ר' יצחק בן וואליד (1789-1870) נולד בשנת ה'תקל"ז.שקד על לימוד התורה וקידש את עצמו. רבים פנו אליו בדבר הלכה אך כאשר פנו אליו אנשי העיר טיטואן לשמש כרבם, סירב ברוב ענוותנותו. כיון ואנשי הקהילה לא הרפו מבקשתם עזב ר' יצחק את העיר ועבר לגיברלטר. אנשי עירו שלחו אחריו שליחים על מנת להחזירו לעירם ולאחר שהראו לו בחלום כי עליו לשבת בראש, קיבל את הכהונה ושימש כרב העיר במשך 40 שנה. בגיל 93 נחלש מאוד והחל ללמוד רק מסכת קדשים וטהרות. גם כאשר שכב במשך 3 שבועות על ערש דווי הקפיד שיגיעו לביתו מנין לתפילה. ציוה שכאשר ילוו את מיטתו לא יקראו לו בתארים אלא רק רב ודיין, ואת בניו שימשיכו במעשי הצדקה. ביקש שיכריזו לבקש מחילה אם פגע במישהו. בשנת ה'תר"ל עם כניסת השבת הסתלק בעת ששפתותיו מדובבות את המילים "מזמור שיר ליום השבת". מספריו: • ויאמר יצחק
ממגורשי קשטילייא שהתיישבו בטיטואן. נקרא על שם זקנו הרב הגאון רבי יצחק זלה"ה אשר נודע שמו לתהילה בשקידתו בתורה