קרני שומרון

אודות קרני שומרון ישוב עם אופי קהילתי , שעלה לקרקע בשנת תשל"ז – 1976 ע"י גרעין "צופין". כיום, מתפרש הישוב על פני 5 שכונות – "גינות שומרון", נווה מנחם" ע"ש מנחם בגין, קרני שומרון", "אלוני שילה" ע"ש החייל שילה לוי הי"ד, ו "רמת גלעד", ע"ש גלעד זר הי"ד. בקרני שומרון רבתי גרים בכפיפה אחת דתיים וחילוניים תוך כדי שמירה על כבוד הדדי . מספר התושבים ביישוב מונה כ- 6,700 נפש כן ירבו. כאן תמצאו בית , חברים, איכות חיים.

שם הישוב מקורו מהשם הערבי "אנג'ית אבן קרנין". בנ.ג. 428 נמצאו שרידי ישוב קדום. החלק המזרחי של הגבעה היה מתחם הגנה של הצבא הירדני נגד מתקפה ישראלית. הוא כלל שדה מוקשים רחב ידים - שרידים ממנו מצויים עד היום במורד הצפוני של ביתו של זר. כמו כן, היה שם מחנה צבאי ירדני שהיה במקום בו מצוייה חורשת אורנים בקצה המזרחי של הגבעה - המקור: ערבי מאלפונדק ולא מצאתי לכך אימות אחר, מלבד פני השטח המצביעים על כך שהיה במקום מתקן כל שהוא.

בין השירותים הניתנים לתושבים :

מערכת חינוך הכוללת

מעונות יום וצהרונים * בתי ספר (דתיים וחילוני) * מפת"ח – מרכז פיתוח חינוכי * מתי"א – מרכז תמיכה ייחודי אזורי * ישיבות תיכוניות * ישיבת הסדר * מדרשה תורנית לבנות * מכללה אזורית תרבות ופנאי • קיים מתנ"ס פעיל אשר מקיים אירועים, הצגות, טכסים ועוד. • מרכז ל"גיל הזהב" – שמקיים פעילות אינטנסיבית, מפגשים, חוגים ומסיבות. • תנועות נוער שונות שדואגות לפעילות תנועתית ייחודית. "עוז" – לילדי א'-ג'. "בני עקיבא" – קיים סניף פעיל בכל שכונה. "צופים" – לנוער החילוני. • ספריות מפותחות לבני הנוער ולמבוגרים. חברה כלכלית בריכת שחיה הכוללת חדר כושר משוכלל, סאונה ומגרשי ספורט. הבריכה פועלת כל ימות השנה – עפ"י שעות מוגדרות לאוכלוסייה הדתית ולאוכלוסייה החילונית. אזור תעשיה בשטח המועצה אזור תעשיה ובו מגוון עסקים ומפעלים, בין הבולטים: מפעל הדפוס "פלפוט", מפעל "פיברטק" תחנת פז ועוד.

קניון השומרון

בנוסף לחנויות השכונתיות קיים קניון היחיד בכל האזור, שמשרת את תושבי השומרון. בקניון : בנק,, חנות טבע, תבלינים, תכשיטים, כלי כתיבה, מתנות, בגדי ילדים, הלבשה, אופטיקה, נעלים, פיצה, מאפייה, בית מרקחת, משרד עו"ד, וסניף ביטוח לאומי.

שירותי דת

בקרני שומרון פועלת מועצה דתית המצטיינת לאורך כל שנות פעילותה. המועצה הדתית מפעילה שיעורי תורה, מקוואות, בתי כנסת, חברת קדישא, בית עלמין ואירועים שונים. לקרני שומרון רב ראשי ורב לכל שכונה.

המקור:אתר המועצה המקומית

(הועתק מהויקידפיה העברית) קרני שומרון (בעגה המקומית "קרנ"ש") היא התנחלות עירונית במרכז השומרון, כ-17 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לשכם. היישוב מנוהל בידי מועצה מקומית שהוכרזה בשנת 1991. שטח השיפוט שלה הוא 7,500 דונם.

ראשית היישוב ביישוב קהילתי-דתי בשם זה שעלה על הקרקע בח' באדר א' תשל"ח. בתשמ"ג נוסד ממערב לו יישוב-פרברי בשם גינות שומרון. בשנת 1991 הוכרזה מועצה מקומית בשם "קרני שומרון", שכללה את שני היישובים.

