Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



 נ.צ. 789448 / 252204

מכרה ברזל נסיוני שנחפר בשנות ה 50 ע"מ לנסות האם כריית עפרות הברזל בצוק מנרה כדאית מבחינה כלכלית (מסתבר שלא)! במקום מספר חפירות. בנקודה הנוכחית נשארה גם קרונית כרייה וחלק מפסי הברזל.במחפורת עצמה (הנכנסת מעל 50 מטר לעומק ההר) סוגי אבנים שונות המכילות מינרלים,תחמוצות ברזל,קוורץ וכו.... כשנכנסים למכרה , ההרגשה כמו "רמבו"(בסרט הראשון בסידרה. שביל תחתון מוביל לפארק הגיאולוגי של קרית שמונה - גן עדן למתעניינים.

למגיעים מכיוון מרגליות, יש לנסוע כל הזמן על השביל האדום (לחפש היטב את הסימנים בעיקר בפניות ובסיבובים), אמצעי עזר- לחפש את "עמוד "7 בשלטים. ממול למכרה סלע המשקיף על כל קרית שמונה-אחלה מקום לקפה. אנא השאירו את המקום נקי וקחו את שקיות האשפה אתכם

אתר קשת בענן]

בצר של עפרת ברזל , שניסו להפיק ממנו ברזל בשנות ה - .50 שרידי המכרות עדיין קיימים והם נראים כחלונות חצובים בתוך ההר . בשנת 1954 החל המכון הגיאולוגי בסקר , שהראה כי מצוק הבלנש מבותר ל - וו גושים . בתוך הגוש השמיני של המצוק נכרתה מנהרת בדיקה , ונמצאו בה עפרות ברזל בריכוז של .2800 לפי חישובי המכון מכיל הגוש השמיני כ - 9001000 טונות בצר ברזל , העשויות להפיק כ - 230,000 טון ברזל . בשנת 1959 נבדק הנושא שוב כדי לקבוע את הכדאיות הכלכלית של הפקת ברזל במקום . הרעיון ירד מעל לסדר היום בשל עלותו הגבוהה של השינוע והצורך בהקמת תשתית לתעשייה , והוחלט שלא לפתח במקום מכרות ברזל . מעל שכבת החור מופיעה שכבה נוספת , המכונה " דרגש צומהופן"( תצורת עספורי ) . השכבה בנויה גיר ובו איאוליתים גיריים ומאבני רכיכות . מעל מצוק הצומהופן מופיעים דרגשי קנמיצרס . שכבה זו בנויה מחרסיות בהירות , גיר חרסיתי , רכיכות ימיות , צדפות , קיפודי ים ואמוניט הקנמיצרס , שעל שמו נקראת השכבה כולה . שכבה זו מהווה את גג שכבות הקרטיקון התחתון . מעליה מונחים סלעי חבורת יהודה , תצורת הכפירה ( גיר קשה ) ; מעליה תצורת כמון ( גיר ודולומיט ) ;.

מצפה פאר

Advertisement