנגלה ובנסתר ולא עוד אלא נודע בנדיבותו ובתמיכתו לאביונים. יום ולילה ישב והגה בתורה וגם בזמן שהיה טרוד במסחר לא נטש את לימודו. רבי חיים בן עטר ואחיו רבי שם טוב בן עטר ייסדו בית מדרש בסאלי שנקרא מטבע הדברים "בית הכנסת בן עטר" ושם התקבצו תלמידים רבים כדי ללמוד תורה. בנו של רבי חיים הזקן, רבי משה, התגורר יחד עם אביו והצטיין כאביו בצדקה, הכנסת אורחים ולימוד התורה.
ייחודו[]
קדושתו ופרישתו מנעוריו היו לשם דבר והכל ניבאו לנער גדולות ונצורות. למרות שבעיר סאלי היו תלמידים חכמים וקדושי עליון בלט ביניהם רבי חיים והעפיל על כולם לשבט וגם לחסד. והנה הגיעו ימים בהם גברו הרדיפות נגד היהודים בשל חמדת הממון של המושלים והן בשל הקנאות הדתית שהתגברה. קנסות גבוהים הוטלו על היהודים רכושם נבזז ומשפחותיהם נרדפו ללא רחם. יהודים רבים נאלצו לברוח כשהם נוטשים את כל אשר להם. בין הבורחים היתה גם משפחת עטר, שנמלטה אל העיר מכנאס. שם הוזמנו להתארח אצל רב העיר הרבי משה די אבילה שנודע כתלמיד חכם מופלג והפך להיות תלמידו של רבי חיים הזקן ובמשך כל השעות הרבות שלמדו השניים תורה ישב חיים הקטן וגמע בשמחה את פניני התורה שהפיקו מפיהם של שני גדולי תורה אלה.
ספריו[]
בימי נדודיו בארצות אירופה השלים את ספרו על התורה שנקרא בשם "אור החיים". גם ספרו בהלכה, על שולחן ערוך חלק יורה דעה הנקרא "פרי תואר", ועוד ספר נוסף הנקרא "ראשון לציון" ובו חידושיו על הש"ס.