קרני שומרון נקראת על שם צורת-נוף שתי הגבעות המיתמרות מעליה מכיוון מזרח.

מבנים ומוסדות

קובץ:Karneyshomron01.JPG

מרכז מסחרי ובניין המועצה המקומית בלב היישוב, 1/2006

בקרני שומרון מרכז מסחרי, מועדון ספורט הכולל בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרשי כדור סל, כדור עף, ומגרש קט רגל, מתנ"ס, ארבעה בתי-ספר יסודיים (ברקאי, רימון, משואה ולפידים) ושתי ישיבות-תיכוניות ישיבת השומרון והליכות עולם. כמו כן ישיבת ההסדר קרני שומרון, שבה תלמידים מכל רחבי הארץ. לאחר פינוי גוש קטיף באוקטובר 2005 אירחו היישוב, ישיבת ההסדר, ופנימיות ישיבת השומרון (שבפועל שימשו את תלמידי ישיבת הליכות עולם) חלק מקהילת מפוני נצרים עד שהוכנו להם מגורים זמניים בעיר אריאל באפריל 2006.

בקרני שומרון ישנם שני אזורי תעשייה: הראשון נמצא בגבעה המרכזית, וכולל בתי מלאכה, תעשייה קלה/זעירה ומפעל אלקטרוניקה. השני ממוקם צפונית ליישוב מעבר לכביש 55 וכולל מפעלי תעשייה, דפוס, צנורות פיברגלס, בית יציקה, תעשיות מתכת, ייצור תבלינים, בתי מלאכה ומוסכים, מפעל בטון, ותחנת דלק.

שכונות ורבעים

ארבעת רובעי היישוב הם:

• קרני שומרון "גבעה מרכזית", (אתר היישוב-הקהילתי המקורי) נמצא בגבעה המרכזית, בעל אופי דתי, ובו כ-2,000 תושבים.
• גינות שומרון "גבעה מערבית", (אוכלס משנת 1985) נמצא בגבעה המערבית והוא הרובע הגדול ביותר, ובו 3,000 תושבים. שאר השכונות ב"גינות שומרון" הן בעלות אוכלוסייה מגוונת (יש בהן אוכלוסייה חילונית ודתית שגרות בצוותא).
• נווה עליזה (על שם עליזה בגין), שכונה בתוך גינות שומרון שהוקמה על ידי משפחות דתיות מעולי ארצות הברית שהתארגנו, בעודן באמריקה, במטרה להקים את ביתן במקום. רובע זה מורכב משני גרעינים "ישראל הצעיר" ו"השכמה", בניית רובע זה החלה בראשית שנות ה-80 אולם עקב פשיטת רגל של קבלן הבנייה התעכב האכלוס עד סמוך להקמת רובע "גינות שומרון".
• נווה מנחם(על שם מנחם בגין) "גבעה מזרחית", (נוסד ב-1993) נמצא בגבעה המזרחית, בעל אוכלוסייה מעורבת, ובו 1,500 תושבים, כמחצית מן התושבים הם עולים מברית המועצות לשעבר. בספטמבר 2009 אישר שר הביטחון ברק בניית 37 דירות נוספות בשכונה [1].

כמו כן יש שלוש נקודות יישוב קטנות בתחום השיפוט של המועצה:

• אלוני שילה "החווה" (נקרא בעבר גם נוף קנה ע"ש נחל קנה הסמוך), על-שם סמ"ר שילה לוי שנהרג באסון המסוקים, עלה על הקרקע ב-1999. נמצא דרומית-מזרחית לשכונת "נווה-מנחם". ביישוב נמצאת מדרשת שילת.
• מצפה צבאים, הוקם על ידי משה זר נקודה זו הוקמה על אדמה פרטית ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של מועצה מקומית קרני שומרון, קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם "כרמים", עקב התנגדות המנהל האזרחי לא ניתנו היתרי בניה, למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה.
• רמת גלעד (נקרא גם "גבעת הדגל" על שם דגל ישראל ענק - בשטח של 750 מ"ר - שיצרו נוער קרני שומרון והונף על הגבעה לפני הקמת היישוב) הוקם אף הוא על ידי משה זר, על-שם בנו גלעד זר. הוקם ב-2002. שני האחרונים ממוקמים על פסגות-הר ממזרח ליישוב הצופות למישור החוף שעל-שמן נקראת קרני שומרון עצמה.

קישורים חיצוניים

• מאמר המתאר את הקמת רמת גלעד על ידי נוער קרני שומרון